להקשיב לקול התלמיד: שילוב שאלות תלמידים בתכנית הלימודים כמשאב להגברת העניין בשיעורי הביולוגיה – עבודת דוקטורט

חגי, ג' (2012). להקשיב לקול התלמיד: שילוב שאלות תלמידים בתכנית הלימודים כמשאב להגברת העניין בשיעורי הביולוגיה. חיבור לשם קבלת תואר "דוקטור לפילוסופיה", הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל, חיפה.

המוטיבציה למחקר זה התעוררה נוכח הפער בין התכנים המוכתבים על ידי תכנית הלימודים לבין שאלות המעסיקות את התלמידים. פער זה יוצר לעיתים תחושה של למידה מתוך הכרח ולא מתוך עניין ומוטיבציה פנימית. שילוב מובנה ומתוכנן של תחומי העניין של התלמידים בהוראה עשוי להיות אחד הפתרונות לבעיה זו.

מטרות המחקר הן לפתח ולבחון מודל לשילוב מתוכנן של תחומי העניין של הלומדים, כפי שהם משתקפים משאלותיהם, בהוראת הביולוגיה בבית הספר העל יסודי וכן לבדוק את התייחסותם של מורים ותלמידים למודל המוצע. מטרות מחקר אלו נפרטו לחמש שאלות מחקר מרכזיות: 1. מהן השאלות שמעסיקות תלמידי תיכון בביולוגיה, מהם מאפייניהן והאם יש פער בין שאלות תלמידים לתכנית הלימודים המוצעת והנלמדת בפועל? 2. מאילו סיבות ובאלו נסיבות משלבים מורים שאלות שהעלו תלמידים, אך אינן כלולות בתכנית הלימודים, במהלך ההוראה השוטפת שלהם בכיתה? 3. האם תכנית הלימודים בביולוגיה עונה על צרכי התלמידים כפי שהם חווים אותה ומה דעתם לגבי שילוב שאלותיהם בתכנית הלימודים? 4. באיזו מידה תלמידים ממדינות, דתות ומגדרים שונים מגלים עניין בשאלות בביולוגיה שנשאלו על ידי תלמידים בישראל? 5. כיצד מפעילים מורים שונים מודל לשילוב שאלות תלמידים בהוראה ומהן תוצאות ההפעלה?

המחקר נערך בגישה המשלבת שיטות מחקר כמותיות ואיכותניות. הנתונים נאספו משאלות ששאלו מאות תלמידי תיכון; משאלונים פתוחים וסגורים, שבדקו פרמטרים של עניין ומוטיבציה בצד תחושות אישיות; מראיונות עם מורים ותלמידים; משאלונים למורים ובמהלך תצפיות בשיעורים.

המסגרת התיאורטית בבסיס מאמר זה היא תיאורית המסוגלות העצמית (self-determination) של (2002) Deci & Ryan הטוענת כי בבסיס התנהגות האדם, ובכלל זה בצורך שלו ללמוד ולהבין עומדים שלושה צרכים בסיסיים מולדים: 1. הצורך במסוגלות, 2. הצורך בקשר ושייכות, 3. הצורך באוטונומיה. לפי תיאוריה זו, תכנית ההתערבות, שתתן מענה לשלושת הצרכים הבסיסיים הללו תתרום להעלאת המוטיבציה הפנימית ללמידה בקרב התלמידים.

המחקר מצא, בין היתר, שכמחצית מהשאלות ששאלו תלמידים אינן נענות על ידי הפרקים הרלוונטיים בתכנית הלימודים בביולוגיה. על פי דיווחי המורים לביולוגיה הם מקטינים פער זה על ידי כך שהם מתייחסים לכמחצית משאלות התלמידים במהלך ההוראה בכיתה, למרות שאינן מופיעות בתכנית הלימודים. הסיבות בגללן הן מתייחסים לשאלות התלמידים כללו כאלו המקדמות התפתחות של אוריינות בתחום התוכן והתאמה לתכנית הלימודים. הסיבות שלא להתייחס לשאלות התלמידים קשורות לחוסר ההתאמה של הנושאים (עבור המורים או התלמידים), ומגבלות תכנית הלימודים. תחום התוכן הנלמד, הוותק, המגדר והמגזר החינוכי אליו שייך המורה, נמצאו כמשפיעים על הדרוג שנתנו המורים לסיבות השונות לשילוב (או אי השילוב) של תחומי עניין של תלמידים במהלך הוראתם.

מהמחקר עלה כי תלמידים מארבע מדינות שונות, מתעניינים בשאלות מדעיות דומות. שאלות שמעניינות תלמידי תיכון בישראל, מעניינות גם תלמידים בתורכיה, פורטוגל ואנגליה. השאלות המעניינות ביותר, מבין אלו שנבדקו, היו אלו שעסקו בבריאות האדם ובפיתוחים חדשים בגנטיקה וברבייה והיו ברובן שאלות פתוחות המזמנות לדיון. במקרים בהם נמצא הבדל בין בנים ובנות, הראו התלמידות עניין רב יותר מאשר התלמידים הבנים באותם כיתות. דת, מדינה ומגדר (בסדר זה) מסבירים כולם באופן מובהק את מידת העניין, שמביעים התלמידים בשאלות שונות בביולוגיה.

חמישה מורים הפעילו בכיתתם מודל ניסיוני המתאר שאלות תלמידים בנושאים הנלמדים ומשלבם, באופן מעשי, בתכנית הלימודים המופעלת בכיתה.

בעקבות ההתערבות זוהו בקרב התלמידים אמירות המצביעות על העצמה ביכולתם לבצע דברים (מסוגלות), ליזום ולהשפיע על תהליכי הלמידה שהם חווים (אוטונומיה) וחיזוק קשרים חברתיים משמעותיים ותומכים עם תלמידים אחרים ועם המורה (קשר ושייכות). תחושת האוטונומיה (חופש המחשבה ועומקה) התחזקה עקב התהליך שאפשר לתלמידים להיות שותפים בבחירת התכנים, על ידי קישור למטרות האישיות של כל תלמיד ומילוי פערי ידע ביחס לידע הקודם עמו הם מגיעים.

בנוסף לפרמטרים האפקטיביים מצא המחקר, כי הפעלת המודל לאורך זמן גרמה לעליה ברמה הקוגניטיבית של שאלות התלמידים, משאלות המבקשות להכיר מנגנון לשאלות המבקשות להבינו.

לאור מכלול הממצאים שהועלו מחמשת פרקי המשנה של מחקר זה, אינני מציעה לשנות את התכנים הנכללים בתכנית הלימודים ולהתאימם לרצון התלמידים, אלא להשתמש במה שהתלמידים ממילא רוצים לדעת כדי ללמד את מה שממילא צריך להיכלל בחומר הלימוד.

ביבליוגרפיה

Deci, E.L., and Ryan, R.M., (2002). Overview of self-determination theory: An organismic dialectical perspective. In E.L. Deci and R.M. Ryan (Eds.), Handbook of self-determination research. Rochester, New York: University of Rochester Press, pp. 431-441.

לעבודת הדוקטורט באתר מרכז המידע הבין-מכללתי