ליווי דידקטי: מודל הדרכה של התנסות מעשית בתכנית ההכשרה לבי"ס העל-יסודי באורנים: נקודת המבט של הסטודנטים

  מקור וקרדיט : הכנס המדעי השנתי השביעי "חוקרים באורנים" , 24 במאי 2005 , מכללת אורנים .

מחקר זה מתמקד במודל ההדרכה של מתכשרים להוראה במסגרת ההתנסות המעשית שלהם  המכונה "ליווי דידקטי". מודל זה פועל במחלקה לחינוך באורנים, העוסקת בהכשרת מורים לביה"ס העל-יסודי. מטרת המחקר הייתה לבחון את תרומתו של מודל הליווי הדידקטי להתפתחות המקצועית של המתכשרים להוראה וכן, לבדוק את מידת שביעות הרצון מהמודל מנקודת המבט של המתכשרים להוראה.

הספרות המקצועית הדנה בהכשרת מורים מדגישה את חשיבות ההתנסות הקלינית וגורסת, כי התנסות מסוג זה המלווה בהדרכה נכונה ומגובה באופן תיאורטי, היא בעלת השפעה מכרעת בתהליך ההתפתחות המקצועית של המתכשר להוראה ( Zahorik, 1988). המדריך המלווה מתכשרים להוראה בהתנסות המעשית עוסק בשלושה תחומים עיקריים: שיפור יכולת ההוראה; תמיכה והעצמה והשלישי וכן, הערכת יכולת ההוראה ומידת ההתאמה למקצוע ( Wildman, et al., 1992,  פרי, 2002). המלווים הדידקטיים מגיעים לשני ביקורים חד-פעמיים אל בית הספר בו מתנסה הסטודנט לצורך צפייה בשיעוריו, מתן משוב והערכת ההוראה. בדגם זה עיקר האחריות על הדרכת המתכשרים להוראה היא בידי המלווים הדידקטיים, המשתפים בתהליך במידה מסוימת גם את המורים המאמנים שבכיתותיהם מתנסים הסטודנטים.

המחקר התבצע במהלך סמסטר ב' בשנת-הלימודים תשס"ד (2004/5)  בקרב  345  סטודנטים,  שזו להם השנה השניה בה נחשפו לליווי דידקטי. במחקר נקטנו בשיטה של מחקר עמדות כמותי-מתאמי. הנתונים נאספו באמצעות שאלוני עמדות אשר כללו שאלות סגורות (לפי סולם ליקרט) ו – 3 שאלות פתוחות.

המחקר  מעיד על שביעות רצון גבוהה למדי של הסטודנטים מאיכות הליווי הדידקטי ומתרומתו להתפתחות המקצועית שלהם. למרות היקף הזמן המצומצם (2 מפגשים בשנה !) המוקדש להדרכה, מרבית המלווים הדידקטיים מהווים עבור הסטודנטים דמויות בעלות שיעור קומה מקצועי ובה בעת, גם מעבירות מסר של תמיכה ואכפתיות. למרות זאת, הביעו הסטודנטים רצון להדרכה מקצועית רציפה ומתוגברת וכן, ליצירת חיבור עמוק יותר בין שיעורי הדידקטיקה וההתנסות. הסטודנטים הצביעו על חסך בתחום ההתמודדות עם בעיות משמעת ועם תלמידים בעלי צרכים מיוחדים וכן, הדגישו את העדר החשיפה אל ההיבט המערכתי של בית הספר.

כמו כן, הביעו הסטודנטים התנגדות להעברת האחריות על הליווי הדידקטי הדיסציפלינרי אל מורי בית הספר. 

בשונה מממצאי המחקר של באומן (Bowman, 1979)  לגבי מודל ההדרכה האוניברסיטאי (הוא-הוא מודל הליווי הדידקטי), שהעידו על תרומה נמוכה ביותר להתפתחות המקצועית של המורה לעתיד, הרי מחקרנו מעיד על הדרכה בעלת תרומה משמעותית למתכשרים להוראה, למרות מגבלותיה.