כישורי המאה העשרים ואחת: מכשולים ביישום

מקור וקרדיט : עוזי מלמד. "כישורי המאה העשרים ואחת: מכשולים ביישום " הד החינוך , פברואר 2013 , עמוד 46-47 . כרך פ"ז , גיליון מס' 4.

המושג מיומנויות המאה העשרים ואחת נשמע תכופות בשיח החינוכי של השנים האחרונות. אנשי חינוך מפתחים רשימות של מיומנויות כאלה ומסבירים מדוע הבוגר הרצוי צריך להצטייד בהן. אך אם לא נאתר את המכשולים בדרך ליישומן, ילך המושג הזה בדרכם של מושגים חינוכיים אופנתיים אחרים מבלי להותיר סימן על המעשה החינוכי.

במאמר זה אתאר את מיומנויות המאה העשרים ואחת ואציין כמה מכשולים – בשום אופן לא את כל המכשולים – שכדאי להסיר מדרכן.
מיומנויות המאה העשרים ואחת

פרופ' אנדראס שלייכר, מנהל המחלקה להערכת תלמידים בארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי (OECD) ומי שמכונה "שר החינוך של העולם", סבור כי מיומנויות המאה העשרים ואחת "הן היכולות הדרושות לאדם כדי להשתלב בהצלחה בסביבה החברתית, בתרבות המשתנה ובמערכת הכלכלית הגלובלית של המאה העשרים ואחת". לימוד שגרתי של ידע, לדבריו, לא יכין צעירים לחיים במאה העשרים ואחת. צעירים זקוקים ליכולות של חשיבה אנליטית ואינטראקטיבית, למידה והתפתחות, שימוש יצירתי בידע והסתגלות למציאות חדשה (Shleicher 2010).

לא מעט חוקרים ואנשי חינוך הרחיקו מעבר להגדרות הכלליות של שלייכר וניסו לפרט את היכולות שיש לפתח בקרב צעירים כדי שיוכלו להתמודד בהצלחה עם האתגרים הצפויים להם. ספרים, מאמרים וניירות עמדה רבים תיארו את עולם העבודה העתידי ואת המיומנויות שהוא נזקק להן; הוכנו רשימות ופותחו מודלים (פסיג 2000 Expert 21; Martin and Magidan 2006; Mueller 2008; Sikva 2008; Bellanca and Brand 2010). המודל המצוטט ביותר כיום הוא "השותפות למען מיומנויות המאה העשרים ואחת"  Partnership for 21st Century Skills).

המודל כולל את המיומנויות שיש לפתח בתלמידים במאה העשרים ואחת והתייחסות למערכות התומכות בפיתוח המיומנויות הללו. להלן כמה מן המיומנויות המופיעות במודל:

מיומנויות לימוד והמצאה: יצירתיות וכושר המצאה; חשיבה יצירתית; חשיבה יצירתית עם אחרים; חשיבה ביקורתית; חשיבה מערכתית; ביצוע שיפוטים וקבלת החלטות; תקשורת טובה עם אחרים.

מיומנויות מידע, תקשורת וטכנולוגיה: אוריינות מידע: נגישות למידע ויכולת להעריך אותו; שימוש מדויק במידע; שימוש יצירתי במידע; ניהול מידע ממקורות רבים. אוריינות תקשורת: ניתוח מדיה; ייצור מוצרי מדיה. אוריינות טכנולוגית: שימוש יעיל ויצירתי בכלים טכנולוגיים.

מיומנויות חיים וקריירה: כושר הסתגלות למצבים חדשים; גמישות ופתיחות בחשיבה ובהתנהגות; יוזמה והכוונה עצמית; ניהול יעיל של יעדים וזמן; למידה ועבודה עצמאיות; כישורים חברתיים ובין־תרבותיים; יכולת לפעול עם קבוצות מגוונות; אחריות ומנהיגות.
מיומנויות ליבה ונושאים של המאה העשרים ואחת: (1) התמצאות בנושאים החיוניים למאה העשרים ואחת ומודעות לנעשה בעולם; (2) שליטה באנגלית ובשפות שימושיות אחרות; התמצאות במדעי הטבע, באמנות, בהיסטוריה, באזרחות; (3) אוריינות כלכלית ופיננסית; אוריינות אזרחית וסביבתית.

