להפריד את המוץ (chaff ) הביורוקראטי מהגרעין הפדגוגי: מורים חדשים איכותיים בעידן האחריותיות

מילות מפתח: איכות הוראה ביורוקרטיה גורמי הצלחה וכישלון הוראה יעילה מאפייני תפקיד מורים מתחילים פדגוגיה

מקור וקרדיט:

Lesley, M., Gee, D., & Matthews, M. (spring 2010). Separating the chaff of bureaucracy from the grain of pedagogy: creating quality new teachers in the age of accountability, Teacher Education Quarterly.spring 2010.

מילות מפתח: מורים מתחילים, פדגוגיה, ביורוקרטיה, הוראה איכותית

המאמר תורגם מאנגלית ועובד לעברית ע"י ד"ר פנינה כץ ממכון מופ"ת

רקע - זה זמן רב שבתי ספר להכשרת מורים מצויים תחת שבט של ביקורת נוקבת (Abell foundation 2001) Ballou & Podgursky, 1999, Levine Report, 2006). בעשור האחרון נשמעו קריאות ל"הקלה על הדרישות היוצרות עומס על הלומדים" כחלק מביקורת זו (משה"ח האמריקאי מצוטט אצל Darling-Hammond & Youngs, 2002), כמו גם דרישות לשינוי/תיקון revamping)) תכניות ההכשרה במטרה לשפרה. המאמר מתאר מחקר הערכה של תוכנית הכשרה מחודשת שבנו החוקרים. נעשה ניסיון לברר מה מרכיב את המושג "איכות" וכיצד המעורבים בתוכנית המוצעת מבינים מהי "הוראה איכותית".

איסוף הנתונים התבסס על ראיונות עם מדגם של בוגרי התוכנית שהשתבצו לעבודה בבתי ספר יסודיים, של מנהלים ששכרו אותם לעבודה ושל קובעי מדיניות , זאת כדי לברר אם ההכשרה שניתנה כללה כשירויות הוראה מרכזיות שכל מורה זקוק להן כדי להיות מורה איכותי, ולבחון את העמדות בנושא.

מיהו מורה איכותי? – איכות המורה נמצאה במחקרים לא מעטים כמנבא המשמעותי ביותר של הצלחת תלמידים(למשל, Center for Teaching Quality, 2008, Goldhaber & Anthony, 2004). עם זאת לא קיים קונסנזוס לגבי השאלה מהם המאפיינים שניתן לזהותם כקשורים לאיכות מורים

(Cochran-Smith, 2004), ובעניין זה קולם של המורים כלל לא נשמע (Clift & Brady, 2005). (מורים יודעים מה "עובד" בכיתה וכשמישהו מבחוץ בא... נכנס ואומר לנו לעשות דברים שמתוך ההתנסות אנו יודעים שאינם נכונים לתלמידים, אין לנו בחירה לגבי זה;...זהו מכשול; זה ממש מתסכל – וזה - במובן שלילי - הופך אותנו למורים שמרמים – אנו מלמדים לרמות את השיטה – ואינני חושב/ת שזו איכות, אך אנו מרגישים מחויבים לעשות דברים לא הגיוניים" (מתוך ראיון עם מורה מתחילה)).

על בסיס ראיונות עם מורים מתחילים פנו החוקרים לעסוק בשאלה מה הגורמים התומכים בהוראה איכותית הן בתוכניות ההכשרה והן בראשית העבודה בהוראה.

ממצאים – ניתוח הנתונים הצביע על ארבע קטגוריות :

1) תארנים (descriptors) של הוראה איכותית - המשתתפים תיארו הוראה איכותית ככוללת עירוב של איכויות אינטלקטואליות ואישיות ( Zumwalt & Craig, 2005), כפי שנמצא בספרות המחקרית. המאפיינים האינטלקטואליים המרכזיים לקיום הוראה איכותית שצוינו היו: ידע תוכן ולמידה לאורך החיים והאישיים – חדשנות, התלהבות, אכפתיות, מחויבות, גמישות ויכולת לשיתופיות בעלי התפקידים הניהוליים הדגישו אכפתיות ותכנון יותר מאחרים. כשירויות פדגוגיות שהודגשו היו: הבנה של התפתחות התלמיד והוראה פעילה. רק המורים הצליחו לתאר דוגמאות של הוראה איכותית בפועל.

