לימוד שפות זרות בבתי ספר בישראל: רוסית, אמהרית, צרפתית וספרדית

מוצ'ניק, מ', ניזניק, מ', טפרה, א' וגלוזמן, ט' (2014). לימוד שפות זרות בבתי ספר בישראל: רוסית, אמהרית, צרפתית וספרדית. בתוך ס' דוניצה-שמידט וע' ענבר-לוריא (עורכות), סוגיות בהוראת שפות בישראל: חלק ב' (עמ' 262-225). תל-אביב: מכון מופ"ת.

סיכום המאמר נכתב ע"י ד"ר נתן ברבר ממערכת פורטל מס"ע במכון מופ"ת

מטרת המחקר הנוכחי היא לבחון את לימוד השפות הזרות על פי בחירה בחטיבות הביניים ובחטיבות העליונות כדי להגיע להבנה מעמיקה יותר של מדיניות הלשון בישראל ושל הוראת שפות אלו מנקודת ראותם של התלמידים, מוריהם, בתי הספר והקוריקולום.

נחקרו ארבע שפות: רוסית, אמהרית, צרפתית וספרדית. שתי הראשונות הן שפות מורשת ולרוב התלמידים הלומדים אותן יש ידע קודם כלשהו מתוך חשיפה אליהן בבית. לעומת זאת, שתי השפות האחרונות נלמדות הן כשפות מורשת הן כשפות זרות, מכיוון שרוב הבוחרים בהן אינם נחשפים אליהן בבית.

מבחינת התלמידים, נותחו המוטיבציה בבחירת השפה והגורמים להצלחה בתהליך הלימוד. כמו כן נערכו ראיונות עם תלמידים ועם מורים בנוגע לארבע השפות שנבדקו. ההיבט הקוריקולרי נבחן על פי תכנית הלימודים, טיבם של ספרי הלימוד, שיטות ההוראה וחלוקת שיעורי השפה במערכת השעות הכללית של בתי הספר.

במחקר שולבו שיטה כמותית ושיטה איכותנית. החלק הכמותי התבסס על שאלונים שמילאו התלמידים, ונבדקו בו הרקע האישי והמשפחתי של הלומדים, המוטיבציה שלהם ללמוד שפות אלו, הידע הקודם והידע הנוכחי שלהם בשפה ושביעות רצונם מן הלימודים ומספרי הלימוד. לאחר מכן נערך ניתוח של הגורמים שעשויים לתרום להצלחת התלמידים בלימוד השפות שנבדקו, והתקבלו תוצאות בעלות מובהקות סטטיסטית גבוהה.

מתברר כי הגורמים המשמעותיים ביותר המסוגלים לנבא הצלחה בלימוד של כל אחת מארבע השפות שנבדקו הם הידע הקודם והדיבור בשפה הנלמדת. אחריהם נמצא השימוש באינטרנט כמנבא ההצלחה בשלוש מן השפות –ספרדית, צרפתית ורוסית.

גם הבדיקה האיכותנית עסקה בשביעות הרצון של התלמידים מלימוד השפות שהן מושא המחקר, ונוספה לה בדיקה של מורים המלמדים שפות אלו באותם בתי ספר. הממצאים מלמדים, כי אף על פי שהתלמידים הצהירו שבדרך כלל הם מרוצים מלימוד השפה, מוריהם הביעו הסתייגויות רבות מהוראת כל ארבע השפות.

הסתייגות זו לא הייתה ברמה האישית, שכן רוב המורים הביעו שביעות רצון מלאה מבחירתם במקצוע זה ומן העיסוק בו, אך מחו על מה שנראה בעיניהם זלזול של הרשויות. עיקר התלונות התמקדו בחוסר התמיכה של הנהלות בתי הספר בפתיחת כיתות ללימוד השפה, במספר הרב של התלמידים בכיתות הקיימות ובמיקום שיעורי השפה במערכת השעות המאוחרות של היום. הם גם העידו על אי התאמה של ספרי הלימוד לקהל היעד והביעו רצון שישונו חלקים מתכניות הלימודים.

האיכות של תכניות הלימודים ובחינות הבגרות בארבע השפות שבמחקר נבדקה על ידי מומחים חיצוניים, ואלו התייצבו לצד המורים בטענותיהם. עיקר הביקורת התמקדה בלימוד הצרפתית והספרדית, שלגביהן קיימת בעיה של חוסר התאמה לתלמידים בישראל. ספרי הלימוד נבדקו בידי החוקרים, וגם בדיקה זו הציפה בעייתיות, בעיקר בצרפתית ובספרדית, שהן שפות זרות ללומדים בארץ. בעיה זו נובעת מן העובדה שהספרים הוצאו לאור בחוץ לארץ ומטבע הדברים הם אינם מותאמים לצורכי הלומדים בבתי הספר בישראל.

החוקרים מדגישים שבמדינת ישראל, הממשיכה לקלוט עלייה ממקומות רבים בעולם, שהחברה המתפתחת בה נחשבת למתקדמת, הם היו מצפים להיווצרות של רב-תרבותיות שבה מכבדים את מקורן של כל הקהילות ומעודדים את שימור לשונותיהן. יתרה מזו, יש חשיבות רבה ללימוד שפות זרות היקרות לא רק ללבם של הדוברים בארץ אלא גם לשם תקשורת עם קהילות דוברים בעולם ולהרחבת האופקים של הלומדים בישראל.

במחקר הנוכחי נמצא, שללומדי השפות יש מוטיבציה גבוהה, ועל פי הדיווח של המורים והמפקחים קיימת דרישה לפתוח כיתות לימוד נוספות, אולם הנהלות בתי הספר אינן מאפשרות זאת. יש להצטער אפוא על כך שהתמונה המתקבלת היא שהמדינה אינה מעודדת לימוד של שפות זרות בבתי הספר. יתר על כן, בתקופה שרבות ממדינות המערב מתמודדות עם בעיית הגירה גוברת והולכת, ישראל יכלה לשמש דוגמה עולמית למדיניות רב-לשונית.

החוקרים מציינים כי אמנם גילו מוטיבציה גבוהה של התלמידים ללימוד השפות, הישגים לא מבוטלים במשימה ושביעות רצון כללית של התלמידים ושל המורים מלימוד שפות אלו, אך עם זאת נמתחה ביקורת קשה על דרך התנהלות הלימוד. הבעיות העיקריות נובעות מן המעמד הנחות שמעניקה המדינה ללימוד השפות שנבדקו.

הדבר משתקף במדיניות של פתיחת כיתות לימוד, במיעוט שעות הלימוד המוקצות, בגודל כיתות הלימוד ובמיקום שעות הלימוד במערכת בתי הספר. נוסף על כך, ניכר שהשלטונות אינם מקצים את המשאבים הנחוצים לפיתוח ולהוצאה של ספרים ושל חומרים דידקטיים ולמתן השתלמויות הולמות למורים העוסקים בהוראת השפות.