כתיבה אקדמית טובה בעברית

מקור: "כתיבה אקדמית 'טובה' בעברית: תפיסת הכתיבה האקדמית בקרב סטודנטים להוראה דוברי עברית כשפה שנייה, ובקרב  עמיתיהם ומוריהם דוברי עברית כשפת אם", מכללת לוינסקי לחינוך.

המאמר המלא באנגלית
“Good” academic writing in Hebrew: The perceptions of pre-service teachers and their instructors
פורסם בכתב העת
Assesing Writing, 10(2), 2005, pp.117-133

על רקע התפתחות התפיסה הרב תרבותית בארץ ובעולם ועל רקע שינוי בתפיסת האוריינות האקדמית במוסדות להשכלה גבוהה, בדקו החוקרות במחקר זה את תפיסת הכתיבה "הטובה" אצל סטודנטים להוראה רוכשי עברית כשפה שנייה, אצל עמיתיהם, דוברי עברית כשפת אם, ואצל מוריהם.

מטרת המחקר הייתה לבחון כיצד תופסות אוכלוסיות שונות של סטודנטים (עולים חדשים, ערבים וישראלים, דוברי עברית כשפת אם) את הכתיבה האקדמית והאם יש פער בין תפיסת הסטודנטים לבין תפיסת מורים לאוריינות ומורים דיסציפלינריים את הכתיבה האקדמית  "הטובה". כמו כן, בדקו החוקרות באיזה אופן משקפת תפיסת הכתיבה ידע באוריינות  אקדמית והנחות תרבותיות אצל הלומדים ואצל מוריהם. החוקרות נקטו בשילוב של שיטת  מחקר איכותית וכמותית, במסגרתה ביקשו מסטודנטים וממורים לדרג בדירוג של חלש, בינוני או גבוה שלושה חיבורים, שנכתבו על ידי סטודנטים עולים, ולנמק את דירוגיהם. כמו כן, רואיינו נציגים אחדים מכל אוכלוסייה נחקרת.

מניתוח הנתונים  עולים הממצאים הבאים:
סטודנטים ומורים מפגינים תפיסה דומה לגבי איכות החיבורים, אם כי הסטודנטים העולים הם פחות ביקורתיים, בסך הכול, הסטודנטים העולים נותנים הערכות חיוביות יותר מן הסטודנטים הערבים ומן הסטודנטים הישראליים, דוברי העברית כשפת אם, עובדה הנעוצה אולי בגישה של כל אוכלוסיה לעניין הכתיבה האקדמית. לא התגלה פער משמעותי בין תפיסת הסטודנטים באופן כללי את הכתיבה "הטובה" לבין תפיסת המורים, אם כי היה כיוון של החמרה של תפיסת הסטודנטים את תפיסת המורים, בעיקר אצל הסטודנטים העולים. עוד התגלתה שונות בתחומי ההערכה של טקסט אקדמי אצל האוכלוסיות השונות, עובדה שהעידה על הדגשים שונים ועל תפיסות שונות של "אוריינות אקדמית" אצל הסטודנטים ואצל המורים, ובסוגי השיח, שניתן היה לזהותם כשיח אורייני, שיח מורים ושיח ציבורי. על אף השונות בתחומי ההערכה ובסוגי השיח, ידעו הסטודנטים, לקלוע לדעתם של המורים, דבר המעיד על כך שהשיח האורייני –אקדמי מוכר ללומדים, למעט לסטודנטים הערבים, שהדגישו בעיקר מרכיבי הערכת שטח, כגון דקדוק וצורה, ופחות מרכיבי הערכת עומק, כגון מבנה לוגי, רטוריקה, חשיבה ביקורתית ודיוק אקדמי. אצל המורים התגלתה סלחנות לשפה של הסטודנטים רוכשי העברית כשפה שנייה והבנה שהכתיבה האקדמית שלהם משקפת, על אף מגבלות השפה, את המקובל בתחום זה בתרבות האם שלהם.

מן המחקר עולות המסקנות הבאות:
סטודנטים הנחשפים להנחיה וללמידה של כתיבה אקדמית יכולים לקלוע לדעת מוריהם  ולהעריך טוב יותר טקסטים אקדמיים, השיח הקשור לאוריינות אקדמית אינו אחיד, גם בתוך אותו המוסד, לכן רצוי לחשוף אותו בפני כל סוגי האוכלוסייה במוסד הגבוה, מן הראוי  שכל קבוצות האוכלוסייה יכירו את השיח האורייני, ויש להעמיק בעיסוק בו בעיקר בקרב סטודנטים  שהעברית איננה שפת האם שלהם, כגון סטודנטים עולים וסטודנטים ערבים, המורים לאוריינות צריכים להכיר גם מרכיבים בשיח המורים, כמו "דיוק אקדמי" ולייחס להם חשיבות בעבודתם. ככל שהאוכלוסייה המתייחסת לטקסט האקדמי מנוסה יותר, כן ההערכה היא הערכת "עומק" ולא הערכת "שטח", ולכן התייחסות קבועה לכתיבה האקדמית של הלומד "והצפה" בתשומות הקשורות לתחום זה בכל מקצועות הלימוד, לא רק בשיעורי כתיבה אקדמית, הם הכרחיים במוסד גבוה. שיתוף הפעולה בין שתי אוכלוסיות המורים הוא חיוני לצורך טיפוח הכתיבה האקדמית של כל אוכלוסיות הלומדים במוסד להכשרת מורים. שיתוף כזה, מניב, לדעת החוקרות, הבנה גבוהה יותר אצל המורים הדיסציפלינריים למשמעות הכתיבה האקדמית "הטובה" אצל סטודנטים שהעברית איננה שפת האם שלהם. טיפוח הכתיבה האקדמית אצל הלומדים מתבטא, בין השאר, בשיח הלומדים ובהבנה שלהם לגבי הקריטריונים של טקסט אקדמי, דבר שיכול לתרום לשיפור הכתיבה האקדמית של כל אוכלוסיות הלומדים, רוכשי עברית כשפה שנייה ודוברי עברית כשפת אם.