כיצד מתארים מורי מורים את התפתחותם המקצועית במסגרת העמיתות ברשת עמיתי המחקר של מכון מופ"ת?

קלויר, רמה (2012). "כיצד מתארים מורי מורים את התפתחותם המקצועית במסגרת העמיתות ברשת עמיתי המחקר של מכון מופ"ת?", בתוך: ר' קלויר, ו ל' קוזמינסקי, (עורכות) "הבניית זהות מקצועית: תהליכי הכשרה ופיתוח מקצועי של מורים בישראל" בעריכת, (עמודים 506-550) תל-אביב: מכון מופ"ת,.

התפתחותו של מודל רשתות המחקר בעולם בשנים האחרונות
במאמר יתרונותיו של מחקר שיתופי – הדוגמה של רשת עמיתי מחקר", סוקרות קלויר וקוזמינסקי (2009) את תופעת ההתפתחות המואצת של מודל המחקר השיתופי 'רשתות המחקר' לקראת סופה של המאה ה-20 ותחילתה של המאה ה-21.
התפתחות זו באה לידי ביטוי במספר הרשתות המוקמות כיום בעולם במגוון הולך וגדל של תחומי דעת ושל נושאים.
אחד מביטוייה של התרחבות זו הוא הצטרפות של עמיתים נוספים לרשתות קיימות ואתה גם עלייה במידת ההטרוגניות של הרשתות. ההטרוגניות הולכת וגדלה הן מבחינת כיווני המחקר הנכללים ברשתות והן במתודולוגיות, במרקם האנושי והתרבותי ובפריסה הגיאוגרפית המתרחבת של העמיתים החוקרים.

מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את תרומת ההשתתפות ברשת עמיתי המחקר של מכון מופ"ת להתפתחות המקצועית של עמיתיה, מורי מורים.

רשתות מחקר כמודל של מחקר שיתופי המתאים להתפתחות מקצועית של מורי מורים
המודל של רשתות מחקר שיתופיות משמש כיום אחד האמצעים המומלצים ביותר להתפתחות מקצועית של בעלי מקצועות שונים. בשנים האחרונות גם מקצוע ההכשרה הולך ותופס מקום נכבד בין מקצועות אלה, והתופעה של רשתות מחקר שבהן עמיתי המחקר הם מורי מורים, הולכת ומתרחבת.

רשת עמיתי המחקר של מכון מופ"ת
הרקע להקמת הרשת
על רקע ההתפתחות המואצת של מודל רשת המחקר השיתופי בעולם ובכלל זה בתחום הכשרת המורים, הוקמה גם רשת עמיתי המחקר של מכון מופ"ת. את הרעיון הגתה ראש מכון מופ"ת דאז, ד"ר לאה שגריר, לאחר שחזרה בשנת 2003 מכנס בין-לאומי בתחום הכשרת מורים, שבו נחשפה למודל רשתות המחקר השיתופיות. היא חלקה את הרעיון עם פרופ' לאה קוזמינסקי, שנכנסה באותה עת לתפקידה כראש רשות המחקר במופ"ת, וכך שנה אחת לאחר מכן, השנת 2004 נולד המודל המחקרי שיתופי 'רשת עמיתי מחקר'.
רשת המחקר תוכננה לכלול צוותים אחדים של חוקרים, כשכל צוות יתמקד בנושא אחר ויעסוק בו במשך שנים אחדות

מאפייני הרשת ודרכי פעולתה
מאפייני רשת עמיתי המחקר של מכון מופ"ת דומים למאפיינים המרכזיים של רשתות מחקר אחרות שנסקרו לעיל:

1. מבנה ארגוני ותפעולי מורכב – 20 עמיתים, ביניהם 17 חוקרים, ראש רשת, מעריך וראש רשות המחקר החברה בוועדת ההיגוי (מספר זה של חוקרים נכון למצב הסופי של הרשת, שבשל אופיה הדינמי הצטרפו אליה עמיתים או עזבו אותה במהלך פעולתה).
בראש כל צוות עמד חוקר בכיר המומחה בתחומים הנוגעים להכשרת המורים ולמחקר; מכון מופ"ת ורשות המחקר שימשו כגוף הלוגיסטי-אקדמי-מינהלי, ואילו עם ועדת ההיגוי נמנו רשאי הצוותים, ראש הרשת, ראש רשות המחקר והמעריך של הרשת.