2) גורמים המעכבים הוראה איכותית –

א. סמכויות/הוראות פעולה ((mandates – הסמכויות/הוראות הפעולה מטעם המדינה או המחוז למבחני סטנדרטיזציה צוינו כגורם מעכב ראשון במעלה ע"י יותר ממחצית הנשאלים ( "אנו עובדים במצב שבו מבחנים נמצאים בעדיפות בלעדית...אין בכלל מחשבה על הילדים"). המצב מוביל להוראה מכוונת-מבחן וממנה ללמידה שטחית הנוגדת סביבת למידה איכותית. מורים חשים מחויבות לקבל החלטות פדגוגיות לא-אתיות כדי להשיג ציונים גבוהים במבחנים. מורים חדשים ציינו שהם חשו מעוכבים אישית ע"י כך שקיבלו הוראות מחייבות לגבי מה ללמד(מרשמים), באילו אסטרטגיות הוראה להשתמש ומתי ללמד מושגים ורעיונות מסוימים. בכך נוצר מתח בין השיפוט המקצועי שלהם לבין ההוראות המחייבות הנ"ל. רוב המנהלים לא הזכירו נושא זה כגורם מעכב ;רק שנים מששת קובעי המדיניות שרואיינו חשבו בדומה למורים, אם כי חלקם ראו בדגש על מבחנים גורם מעכב.

ב. בידוד / העדר תמיכה – הגורמים שצוינו בקטגוריה זו היו: 1. העדר תמיכה של מורים ותיקים שתוארו כביקורתיים ולא מסייעים, כמאוימים מקצועית וכיוצרים סביבת עבודה קשה; אם כי היו שהצביעו על מורים שהיו תומכים וקולבורטיביים; 2. חולשה של מנהלים שהתבטאה בהעדר מתן משוב הולם למורים על ההוראה; 3. התפתחות מקצועית דלה או מוגבלת מטעם המחוז. רוב המנהלים וקובעי המדיניות לא התייחסו לגורמים הנ"ל.

ג. זמן – העדר זמן (למפגשי עמיתים, להתעדכנות במחקר) הוא גורם שכיח בעיכוב הוראה איכותית בעיני המורים. מורים מתחילים חשים זאת באורח מתמיד. גם חלק מהמנהלים וקובעי המדיניות התייחסו לכך בצורה זו.

3) מבנים התומכים בהוראה איכותית – שיתוף פעולה צוין ע"י רוב המורים והמנהלים כמקדם הוראה איכותית. מורים מתחילים חשו שעבודה עם עמיתים, למידה מהם וקבלת משוב היו הדרך המובילה לשיפור ההוראה. גם רוב קובעי המדיניות הצביעו על היבט זה כבעל חשיבות. חלק מהסדנאות שהמחוז הציע צוינו כיעילות וכמקדמות הוראה איכותית. לרוב היו אלה סדנאות שהובלו על ידי מורים עמיתים. ככלל קובעי המדיניות היו פחות ערים להיבט זה.

