להפוך למורה למדעים: פדגוגיות מתחרות של בתי ספר להכשרת מורים
מקור וקרדיט:
הוראה או התמחות מיטבית הוא מרכיב מרכזי כמעט בכל תוכנית להכשרת מורים ומאז במשך רוב ההיסטוריה החינוך של המורה. ניסיון של מורים חדשים בתחום ההוראה בשדה, הוא היבט מועיל ביותר, אותנטי, ומעשי של הכשרת המורים. מורי המורים, לעומת זאת, רואים את לימוד הסטודנט בספקנות; סטודנטים להוראה לעיתים קרובות מתרחקים מהפרקטיקות של שוחרי רפורמות בהכשרת מורים.
במחקר אתנוגרפי שנערך, נבדקו ששה מתמחים בהתמחות בת שנה בהוראת המדעים בשלושה בתי ספר תיכון שונים כחלק מתוכנית הכנה להוראה באוניברסיטה גדולה בארה"ב.
במחקר תועדו יחסים דינמיים המתפתחת בין המתמחים, המורים המאמנים, המורים, מורי מורים ובתי הספר. מטרות המחקר היו לתאר את השינויים שחלו במתמחים לאורך שנת הסטאז כמורה למדע וכן כדי לקבוע את השפעות היחסיות של היבטים שונים של האקולוגיה על מתמחים. הנתונים כוללים רשימת מ- 311 שעות של תצפית משתתפת, 38 ראיונות עם מתמחים, מורים מאמנים ומורי מורים, ו 190 מסמכים כולל משימות של קורסים, הערכות, ויומנים רפלקטיביים.
דרכי ההוראה של מתמחים הושפעו במידה רבה על ידי המורים המאמנים . במהלך החודשיים הראשונים, כל ששת המתמחים השתמשו בשיטות ההוראה המדוייקות של מוריהם. תופעה זו נחקרה.
מחקר זה מאשש את הממצאים העקביים של הספרות על החשיבות של שיתוף הפעולה של המורה בפיתוח שיטות עבודה בין המורה לתלמיד. בתארו את העולמות של חינוך בבית הספר והכשרת מורים, המחקר מציע סיבות לכך שחוויית השדה מתנהגת כ"פדגוגיה של חקיקה" - "pedagogy of enactment"- בעל השפעה (Grossman, Hammerness, & McDonald, 2009) כמו כן המאמר דן בהשלכות על הפדגוגיה של הכשרת המורים.