'למידה תוך שירות בקהילה' (Service Learning) – מהלכה למעשה בתיכון הניסויי ויצ"ו הדסים

דביר, נורית. " 'למידה תוך שירות בקהילה' (Service Learning) – מהלכה למעשה בתיכון הניסויי ויצ"ו הדסים". החינוך וסביבו, שנתון מכללת סמינר הקיבוצים כ"ט, תשס"ז, 2007. עמ' 29- 38.

סיכום עיקרי המאמר:

מאמר זה מבקש להציג מודל פדגוגי חדשני של "למידה מתוך שירות בקהילה" שפותח בבית הספר הניסויי ויצ"ו הדסים, אותו מלווה הכותבת אקדמית.

מודל "למידה תוך שירות בקהילה" ברחבי העולם
למידה תוך שירות היא מודל המשלב למידה עיונית בכיתה עם התנסות בעבודה בקהילה. ראשית התפתחותו המעשית בארצות הברית בראשית שנות השמונים, בתגובה למאמרים אקדמיים שדנו באדישות הסטודנטים לקהילה וכחלק ממדיניות פנים חדשה של הנשיא בוש האב. מודל הלמידה תוך שירות בקהילה החל להתפתח לאחר מכן גם במדינות דרום אמריקה, כגון ארגנטינה, צ'ילה וונצואלה, כמו גם באנגליה.

מודל "למידה תוך שירות בקהילה" בבתי ספר תיכוניים בישראל

בשנות השבעים החלו כמה בתי ספר בישראל לפתח יוזמות עצמאיות להתנדבות תלמידים למען הקהילה. הצלחתן של יוזמות מעין אלו וההמלצות שהוגשו בדין וחשבון של הוועדה לבדיקת סוגיית בחינות הבגרות ותעודות הבגרות (ועדת שילד, 1979) הובילו ליצירת תכנית "מחויבות אישית – שירות לזולת", שדומה במטרותיה למודלים במדינות אחרות. החל בשנת תשס"ג הוכרה התכנית כיחידה לבגרות פנימית (בכיתה י') והיא מופעלת זה כ- 25 שנה בכ- 300 בתי ספר על-יסודיים בישראל.

השפעת הלמידה מתוך שירות על התלמידים (בני נוער)

מחקרים שבחנו את תרומת השירות בקהילה ללמידה של סטודנטים מציינים שהמודל של למידה תוך שירות בקהילה הוא כלי רב עוצמה שבאמצעותו אפשר להשיג הן את המטרות האקדמיות והן את המטרות החברתיות של החינוך. באופן דומה, במחקר לבדיקת השפעותיה של למידה תוך שירות על תלמידים – בני נוער – נמצא שהתכניות תורמות להם מבחינה אישית, לימודית וחברתית.
מעורבות בקהילה ולמידה תוך שירות בבתי הספר הניסויי ויצ"ו הדסים

מסגרת הניסוי
בית הספר משתייך לגוף בתי ספר הניסויים של משרד החינוך והתרבות. הוא נמצא בפיקוח "מרשתת" מטעם הגף, ומלווה אקדמית על ידי המכון למחשבה חינוכית במכללת סמינר הקיבוצים.

מטרת הניסוי

מטרות הניסוי הנוכחי הינן: להטמיע את ערכי התרבות ההומניסטית בבית הספר, על כל חבריו ומרכיביו; לאפשר התפתחות אישית של התלמיד בהתאם לצרכיו, לכישוריו ולבחירותיו; לפתח לומד מודע ורפלקטיבי, בעל יכולות למידה בסגנונות למידה והערכה שונים; להגביר את ההנעה ללמידה ואת ההנאה ממנה על ידי למידה משמעותית; לחנך למעורבות ולהשפעה בחברת התלמידים ובחברה הישראלית והכללית; לפתח מודל חינוכי יישומי להעמקת הלמידה המשמעותית, ההתפתחות האישית והעשייה החברתית.