2. ריבוי – אף שהרשת לא הייתה גדולה בהשוואה לרשתות אחרות בעולם, היא התאפיינה בשונות רבה. שונות זו נקבעה מלכתחילה כאחד ממאפייניה, וראש הרשת וכן כל אחד מראשי הצוותים השתדלו להרחיבה. בעקבות כך הרשת הייתה הטרוגנית ביותר.
ההטרוגניות התבטאה בממדים אלה:
(א) תחומי המומחיות של העמיתים – היסטוריה, סוציולוגיה, הכשרת מורים, חינוך מיוחד, הוראת המדעים, פסיכולוגיה, מינהל עסקים, הגיל הרך, תכניות לימודים;
(ב) הרמות האקדמיות המגוונות של העמיתים – 15% בעלי תואר שני, 15% דוקטורנטים,
55% בעלי תואר דוקטור ו-15% בעלי תואר פרופסור;
(ג) ריבוי סוגים של מוסדות אם שאליהם השתייכו העמיתים – שמונה מכללות אקדמיות להכשרת מורים ושתי אוניברסיטאות;
(ד) מגוון האזורים הגאוגרפיים שהעמיתים גרים ופועלים בהם – מכללת אוהלו בצפון ועד מכללת קיי ואוניברסיטת בן-גוריון בדרום;
(ה) הזרמים האידיאולוגיים והדתיים שאליהם השתייכו העמיתים – דתיים (זרמים שונים) וחילוניים, ערבים ויהודים;
(ו) בעלי רמות שונות של ניסיון מקצועי במחקר ובפרופסיה של ההכשרה – מבעלי ניסיון רב בהכשרה ובמחקר ועד בעלי ניסיון מועט בשני התחומים.

3. עצמאות וחופש מחקרי – לכל ראש צוות ניתן החופש לבחור את העמיתים לצוותו, ויחד הם קיבלו חופש לבחור את דרך התנהלות הצוות, את נושא המחקר (ובלבד שיתקשר לנושא הגג) ואת שיטותיו. בשל כך מגוון שאלות המחקר היה רב.

4. קישורים וחיבורים – פעולת הרשת אופיינה בקישורים ובחיבורים מגוונים מבחינה מדעית. כל אחד מהעמיתים קרא את מחקרי הצוותים האחרים, הגיב להם וקיבל משוב מכולם. המחקרים והדיונים על המחקרים היו פתוחים בפני כל עמיתי הרשת. הספר הנוכחי הוא אחת התוצאות של החיבורים שנוצרו בסופו של תהליך הפעילות המשותף.

5. קשרים רופפים וקשרים הדוקים – כמו ברשתות אחרות וכטבעו של המודל, גם ברשת עמיתי המחקר הייתה אפשרות ליצירת קשרים הדוקים ורופפים. כך קרה שנוצרו קשרי ידידות וחברויות אישיות ומקצועיות בין עמיתי השרת, שלא הכירו אלה את אלה קודם לכן, הנמשכים ברמה האישית והמקצועית גם כיום.
לעומתם נוצרו גם קשרים רופפים, בעיקר בין עמיתים המשתייכים לצוותים שונים.

6. מבנה פתוח ודינמי – מבנה הרשת ואופן פעולתה הדינמיים אפשרו לה לפעול גם כאשר אחד הצוותים פרש, וגם כשהצטרפו לצוותים חוקרים חדשים. בשל תחלופה זו המערך הארגוני-מחקרי השתנה בהתמדה.

7. זרימה שוטפת של ידע והפצתו – רשת עמיתי המחקר נקטה דרכים שונות להפצת הידע שצברה ויצרה. דבריה פורסמו בכתבי העת השונים של מכון מופ"ת – שבילי מחקר, ביטאון מכון מופ"ת וכתב העת דפים. נוסף על כך, עמיתי הרשת והצוותים שלה הופיעו במפגשי למידה שיזמה הרשת, בימי עיון ובכנסים בינלאומיים בארץ ובעולם. הפצת הידע הובילה להכרה בקיומה של הרשת, להפצת ממצאיה ולהעלאת יוקרתה בעיני גורמים מקצועיים רבים.

