לא פחות מִדַּי ולא יותר מִדַּי: האם יש מתכון לרמת העומס הנכונה בתצוגת הכיתה בבית הספר היסודי?
מילוא-שוסמן, י' (2016). "לא פחות מִדַּי ולא יותר מִדַּי": האם יש מתכון לרמת העומס הנכונה בתצוגת הכיתה בבית הספר היסודי? ביטאון מכון מופ"ת, 58, 95-92.
ד"ר יעל מילוא-שוסמן ׀ מרכז פסג"ה כפר סבא ומכללת לוינסקי לחינוך
הנכנס לכיתת בית ספר יסודי נתקל, בדרך כלל, בעומס חזותי רב. שלל טקסטים, תמונות, צבעים וצורות ניבטים אליו כמעט מכל קיר. תצוגת הכיתה אינה נמצאת בסביבה סטרילית. מתווספים אליה ילקוטים, קלמרים, וילון ומפה בשלל צבעים, וכמובן - תלמידים ותלמידות, אשר גם אם הם לובשים תלבושת אחידה, הרי חולצותיהם בצבעים שונים.
התצוגה בכיתות בית הספר מעידה בדרך כלל על השקעה ומאמץ רב מצד מחנכת הכיתה, בעיקר בכיתות הנמוכות. המשימה המוטלת עליה אינה פשוטה: אם התצוגה תיראה דלה מדי היא עלולה להיתפס כאילו לא "השקיעה" בה מספיק. אם היא תהיה צבעונית ומגוונת מדי היא עשויה להיתפס כמי שיוצרת "מפגע" חזותי עמוס העלול לבלבל את התלמידים או את אורחי הכיתה.
אך כיצד יודעים מה לתלות וכמה? מה היא המידה הנכונה? נראה שבשטח הדבר דומה למתכון של עוגה שהסבתות נהגו לאפות בעבר. "שימי קצת מזה וקצת מזה, לא יותר מדי מזה...". אך איך יודעים כמה זה קצת, כמה הרבה, ומה הוא המתכון המדויק לתצוגה נעימה ויעילה?
המאמר המלא מופיע כקובץ PDF בטור המידע מצד שמאל ("חומרים נוספים").
ראו גם:
הפסיכולוגיה הסביבתית ועיצוב הכיתה ככלי לקידום למידה משמעותית
לפי דעתי על כל מורה להתייחס בצורה המתאימה לכל קבוצת תלמידים או כל תלמיד כי כל אחד אחד יש לו את ההישגים ואופי וההתנהגות שלו.
לפי כך אנחנו חייבים לשנות בדרכי ההתנהגות וההתיחסות לכל תלמיד ותלמיד.
אשמח למאמר המלא