מחברי המודל "השותפות למען מיומנויות המאה העשרים ואחת" עשו עבודה יסודית: ארבע משפחות של מיומנויות מפורטות לתת־מיומנויות המפורטות לתת־תת־מיומנויות המפורטות לתת־תת־תת־מיומנויות. רשימת המיומנויות כוללת יותר ממאה פריטים – רשת צפופה של מיומנויות, כישורים, התנהגויות, תחומי ידע ודרכי חשיבה הדרושים לבוגר הרצוי במאה העשרים ואחת (חסכתי מהקוראים את כל הרשימה).

האם יש סיכוי שמערכת חינוך כלשהי תאמץ את המודל המפורט הזה? יש, בתנאי שתתגבר על כמה מכשולים.

מכשולים בדרכן של מיומנויות המאה העשרים ואחת

ישנם מכשולים רבים ביישום של מיומנויות המאה העשרים ואחת במערכות החינוך. אציין רק כמה – לא בהכרח הקשים ביותר, אך כאלה שפחות בולטים לעין.

"כישורים" במקום "מיומנויות": אחד המכשולים ביישום מיומנויות המאה העשרים ואחת הוא עצם השימוש במושג מיומנויות. די במבט חטוף במיומנויות המאה העשרים ואחת כדי להבין שהן אינן מיומנויות.

מיומנות לפי מילון אבן שושן היא: "כושר פעולה, יכולת וזריזות לביצוע פעולות מסוימות, בעיקר בעבודת כפיים". רוב מיומנויות המאה העשרים ואחת אינן פעולות, אינן מלאכות הדורשות זריזות ידיים ואינן עבודת כפיים. אפשר לכנותן כישורי המאה העשרים ואחת.
כישורים לפי מילון אבן שושן: "כלל ההכשרות והנתונים האישיים שיש לו לאדם לשם מילוי תפקיד מסוים: ידיעות, השכלה, תכונות".
ההבדל בין מיומנויות לכישורים אינו רק סמנטי. המעשה החינוכי המכוון להקניית מיומנויות שונה מהמעשה המכוון לפיתוח כישורים. הקניה של מיומנות מבוססת על הדגמה של המורה וחיקוי ותרגול של התלמיד. כדי ללמוד לנגן בפסנתר, למשל, צריך להשקיע שעות רבות בתרגילי אצבעות. אבל תלמיד שקדן שירכוש שליטה טכנית, אפילו וירטואוזית, עדיין לא יהיה בהכרח פסנתרן־מוזיקאי המסוגל לנתח בתבונה את היצירה שהוא מנגן, לבצע אותה באופן מקורי ולשתף פעולה עם נגנים אחרים – כישורים חיוניים לפסנתרן אמן.

פיתוח כישורים מורכב בהרבה מהקניית מיומנויות. אי אפשר לפתח כישורים באמצעות חיקוי ותרגול. כישורים כגון יצירתיות וכושר המצאה, חשיבה ביקורתית, חשיבה מערכתית, הסתגלות, יוזמה והכוונה עצמית, אחריות ומנהיגות וכישורים רבים אחרים הכלולים ברשימה של "השותפות למען מיומנויות המאה העשרים ואחת" דורשים שיטות הוראה אחרות. השימוש במונח מיומנויות – חדשות ככל שיהיו – גורם להוראתן לנקוט דרכים שמרניות המנטרלות את האפקטיביות של המיומנויות המבוקשות.

פרשנות רחבה במקום צרה: רבים מפרשים את מיומנויות המאה העשרים ואחת כמיומנויות שליטה בכלים טכנולוגיים. למשל, כושר הסתגלות מתפרש ככושר הסתגלות בסביבה דיגיטלית, שמשמעותו הקניית שליטה בתוכנת מחשב כלשהי. מיומנויות מידע מתפרשות כטכניקה של חיפוש באינטרנט. גם כאן המושג מיומנויות מגביל מאוד את אופק המשמעויות המיוחסות למיומנויות המאה העשרים ואחת.

יתר על כן, השימוש באמצעים דיגיטליים בבתי הספר – מקרן מחובר למחשב, לוח חכם, ספרים דיגיטליים, טאבלטים – מחזק לעתים קרובות את ההוראה המסורתית שבה מורה סמכותי "מחזיק כיתה".

