להינות משני העולמות: בניית היכולת של המורים האינדיבידואלים ושל בתי הספר שלהם
Johnson, Susan Moore. " Having It Both Ways: Building the Capacity of Individual Teachers and Their Schools", .Harvard Educational Review 82. 1 (Spring 2012): 107-122,167.
ההכרה של קובעי המדיניות בכך שתלמידים הבאים ממשפחות בעלות הכנסה נמוכה תלויים במיוחד במורים לצורך הישגים אקדמיים Downey, von Hippel, & Becket, 2004), הובילה לכך שקובעי המדיניות החליטו לשפר את איכות המורים ואת איכות ההוראה, במיוחד בבתי הספר במדינה בעלי ההישגים הנמוכים ביותר (Jambulapati, 2001).
אולם החלטה זו נעצרת כאן, מאחר והתומכים בשינוי מקדמים גישות שונות לחלוטין לשיפור ההוראה. חלק מהתומכים בשינוי, כמו אלה בפרויקט "שוויון בחינוך" (Education Equality Project) ממליצים על הפניית משאבים חדשים וקביעת כללים לגיוס מורים טובים ולהערכת כישוריהם, הביצוע שלהם בכיתה, והצלחה מוצהרת לגבי העלאת ציוני המבחנים של התלמידים. אחרים, כגון אלה המיישרים קו עם העקרונות של Broader Bolder Approach to Education, קוראים להרחבת תשומת הלב מעבר למורה הבודד/היחיד כדי לפנות להקשר הבית ספרי שבו עובדים המורים.
יוזמות המדיניות הנוכחיות מתמקדות בעיקר בגישה הראשונה ונראה שהן לא מתייחסות להקשר הבית ספרי ולהשפעות שלו על עבודת המורים.
במאמר זה, המחברת קוראת לגישה מאוזנת לשיפור ההוראה והלמידה, גישה המתמקדת הן במורים והן בהקשרים שבהם המורים עובדים.
המחברת מתבססת על מחקר, שנערך על פני למעלה מעשור לגבי ההתנסויות של מורים חדשים.
המחברת טוענת שהתמקדות באפקטיביות של האינדיבידואלים תוך התעלמות מהאופן שבו בתי הספר שלהם מאורגנים מגבילה את היכולת שלנו לתמוך בעבודה של המורים וכך לשפר את התוצאות עבור התלמידים הנזקקים ביותר של האומה שלנו.
המחברת טוענת כי לא ניתן לתמוך באינדיבידואלים או לטפח את הכישרונות שלהם במידה מספקת אם בית הספר עצמו אינו משתנה מאוסף של כיתות עצמאיות לארגון המצוי ביחסי גומלין שבו האינדיבידואלים תורמים באופן שגרתי לשיפור של אחרים.
גורמים רבים יתרמו לחינוך משופר – קידום ותמיכה בשיתוף פעולה בין צוותים של מורים, סקירת ההצלחה של התערבויות בבית הספר, יצירת תפקידים מובחנים עבור מורים מומחים כדי שישמשו כמאמני לימוד, ותכנון מחדש של מערכות התשלומים כדי שהן יפצו מורים ויקדמו קריירות מתגמלות המתיישרות עם הרווחה של התלמידים.
אך זו אינה עבודה קלה. ומה שלמדנו ממדינות שבהן יש מערכות חינוך מצליחות יותר, כגון: פינלנד, קנדה, וסינגפור, הוא שהשגת ההצלחה היא מפעל מורכב הדורש מאמץ מתמשך והשקעה ניכרת. ועד שקובעי המדיניות ואנשי המקצוע יכירו במורכבות הזו ויגיבו לה באופן משמעותי, התלמידים-בייחוד אלה התלויים במיוחד בחינוך הציבורי לצורך הצלחתם העתידית-ימשיכו לקבל שירות לקוי.