כיצד תופסים תלמידי כיתה ה' טלפונים ניידים וטכנולוגיית GIS (מערכת מידע טכנולוגית)

Gal, Adiv. (2019). Fifth graders' perceptions of mobile phones and GIS technology. International Journal of Evaluation and Research in Education, 81-89

מבוא

עידן הלמידה הניידת (M-learning), הכולל שימוש בטלפונים ניידים כחלק מתהליך ההוראה, הוכר זה מכבר על ידי מוסדות ההשכלה הגבוהה ובתי הספר התיכוניים, ואף על פי כן, יישומה בבתי ספר יסודיים אינו נפוץ. מאפיין/תכונת (feature) ה- GIS (מערכת מידע טכנולוגית, להלן: ממ"ט) המיושמת במוסדות להשכלה גבוהה מזה מספר שנים, ולאחרונה נכנסה לשימוש ראשוני גם בבתי ספר תיכוניים, עדיין כמעט ולא מיושמת בבתי ספר יסודיים (Hong. Et al., 2015). בתי הספר היסודיים הם האחרונים שנכנסו לעידן הלמידה הניידת ומיישמים את טכנולוגיית הממ"ט מסיבות שונות.

בחינת תפיסותיהם של תלמידי כיתות ה' שהשתמשו בטלפונים ניידים ובטכנולוגיית ממ"ט כחלק מתכנית לחינוך סביבתי לשימור הבז האדום, מין קטן בסכנת הכחדה, היא חיונית לבחינת הדרכים בהן בתי ספר יסודיים יכולים להיכנס לעידן הלמידה הניידת. המחקר הנוכחי מאפשר להבין את היתרונות ולצדם את האתגרים של בתי ספר יסודיים השוקלים להיכנס לעידן הלמידה הניידת ידי שילוב תכנית חינוך סביבתי בטלפונים ניידים וטכנולוגיית ממ"ט. לשלוב כזה אין אזכורים עד עתה בספרות המחקר, ואם כן, הם יוצאי דופן ביותר. בנוסף, מחקר זה העשיר את המידע הקיים על הדרכים בהן ניתן להשתמש באופן חיובי בטלפונים ניידים בבתי הספר היסודיים.

למאמר המלא

לקריאה נוספת

השילוב בין WebQuest ל- Mobile Learning לצרכי חינוך סביבתי

האם למידה ניידת אכן מגשימה את ההבטחה הגדולה לשינוי בדרכי למידה ?

עוד על שילוב למידה ניידת בחינוך ממכשירי טאבלטים וטלפונים ניידים חכמים

שיטת מחקר

מטרת המחקר היתה להבין את עמדותיהם של תלמידי כיתה ה' באשר לשימוש בטלפונים ניידים ובטכנולוגיית ממ"ט כחלק מתכנית חינוך סביבתי.

הקשר מחקרי

תכנית החינוך הסביבתי שנועדה להגנה על הבז האדום הוקמה בשנת 1996. מאז הקמתה, תלמידי כיתה ה' סייעו בהגנה על האוכלוסייה הקטנה המקומית של הבז האדום המקננת בבית הספר שלהם ובסביבה הסמוכה. על מנת להתמודד עם המחסור באתרי קינון ביישובים הסמוכים לבית הספר, התלמידים בנו תיבות קינון והם עורכים סקרים ביישובים הרלוונטיים כדי למצוא גגות בהם ניתן לתלות אותם. עד שנת 2017 נערך החיפוש באמצעות מפות מנייר. בשנת 2018 פותחה אפליקציה חדשה שתחליף את המפות הישנות. התלמידים עורכים את החיפושים בדרך כלל לאחר שעות הלימודים, כך שהשימוש בטלפונים ניידים למטרה זו מבוסס על הטלפונים הפרטיים שלהם. החשיפה ליישום החדש נערכה באופן תיאורטי בלבד, ללא הדגמה ממשית בטלפונים, כיוון שחוקי בית הספר אוסרים על תלמידים להביא טלפונים ניידים למוסד. לכן התלמידים התנסו באפליקציה בשעות אחר הצהריים וללא תמיכה טכנית מצד המורים. הזמן שהוקצב לילדים לערוך את המחקר היה שבוע. לאחר עריכת המחקר והחיפוש בדקו התלמידים את מאפייני כל הבתים בהם ביקרו וערכו דיון דמוקרטי במהלך השיעור כדי להחליט היכן למקם את תיבות הקינון.

