למידה מותאמת אישית – שני בתי ספר, שתי גישות

Jenkins, J. M. , Keefe, J. W. (2002). Two schools: Two approaches to personalized learning. Phi Delta Kappan, 83(6), 449-56

למידה מותאמת אישית החלה להתפתח בתור מודל הוראה באמצע שנות השבעים של המאה הקודמת. התאמה אישית היא המאמץ מצדו של בית הספר להביא בחשבון את מאפייניהם וצורכיהם האינדיבידואליים של תלמידים ולהסתמך על פרקטיקות הוראה גמישות בארגון סביבת הלמידה.

שני בית הספר העל-יסודיים המתוארים כאן הם בתי ספר דינמיים, בתי ספר בתנועה. אין ספק כי יוסיף להתחולל בהם שינוי: גילויים חדשים על למידה, אסטרטגיית הוראה וארגון.

בתי הספר נבדלים במידת מה זה מזה בפילוסופיה ובמבנה שלהם, אך יש כמה מאפיינים משותפים לשניהם. שני בתי הספר מחויבים להוראה מותאמת אישית – לקביעת קצב מותאם אישית, ללמידה בפרויקטים, לאימון והנחיה, לייעוץ, ללמידה חווייתית וללמידה מבוססת קהילה, ושניהם משלבים בהתנהלותם רבות מהאסטרטגיות האלה. אכפת להם מהתלמידים כיחידים. אדיבות ושיתוף פעולה בין מורים להנהלה, בין מורים למורים, בין מורים לתלמידים ובין מורים להורים מחלחלים בכל רובדי תרבות בתי הספר האלה. שני בתי הספר כפופים לאותם כללים ולאותן מגבלות החלים על בתי ספר קונבנציונליים, אך הם פורצים גבולות חדשים בחינוך ויוכלו לשמש מודל לחיקוי לבתי ספר אחרים, כל אחד לפי נסיבותיו המקומיות. להשקפתנו מחנכים והקהילות שהם משרתים יוכלו לחולל שינוי של ממש בבתי ספר, מן היסוד, לא על בסיס בחינות ארציות או תקנון קשיח, אלא מכוחה החיוני של התאמה אישית, כמו בבתי הספר הייני ופרקר.

תרגום: נדב סגל
עריכה לשונית: רעיה כהן
עריכה מדעית: נעמי מנדל-לוי

קישור לתרגום בעברית

מקור וקרדיט : מרכז הידע של מכון אבני ראשה