4) הערכות של תוכנית הכשרת המורים הספציפית – כל הנשאלים התייחסו להיבטים שונים של התוכנית ושל הקורסים שהוצעו בה. להלן חלק מהממצאים: רוב המורים (בוגרי תוכנית ההכשרה) ציינו שההכשרה הייתה בעלת השפעה חיובית על ההוראה. חלק התייחסו לדרכים שבהן מגבלות מנהליות וקוריקולריות הגבילו את השימוש במה שלמדו בהכשרה. מורים מתחילים ציינו שחשו מוכנים בתחומים רבים וחוסר בתחומים כמו ניהול כיתה, ניירת, חוקים והוראת קריאה. הומלץ שהקורסים יהיו פרגמאטיים ורלוונטיים והדגישו את חשיבות הקישור של התיאוריה למעשה, במיוחד בתחום של שיטות הערכה. קובעי המדיניות דברו על העובדה שתוכניות ההכשרה אינן מכינות את הסטודנטים להבין את העולם האמיתי של ההוראה, דבר המוביל לקשיי מורים ולאחוזי הנשירה הגבוהים מהמקצוע. כל המשיבים ציינו שמעורבות רבה יותר בהתנסות מעשית חשובה ביותר להכשרה ולהוראה איכותית. ברוח זו הודגש הצורך בחיזוק התקשורת בין תכניות ההכשרה לבין בתי הספר.

ההשתמעויות החינוכיות של המחקר – ממצאי המחקר מעלים תובנות על הפער בזוויות הראייה בין מורים מתחילים, מנהלים וקובעי מדיניות. בעוד שהמורים היו מאוחדים לגבי הגורמים התומכים ו/או המעכבים התפתחות של הוראה איכותית, למנהלים ולקובעי המדיניות היו לרוב עמדות שונות. נראה שבאמצעות תקשורת ושיתופיות ניתן לטפל במסגרת ההכשרה בצרכים של מורים מתחילים כדי לפתח הוראה איכותית, ובמה שנדרש ממנהלים ומקובעי מדיניות בהקשר זה.

מה ניתן לעשות בהכשרת מורים כדי להכשיר מורים איכותיים?

על תוכניות ההכשרה לסייע למורים לפתח בסיס תיאורטי ופדגוגי חזק עליו יוכלו להישען בעומדם מול לחצים, גם ברמה ארצית, של סביבות עבודה המכתיבות, מדגישות ומעדיפות מבחנים והישגים, תוכניות לימודים מסוימות, תכנים ואסטרטגיות. הדבר עומד ביחס ישר לאזהרה שנאמרה בהקשר של הכנסת רפורמה להכשרת מורים בדבר "התפקיד הגדל והולך של הממשלה במדיניות ובמעשה החינוכיים" (Cochran-Smith, 2002).

לנוכח החלטות מדיניות מתחדשות על הכשרת המורים לספק מחקר עדכני ופרשנויות למתכשרים להוראה, למורים, למנהלים ולקובעי המדיניות במאמץ לגשר על הפער התקשורתי בין כל אלה.

על הכשרת המורים לצייד את המורים ביכולת לעמוד בפני מערכת חזקה ומדכאה, עליהם לחזק את הידע העולה מההתנסויות של המתחילים לגבי מה נכון לעשות עם התלמידים ולגבי מה "שעובד" בכיתה.

שיתופיות היא מרכיב תמיכה מרכזי במערכת, ולכן יש ליצור דרכי שיתוף פעולה באמצעות אימון עמיתים, חונכות וקבוצות מחקר.

המחקר מראה שהחלשים במערכת – המורים - הם המשפיעים ביותר על איכות ההוראה ובעלי הרעיונות המגובשים ביותר על הוראה איכותית ועל הגורמים התומכים ו/או המעכבים אותה.

רק למעט מקובעי המדיניות יש ידע אמיתי על מה שקורה בכיתה, ובכל זאת הם המפתחים החלטות וחוקים על בסיס ההנחה שהם מכירים עשייה זו. לעיתים קרובות החלטות כאלה מבוססות על לחצים שונים, וצרכי המחנכים והתלמידים לא תמיד מקבלים בהן ביטוי הולם.

על מורי המורים לכוון את המראה אל עצמם, לבחון את עשייתם מפרספקטיבה התפתחותית, לתת לסטודנטים תמיכה בהתנסויותיהם המעשיות ולהובילם מהבנה קונקרטית של ההוראה דרך רמות יותר רפלקטיביות ומטקוגניטיביות שלה.

