כיתת "יעדים" ההישג של חברי קיבוץ המחנכים במגדל העמק
מאת: אמתי מור
מילות מפתח:
בתי ספר תיכוניים
ישראל
סביבה חינוכית תומכת
סביבות למידה
סביבת הוראה-למידה
שיטות הוראה
תהליכי התמודדות
תהליכי למידה
תלמידים בסיכון
כיתת "יעדים", ההישג הפדגוגי של חברי קיבוץ המחנכים במגדל העמק
"יעדים" הוא פרוייקט ייחודי שמפעיל בית הספר "רוגוזין" במגדל העמק בשיתוף הקיבוץ העירוני של מגדל העמק. קבוצת מורים חיצונית המורכבת מחברים בקיבוץ המחנכים לוקחת את הכיתה לחסותה מתחילת התיכון ועד לסיום הלימודים. הקבוצה משתפת פעולה עם ביה"ס ועובדת לצד המורים שלו במסגרת מערכת השעות, אולם היא עובדת רק עם כיתת "יעדים" ושומרת על לכידותה כקבוצה מגובשת ונפרדת משאר בית הספר. לרוב חבריה תעודת הוראה ולכולם רקע אקדמי והכשרות בתחום החינוך.
אבי אבירם מנהל "רוגוזין" מסביר שלמרות העובדה שמורי "יעדים" מגיעים לבית הספר כקבוצה אחת ואינם חלק רשמי מחדר המורים , הם בני בית במקום: " מהרגע הראשון הם נכנסו לבית הספר כחלק מהצוות. הם נמצאים בחדר המורים עם שאר הצוות, הם יושבים בישיבות, אין הפרדה בכלל".
אם בשלב הניסיוני ביקשו לוודא שהתלמידים לא ינשרו וייפלטו מהמערכת , כיום כיתת "יעדים" היא כיתה במסלול לבגרות עיונית מלאה, ותלמידיה שואפים הרבה מעבר למה ששאפו נערים בסיכון במגדל העמק במחזורים קודמים.
השיטה
מלבד האמונה והרצון הטוב , הצלחת כיתת "יעדים" מבוססת על שיטות עבודה ייחודיות שפיתחו המחנכת שירה אברהם וצוות המורים. הם משתדלים להטמיע את השיטות בתוך בית הספר ולהשתמש בהן כמודל לעבודה עם תלמידים מתקשים.
המחנכת שירה אברהם : ברוב השיעורים מפצלים את הכיתה לשתי קבוצות של כ16 תלמידים".
" אנחנו מקפידים שהחלוקה תיצור קבוצות הטרוגניות, כלומר, לא לפי רמה , והתעקשנו על זה" . בתחילת השנה ממש חילקנו אותם "על עיוור" , בלי להכיר. המגוון של הרמה בקבוצה תורם ללמידה. זה מפרה. בנוסף לפני מבחנים יש ימים מרוכזים. ההנחה היא שהם לא לומדים בבית בכלל. הדגש הוא שכל הלמידה נעשית בכיתה בזמן הלימודים עם מורה נוכח. אין אצלנו בכלל שיעורי בית. זה דבר שמגדיל פערים, ואין לכך בעיננו שום תועלת , כמו עם הציוד" ("אנחנו שומרים עבורם את הציוד הלימודי, מביאים להם עטים , מחזיקים מחשבונים נוספים, הכול בעצם אצלנו. אין ציפייה שהם יקפידו על הבאת ציוד, ולכן אין אכזבה כשהם לא מביאים") .
"מעבר לכך חלק גדול מהשיעור הוא עבודה עצמית ולא נאום של המורה. מלבד חלק קצר בפתיחת השיעור הם עובדים לבד או בזוגות והמורה עובר ומנהל את זה".
".. והדבר העיקרי החשוב ביותר, זה עקביות, להבהיר להם ששמים לב לכל דבר שקורה. יש נוכחות מודגשת של המורה. בית הספר הסטנדרטי מזמן הרבה קשיים מערכתיים : מורה חולה, ביטולי שיעורים וכדומה. התלמידים האלו צריכים שגרה. אסור לזעזע אותם. מבחינתם, אם בוטל שיעור זה פתח לבעיה. אם בוטלו שני שיעורים רצוף, מבחינתם המקצוע הזה לא קיים יותר. המשימה הכי קשה היא לחזור אתם מהחופשה. לפעמים נדרשים שבועות שלמים רק כדי להחזיר אותם לפעילות רגילה. חשוב מאד להבהיר להם כל הזמן שאנחנו פה, שיש יציבות. בתוך השגרה אפשר "לשבור שגרה" ולפתח יצירתיות, לעשות דברים אחרים, אבל המסגרת היא הגורם המשמעותי ביותר עבורם" .
ההשפעה על מורי בית הספר
מבחינת הקבוצה ההצלחה הגדולה ביותר היא הטמעת שיטות העבודה והאמונה שהצליחו לטעת בקרב צוות המורים של בית הספר. מלבד הרצון לפתוח כיתת "יעדים" בכל שכבה בביה"ס "רוגזין" מתחילת התיכון, מטרתם העיקרית היא ליצור שינוי בתוך המערכת, שינוי שיאפשר לתלמידים שנחשבו פעם מועמדים בטוחים לנשירה להגיע ללימודים יום-יום, לסיים אותו , ואולי גם לקבל תעודת בגרות מלאה" .
שירה אברהם: " אנחנו רואים שמורים הפנימו חלק מהדברים. מניחים הנחות נכונות על ציוד וארגון , מגלים יותר הכלה, גמישות. רואים את ההתקדמות.
ההשפעה על התלמידים
ההישג המערכתי של הקבוצה גדול והשאיפות להמשך הדרך מרחיקות לכת, אבל מבחינת המחנכות/מחנכים, שירה אברהם והדר פלגי ישנם הישגים חשובים לא פחות, ודאי מרגשים יותר. שניהם מספרים על תלמידים מהכיתה שעברו שינוי בעקבות הלמידה ב"יעדים" והשיגו הישגים אישיים משמעותיים ביותר תודות לתמיכה , להכוונה הפדגוגית וליכולת ההכלה הגדולה של הצוות.
ראה גם :
עדיין אין תגובות לפריט זה
yyya