פדגוגיות חדשניות במקום חדשות: מדברים על כך שמיומנויות המאה העשרים ואחת זקוקות לפדגוגיות חדשות, אך שיטות ההוראה שלהן לא בהכרח חדשות – כשם שהמיומנויות עצמן לא בהכרח חדשות: החינוך של מאה השנים האחרונות ביקש לפתח חשיבה ביקורתית ויצירתית; הוא ביקש לעודד שיתוף פעולה, למידה עצמאית, כושר הסתגלות למצבים חדשים ועוד.

לשם הוראת כישורי המאה העשרים ואחת החינוך צריך לנקוט שיטות הוראה חדשניות – לא חדשות. בשיטות הוראה חדשניות כוונתי לשיטות הוראה שהחינוך פיתח בעבר, זנח אותן ועתה הוא צריך לחדשן (חדשני לפי אבן שושן ולפי בבילון: "שיש בו חידושים, מודרני, עכשווי, מעודכן, בן זמננו, של הזמן החדש, ברוח הזמן").

וגם כאן ההבדל בין פדגוגיות חדשות לפדגוגיות חדשניות אינו רק סמנטי. כאשר אומרים פדגוגיות חדשות מתכוונים בדרך כלל להוראה עתירת אמצעי תקשוב. אך אין הכרח להמתין לאמצעים אלה כדי לחנך לכישורי המאה העשרים ואחת. פדגוגיות חדשניות אינן תלויות בטכנולוגיה החדשה, אם כי טכנולוגיה כזאת עשויה לסייע להן. כלומר, היעדר טכנולוגיה, או לחלופין טכנופוביה, בקרב המורים איננה תירוץ להימנע מפיתוח כישורי המאה העשרים ואחת.

פשטות במקום סיבוך: מכשול נוסף, ובשום אופן לא אחרון, ביישום כישורי המאה העשרים ואחת הוא עומס יתר של פריטים הכלולים ברשימות. מורה המקבל לידיו רשימה כזאת אינו רואה את היער מרוב עצים. יש לפשט את רשימת הכישורים; בחינוך צריך דברים פשוטים, ובמקרה זה – רשימה של עשרה כישורים, לא יותר. כל כישור צריך לבוא עם שיטת הוראה מומלצת.

בשנים האחרונות אימצה מערכת החינוך שלנו שניים מתוך כישורי המאה העשרים ואחת: פיתוח חשיבה גבוהה ומידענות – יכולת לאתר מידע בהתאם לצורך, להעריך את טיבו, לעבדו, להסיק ממנו מסקנות ולהציגן בצורה בהירה. לא מעט מחשבה ומעשה הושקעו בפיתוח שני הכישורים האלה, וההשקעה נושאת פרות. יש עוד עבודה רבה לעשות וכדאי למהר; יותר מעשור של המאה העשרים ואחת כבר חלף.

 ראה גם : מאמרים נוספים על מיומנויות המאה ה21 בפורטל מס"ע

ראה גם : מאמרים על מיומנויות מידע בפורטל מס"ע

מאמרים נוספים של ד"ר עוזי מלמד בפורטל מס"ע

מקורות

פסיג, דוד, 2000. "טכסונומיה של בלום וטכסונומיה עתידית",

Bellanca, James, and Ron Brandt (eds.), 2010. 21st Century Skills: Rethinking How Students Learn, Blomington, IN: Solution Tree Press.
Expert 21, http://teacher.scholastic.com/products/expert21/skills_strategies.htm.
Martin, Allan, and Dan Magidan (eds.), 2006. Digital Literacies for Learning, London: Facet Publishing.
Mueller, Jon, 2008. Assessing Critical Skills, Columbus, OH: Linworth Publishing.
Partnership for 21th Century Skills, 2009.Framework for 21th Century Learning, www.21stcencuryskills.org.
Sikva, Elena, 2008. Measuring Skills for the 21st Century, Washington DC: Education Sector, http://www.educationsector.org/usr_doc/MeasuringSkills.pdf.
Schleicher, Andreas, 2010. The case for 21st-Century Learning, www.oecd.org/general/thecasefor21st-centurylearning.htm.