כמה מילים על Equity – ולמה זה צריך לשבת בלב כל יוזמה חינוכית?
רותי סלומון. כמה מילים על Equity – ולמה זה צריך לשבת בלב כל יוזמה חינוכית? מתוך הבלוג של רותי סלומון. פדגוגיה, טכנולוגיה ומה שביניהם.
המונח Equity מתייחס להבנה שכל אדם מגיע מרקע שונה, עם צרכים שונים, מתרבות שונה, עם כישורים ויכולות שונים ועלינו לתת לכל אחד את מה שהוא זקוק לו כדי להצליח. Equity בחינוך אומר שעלינו לתת הזדמנות שווה לכל תלמידינו – לא דרך שוויון אלא בדיוק ההיפך. שכל אחד מהלומדים שלנו זקוק למשהו אחר כדי להצליח ועלינו לקחת זאת בחשבון ולתת לכל אחד את מה שהוא זקוק לו כדי להגיע להישגים.
שוויון בחינוך שואף לוודא שכולם מקבלים את אותו הדבר. שעות שמוקצות באופן זהה, טכנולוגיה שמחולקת באופן שווה. Equity מדבר על הוגנות; השאיפה להבטיח כי כל אדם מקבל את מה שהוא צריך. במילים אחרות Equity הוא מדד להישגים, הוגנות והזדמנות בחינוך.
ומכאן כאשר מדובר על מרחבי למידה חדשניים, עלינו לבנות מרחבי למידה שנותנים מענה לאוכלוסייה הספציפית שעבורה מרחב הלמידה קמה. להבין לעומק את הרקע והתרבות, את הצרכים של קהל היעד ומשם לצאת לדרך כדי לפתח עבורם מרחב שיסייע להם לשגשג ולצמוח.
לדוגמא, בערוץ המו"פ לחדשנות וטכנולוגיה במכון מופ"ת הגיעו להבנה שבעולם של דיגיטציה יש לתת ללומדים ולמורים שלהם כלי שיסייע להם למדוד את העשייה שלהם בסביבות הלמידה הדיגיטליות. כלי שיסייע להם להבין את המתרחש בקורסים המקוונים שלהם ולשפר את העשייה בהם. ולכן הם פיתחו dashboard של Learning Analytics על גבי פלטפורמת ה-Moodle.
לתלמיד זה הציג את ההישגים שלו בלמידה, מטלות שממתינות לביצוע, ציונים שקיבל, זמן השהות במרחב הדיגיטלי.
עבור המרצה נבנתה סדרת מסכים, שבדקו מתי נכנסים הלומדים לקורס? באיזה פעילויות יש הרבה צפיות וכניסות ובאלה פחות? כמה צפיות יש בפורומים השונים לעומת כתיבה? מה אחוז הלומדים הפעילים? ועוד.
עובדי המו"פ מצאו כי הכלי שפותח עבור התלמידים הצליח. אבל הסתבר שאצל המרצים הכלי לא נחל הצלחה. ולכן הם ממשיכים לעבוד ולהבין לעומק את הצרכים של קהל היעד. מאחר והם הבינו שכל אחד מגיע עם ידע טכנולוגי שונה, עם דרך עבודה שונה וגם עם צרכים שונים של מידע שהוא זקוק לו. ויש להתייחס לכך. וזה נכון לגבי כל תוכנית חינוכית שיש לקדם.
לסיכום, Equity תלוי בשני גורמים עיקריים:
1.הראשון הוא הגינות. הרקעים השונים, התרבות, הצרכים, התנאים האישיים של כל אחד לא צריך להפריע לפוטנציאל שלו להצלחה אקדמית, אלא עלינו לתת לזה משקל בעת קבלת ההחלטות ולהקצות לכך התחשבות ומשאבים.
2. הגורם החשוב השני הוא הכללה, והוא מתייחס לסטנדרט מקיף שחל על כולם במערכת חינוך מסוימת. יעדים ומטרות ברורות. ובתוך הסטנדרט הזה עלינו לאפשר הצלחה לכל השותפים.
שני גורמים אלה קשורים זה לזה ותלויים זה בזה בהצלחה אקדמית אמיתית של מערכת חינוכית.
הנושא חשוב. בכתוב יש מספר אי-דיוקים שחשוב להתייחס אליהם, כגון – equity, פירושו הוגנות ולכן אי-אפשר לציין הוגנות כמושג שמסביר equity.
בנוסף, בהוגנות, שהיא מרכיב בהכלה (inclusion), יש ליצור מצבים המקדמים הצלחות ולא רק לאפשר אותם.
במערכת החינוך בישראל אין בעיה של פריפריה- אלא של תרבות הוראה ולמידה שאין בהם מספיק שיתוף מחד, ומאידך, אין מספיק עידוד הישגים, הן מצד מערכת החינוך והן מד ההורים. מה הפתרון? שיפור דרכי הוראה, מתן אפשרות ללמידה מקוונת גם בבית הספר, ושינוי תרבות החינוך המתמקדת ב"כייף".
מהמם , הייתי רוצה לקרוא עוד על איל זה אמור להתבצע.