מסגרת התכנית לפעילות קהילתית

בכדי להטמיע את העשייה החברתית ואת תפיסת העולם ההומניסטית, פועל בית הספר בשני צירים המעוגנים בתכנית החברתית הבית ספרית ובתכניות הלימודים של תחומי הדעת:

א. עשייה חברתית בתכנית החברתית:

מטרותיה

* הטמעת ערכים הומניסטיים של עשייה למען הקהילה בשפה הבית ספרית, הבניית ידע תיאורטי/פילוסופי ערכי-חברתי.
* טיפוח אכפתיות חברתית ומודעות לחשיבותם ולמקומם של שלושת המגזרים בחברה (העסקי, הציבורי והאזרחי).
* העמקת הפעילות ההתנדבותית וטיפוח אזרחות פעילה במסגרת השכבות, מועצת התלמידים וכלל בית הספר בתוכנית שש-שנתית (כיתות ז'-י"ב) בעלת צירים מרכזיים ערכיים וחברתיים.

דרכי ביצוע

התכנית החברתית הבית ספרית שהתנהלה בבית הספר בשנים האחרונות נבחנה מחדש והתגבשה במסגרת חדשה. החידוש שבה הוא שכל הפעילויות (הצגות, טיולים, טקסים, פעילויות מיוחדות ופעולות התנדבות) מובנות סביב צירים ברורים המדגישים בכל שכבת גיל את הזיקה בין היחיד לחברה/לסביבה, ובעיקר את חשיבות העשייה למען הכלל.

ב. למידה מתוך שירות בתכניות של תחומי הדעת:

מטרותיה

* הבניית למידה חווייתית ומשמעותית מתוך שירות בקהילה בתחומי דעת הנלמדים בבית הספר.
* פיתוח מודעות ומעורבות חברתית פעילה של תלמידים בקהילות מגוונות.

דרכי ביצוע

פדגוגיה של למידה מתוך שירות בקהילה תיושם בכל שכבות הגיל (ז'-י"ב) בחלק ניכר ממקצועות הלימוד במשך כמה שבועות, כדי לתרום לחברה ולהעצים את חוויית הלמידה/הוראה. תכנון הלימודים כולל עשייה חברתית הנקשרת לתכנית הלימודים הפורמלית באותו תחום דעת; ליווי והדרכה של המורים; תיעוד ורפלקציה של התלמידים לאחר העשייה.
ישנן אפשרויות רבות לשילוב של עשייה חברתית בלמידה (למשל תלמידי מגמת הכימיה והפיזיקה יכינו ויעבירו פעילויות לתלמידי הגנים במסגרת יום "כימיה ופיזיקה לקטנטנים"). הפעלתן בכיתות עשויה לשמש תשתית לימודית המכוננת למידה רבת עוצמה וחוויה לימודית משמעותית ורלוונטית לעולם התלמידים. למידה מסוג זה מחברת את הלימודים הפורמליים עם אזרחות פעילה ואלו מזינים זה את זה. כך מתעצמת ההנעה ללמידה וההנאה ממנה.

סיכום

במסגרת התכנית שתוארה במאמר זה התפתח המודל הפדגוגי "למידה תוך שירות בקהילה". המודל הזה, המיושם במדינות רבות בעולם, מופעל בארץ במסגרת "המחויבות האישית" בכיתה י'. שני המודלים מושתתים על התנדבות של בני הנוער במסגרת הקהילה, אולם ייחודו של מודל ה"למידה תוך שירות בקהילה" הוא שהשירות בקהילה עומד בזיקה לפעילויות הבית ספריות בתכנית החברתית ובתכניות הלימודים בתחומי הדעת למיניהם. זאת ועוד, המודל מתנהל במשך כל שנות הלימודים, מעודד יוזמות של תלמידים, מעצים ומעשיר את הלמידה ואת ההוראה. המודל מגייס ומשתף מורים ותלמידים בתכנון ובעשייה החברתית, וממילא הופך את ההוראה ואת הלמידה לרלוונטיות ומשמעותיות יותר לתלמיד ולמורה כאחד.
עוד ייחודי במודל זה הוא הגמישות שלו. גם אם ננקטת מדיניות שינוי ריכוזית של הנהלת בית הספר ושל הצוות המוביל בו, היא משאירה מקום רב לפרשנויות המורים ולהתאמת השינוי לצרכיהם.

התכנית החדשנית ללמידה בשילוב של עשייה חברתית בתיכון הניסויי ויצ"ו הדסים היא דוגמא לשינוי מסדר שני (שינוי המתרחש "מלמטה למעלה"), שבו בעלי עניין בבית הספר מעצבים מציאות לימודית, חברתית ומקצועית שהולמת את החזון הבית ספרי ומחזקת את התרבות ההומניסטית שהם חותרים להנחיל בבית הספר.