במחקר זה נעשה שימוש בשלושה כלי מחקר: שאלון כמותי, שאלון איכותני וקבוצות מיקוד. מעבר לשאלונים סגורים, התלמידים התבקשו לענות על שתי שאלות פתוחות:

1. האם את/ה סבור/ה שיש צורך בשימוש בטכנולוגיה חכמה במהלך הלמידה?
2. מהי תרומתה של הטכנולוגיה ללמידה?

המחקר הנוכחי השתמש בשש קבוצות מיקוד, שלוש בכל כיתה, כשבכל קבוצה כתשעה תלמידים, בנים ובנות ביחד. זמן הדיון בכל קבוצת מיקוד היה כ-45 דקות והדיונים הוקלטו ושוקלטו. הדיונים כללו שאלות כגון: תאר/י את המחקר ואת מה שאת/ה עושה. מה הפתיע אותך במחקר? מה היה קשה? מה כדאי להשאיר או לשנות לקראת השנה הבאה? מה היית ממליצ/ה לשנה הבאה? שאלות אלה תוכננו כדי לאפשר לתלמידים לפתח דיון על חוויותיהם ורגשותיהם במהלך המחקר (Winke, 2017).

52 תלמידי כיתה ה' שהשתמשו בטלפונים ניידים ובאפליקציית ממ"ט נתבקשו לענות על שאלון בשיטות מעורבות (mixed methods).

תוצאות ודיון

- תחושת נוחות או אי נוחות בשימוש בטלפונים ניידים ובאפליקציה החדשה: תחושת נוחות גבוהה באשר לשימוש בטלפונים ובאפליקציה. למרות שהתלמידים לא הכירו את האפליקציה החדשה ניכר שהם לא חשו זרו כיוון שהם מכירים טכנולוגיות רבות ולדבריהם "אנחנו חלק מדור טכנולוגי".

- היבטים חיוביים ושליליים של שימוש בטלפונים ניידים ובאפליקציה: ציון גבוה הרבה יותר להיבטים החיוביים של השימוש בטלפונים ובאפליקציה מאשר הציון הנמוך שניתן להיבטים השליליים. בשני המקרים התלמידים התייחסו לתהליכי הלמידה והמחקר שערכו בעזרת הטכנולוגיות הללו.

ההיבטים החיוביים כללו: גיוון באמצעי למידה, יציאה מהשגרה, יצירת עניין בקרב התלמידים, ובעקבות העניין, הנאה מרובה יותר מחוויית הלימוד. בנוסף טענו הילדים שהלמידה עצמה השתפרה וכן שהאמצעים החדשים הביאו לשיתוף של תלמידים רבים יותר. היבט אחר שעלה הוא ניצול זמן יעיל יותר. התלמידים דיווחו שבאפליקציה אין כמעט בעיות והדברים נעשים בצורה חלקה. היבט נוסף הוא נוחות העבודה עם הטלפונים והאפליקציה. מסקנה מעניינת שעלתה מהשאלונים היא שהיציאה מהשיגרה נתפסה אצל הילדים כחיובית מאד, אלא שייתכן שהדבר תלוי בעובדה שכרגע בבתי הספר לא משתמשים בטכנולוגיות אלה. בסופו של דבר עמדותיהם של התלמידים חיוביות מאד והם רואים בלטפונים ובאפליקציה אמצעים חשובים ללמידה.