על מחנכים לגלות נכונות לצאת נגד פרקטיקות הפוגעות בתלמידים. שאם לא כן, תוכניות ההכשרה תעשינה לא יותר מאשר אספקת גרעינים לטחנות הביורוקרטיה. יש להשתמש במה שנלמד כאן כדי להפריד את המוץ הביורוקראטי מהגרעין של הוראה טובה והכשרת מורים יעילה.

ביבליוגרפיה

Abell foundation, ( 2001). Teacher certification reconsidered: Stumbling for quality: Baltimore: Author.

Ballou, D., & Podgursky, M. (1999). Teacher training and licensure: A layman's guide, In: M. Kanstaroom & C.E. Finn. (Eds.), Better teachers, better schools, Washington, DC: Fordham Foundation, 33-42.

Center for Teaching Quality, (2008). Measuring what matters: the effects of national board certification on advancing 21^st century teaching and learning (A teachersolutions Report), Hillsborough, NC: Author.

Clift, R.T., & Brady, P. (2005). Research on method courses and field experiences, In: M. Cochran-Smith & K.M. Zeichner (Eds.), Studying teacher education, Mahwah, NJ: Lawrence Erlbaum.

Cochran-Smith, M. (2004). Taking stock in 2004: Teacher education in dangerous times, Journal of Teacher Education, 55, 3-7.

Cochran-Smith, M. (2005). The politics of teacher education and the curse of complexity, Journal of Teacher Education, 56, 181-185.

Darling-Hammond, L., & Youngs, P. (2002). Defining "high-quality teachers": What does the "Scientifically-based research" actually tell us? Educational Researcher, 31, 13-25.

Goldhaber, D. & Anthony, E. (2004). Can teacher quality be effectively assessed? Retrieved from: www.crpe.org/working_papers/pdf/NBPTSquality_report.pdf

Levine A. (2006). Educating school teachers, Washington, DC: The Education Schools Project.

Zumwalt, K., & Craig, E. (2005). Teachers' characteristics: Research on the indicators of quality, M. Cochran-Smith & K.M. Zeichner (Eds.), Studying teacher education, Mahwah, NJ: Lawrence Erlbaum.

עדיין אין תגובות לפריט זה

ביבליוגרפיה
Abell foundation, ( 2001). Teacher certification reconsidered: Stumbling for quality: Baltimore: Author.
Ballou, D., & Podgursky, M. (1999). Teacher training and licensure: A layman’s guide, In: M. Kanstaroom & C.E. Finn. (Eds.), Better teachers, better schools, Washington, DC: Fordham Foundation, 33-42.
Center for Teaching Quality, (2008). Measuring what matters: the effects of national board certification on advancing 21st century teaching and learning (A teachersolutions Report), Hillsborough, NC: Author.
Clift, R.T., & Brady, P. (2005). Research on method courses and field experiences, In: M. Cochran-Smith & K.M. Zeichner (Eds.), Studying teacher education, Mahwah, NJ: Lawrence Erlbaum.
Cochran-Smith, M. (2004). Taking stock in 2004: Teacher education in dangerous times, Journal of Teacher Education, 55, 3-7.
Cochran-Smith, M. (2005). The politics of teacher education and the curse of complexity, Journal of Teacher Education, 56, 181-185.
Darling-Hammond, L., & Youngs, P. (2002). Defining "high-quality teachers": What does the "Scientifically-based research" actually tell us? Educational Researcher, 31, 13-25.
Goldhaber, D. & Anthony, E. (2004). Can teacher quality be effectively assessed? Retrieved from: www.crpe.org/working_papers/pdf/NBPTSquality_report.pdf
Levine A. (2006). Educating school teachers, Washington, DC: The Education Schools Project.
Zumwalt, K., & Craig, E. (2005). Teachers’ characteristics: Research on the indicators of quality, M. Cochran-Smith & K.M. Zeichner (Eds.), Studying teacher education, Mahwah, NJ: Lawrence Erlbaum.

yyya