למידה בפסקי זמן קצרים (Spaced Learning)

פרגוסון, ר' ואחרים (2017). דוח פדגוגיות חדשניות 2017: האוניברסיטה הפתוחה (בריטניה) דוח 6. מילטון קיינס: האוניברסיטה הפתוחה, בריטניה

מחקרים בנושא הזיכרון האנושי הראו כי כאשר אנו לומדים במקטעי זמן מְרוּוחים אנו נוטים לזכור את המידע טוב יותר מאשר כאשר הוא דחוס כולו במפגש למידה אחד. מחקרים בנוירו-ביולוגיה שנערכו לאחרונה חשפו כיצד אנו יוצרים זיכרונות ארוכי טווח, ומסקנותיהם הובילו לפיתוח שיטת הוראה המבוססת על למידה במקטעי זמן קצרים המתנהלת כך:

1. המורה מציג נושא חדש במשך 20 דקות;
2. תלמידים עוסקים בפעילות פיזית, כגון ג'גלינג (להטוטנות) או יצירה במשך 10 דקות;
3. תלמידים מנסים להיזכר באופן פעיל ברעיונות עיקריים שהציג המורה במשך 20 דקות ולאחר מכן יוצאים להפסקה של 10 דקות;
4. תלמידים מיישמים את הידע שלהם באמצעות פתרון בעיות במשך20  דקות.

מפתחי השיטה, מורה מוביל ומדען מוח, ערכו ניסויים בקרב תלמידי ביולוגיה אנגלים בני 15-13. לא נמצא הבדל משמעותי בין ציוני המבחן של תלמידים שלמדו בלמידה בפסקי זמן קצרים ביום אחד בלבד לבין אלו שלמדו את אותו חומר במשך ארבעה חודשים (!). ניסויים אלה, המצביעים אל האפשרות כי למידה של 90 דקות בפרקי זמן קצרים יכולה להוביל לתוצאות דומות לאלו של למידה הנערכת במשך חודשים, זכרו לפרסום תקשורתי כלל ארצי בבריטניה. עם זאת, נדרשים מחקרי המשך בקנה מידה גדול יותר כדי לבחון אם אפשר להטמיע את השיטה באופן נרחב.

לדוח הפדגוגיות החדשניות המלא בתרגום לעברית

לקריאה נוספת

spaced learning: המתכון ללמידה שנשארת