ההיבטים השליליים עליהם הצביעו התלמידים היו בעיקרם שניים: חוסר שוויון חברתי ובעיות טכנולוגיות. בכל הנוגע לחוסר שוויון, לחלק מהתלמידים, 28%, לא היו טלפונים ניידים והם חשו חוסר נוחות כיוון שהיה עליהם להשתמש בטלפונים של חבריהם. גם התלמידים שהיה ברשותם טלפונים העידו על תחושה קשה בעקבות חוסר השוויון, למרות שיתופי הפעולה והעבודה בקבוצות. באשר לבעיות הטכנולוגיות קשורות למקרים בהם למשל אין חיבור לאינטרנט ואז כל הפעולה לא יכולה להתבצע, בנוסף, מקרים כמו מחיקה של חומרים בשוגג שמעכבים את המחקר או תקלות אחרות כמו מטען שנגמר למשל. היבט שלילי אחר שצוין הוא היעדרם של המורים אחרי הצהריים, דבר המעכב תיקונן של בעיות.

-המוטיבציה ללמידה היתה גבוהה, זכתה לציון גבוה בשאלון הסגור ולהסבר בשאלות הפתוחות. התלמידים העידו על רצון חזק יותר ללמוד וענין רב יותר בחומק כמו גם הבנה גדולה יותר של החומרים בעקבות השימוש בטכנולוגיות.

מסקנות

השימוש בטלפונים ניידים ובאפליקציה החדשה סיפק למחנכים כלי הוראה שאפשר הטמעה של אלמנטים חינוכיים רבים: פיתוח הלומדים דרך התנסות אישית, סביבת למידה דינאמית, גילוי עצמאי של תוכן, ידע, מיומנויות וערכים, למידה חווייתית, חוץ לימודית למידה של תכנים מחוץ לתכנית הלימודים, למידה בשטח, פיתוח אחריות אישית, מסוגלות עצמית והרחבת סביבת בית הספר. התלמידים הביעו שביעות רצון רבה בעקבות ההזדמנות להשתמש בטלפונים הניידים ובאפליקציית מערכת המידע הגאוגרפית למטרות שימור ולא הוטרדו מדרישה הזו, למרות שהם לא התנסו בכך במהלך יום הלימודים בשל האיסור על הבאת טלפונים לבית הספר.

ענין נוסף שעלה מן המחקר קשור לערכים אליה נחשפו התלמידים תוך כדי לימוד חשיבה ביקורתית, ובמיוחד היחס שלהם לאי צדק החברתי שנוצר כתוצאה משימוש בטלפונים ניידים. היכולת של תלמידים בכיתה ה' "לראות את האחר", כלומר את התלמידים שלא היו ברשותם טלפונים ניידים, ואף להתייחס אליהם בדבריהם, מעידה על רגישות חברתית.

פן נוסף שהתלמידים הדגישו סבב סביב חווית הלמידה בפגישות בהן נערך הסקר. הסביבה בה נערך הסקר, השונה מחצר בית הספר, הרחיבה את הגדרת מרחב הלמידה עבור התלמידים בעידן הלמידה הניידת. ענין זה מתבקש, שכן בעידן זה סביבת הלמידה של הדור הטכנולוגי (המשתמש כל הזמן בטלפונים ניידים) חורגת ממילא מעבר לגדרות בית הספר ולקירות הכיתה. לדברי התלמידים, האפליקציה החדשה מניעה אותם לפעולה ומפתחת את יכולת הלמידה העצמית שלהם להתמודד עם אתגרים טכנולוגיים מבלי לוותא על למידה אותנטית.

לסיכום, תלמידי כיתה ה' ציינו כי בית הספר היסודי שלהם יכול להיכנס לעידן הלמידה הניידת על ידי שילוב טלפונים ניידים ויצירת סביבת למידה בה התלמיד נמצא במרכז תהליך הלמידה. התלמידים ציינו כי שיטת ההוראה החדשנית ומשימת הסיוע בשימור הבז האדום עוררה עניין רב. בהתאמה עלתה המוטיבציה שלהם ללמוד באופן עצמאי תוך לקיחת אחריות על תהליך הלמידה, התמקדות במשימה ושימוש נכון בטלפונים ניידים.