מתודולוגיה
מטרת המחקר ושאלותיו
מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבדוק כיצד עמיתי המחקר תופסים את תרומת ההשתתפות שלהם ברשת עמיתי המחקר של מכון מופ"ת להתפתחותם המקצועית בכלל ולארבעת המרכיבים הבאים בפרט:
(א) קידום הידע והיכולות בתחום המחקר;
(ב) שיפור, עדכון והרחבה של הידע ושל היכולות בתחום המקצועי (במקרה זה הכשרת מורים);
(ג) טיפוח ופיתוח של הון חברתי-מקצועי;
(ד) פיתוח זהות מקצועית בתחום ההכשרה להוראה.

המשתתפים וכלי המחקר
נותחו דבריהם של ארבעה ראשי צוותים ושל חמישה עשר עמיתים (כלל החוקרים בצוותים).

דבריהם נלקחו מתוך שלושה מקורות:
ראיון ראשון: ראיונות עם ארבעה עשר מעמיתי הרשת במהלך השנה השנייה לעבודתה.

ראיון שני: פרוטוקולים של ראיונות שנערכו עם עשרה עמיתים, תשעה מתוכם רואיינו גם בראיון הקודם. הראיונות התמקדו בשאלה אם ההשתתפות ברשת תרמה להתפתחותם המקצועית, והם התבקשו להרחיב בנקודה זו ולהסביר את דעתם.

הדיון עם ראשי הצוותים: פרוטוקול הדיון שנערך בין ראשי הצוותים בסוף השנה הרביעית לפעולת הרשת במסגרת המפגש האחרון של ועדת ההיגוי. הדיון נסב על תרומת הרשת להתפתחותם המקצועית של ראשי הצוותים.


מרכיבי ההתפתחות המקצועית שהתגבשו במהלך פעילות הרשת

א. קידום הידע והיכולות בתחום המחקר

1. למידה של מתודולוגיות חדשות: עמיתים רבים ציינו את הנושא המתודולוגי כאחד הנושאים שבו התפתחו במיוחד. חלקם התייחסו לעצם החשיפה למחקר.
כמו כן, היו בין העמיתים מי שציינו את ההתנסות במתודולוגיות חדשות במסגרת העבודה הצוותית כגורם חשוב בהתפתחותם המקצועית. הדבר היה נכון לגבי מתודולוגיות איכותיות וגם לגבי מתודולוגיות כמותיות.

2. חיזוק תחושת הביטחון לעסוק במחקר: עצם השתתפותם של העמיתים בגוף מחקרי גדול שיש בו חוקרים מנוסים העשויים לבקר וגם לסייע, וכן ההשתתפות כעמיתי מחקר שווים בין שווים, אפשרו להם לחוש ביטחון ביכולותיהם: להרגיש כמי שיכולים לתרום לקידום המחקר, וכמי שהתנסו בחוויה מצמיחה שתאפשר להם להמשיך לעסוק במחקר.

3. זיהוי עצמי של חסרים ושל קשיים והתנסות מכוונת בהשלמתם: עמיתים שונים ציינו שהעמיתות ברשת אפשרה להם להתמודד עם נקודות חולשה שזיהו אצל עצמם. זאת כיוון שלא חשו איום או כישלון כשהגדירו לעצמם, לצוות ולרשת, אילו ידע ומיומנויות חסרים מבחינה מחקרית, ואיך היו מעוניינים להתמודד אתם במסגרת הרשת.

זיהוי עצמי של נקודות החולשה (הקשורות למתודולוגיות, לדרכי ניתוח, להתמודדות עם מחקר גדול, להתמודדות עם מחקר אמפירי) והצבת מטרות מחקריות לפיתוח המומחיות שלהם במחקר, הופיעו בדבריהם של חלק גדול מהעמיתים. כל אחד מהם הדגיש כיצד הצליח לטפל בהן במהלך העבודה ברשת.


ב. קידום הידע המקצועי הקשור בהכשרת מורים
העיסוק במחקר ובעיקר במסגרת המודל של רשתות שיתופיות, אמור בין היתר לשמש למורי המורים אמצעי ללמידת אותו הידע הנדרש להם למקצוע ההכשרה. זאת בתנאי שנושא המחקר מעניין אותם, ושהם עוסקים בו מרצונם וכחלק מהתכוונותם להמשיך ולהתפתח אישית ומקצועית. ב

הציגם את תרומת ההשתתפות ברשת סיפרו העמיתים על הידע שלמדו מתוך המחקר עצמו, שכן עסק במדיניות הכשרת מורים ובהיבטים שונים המתקשרים אליה, וכן תיאור את דרך התנהלותה של הרשת ואת תהליך ההתנהלות שלהם עצמם במסגרת החדשה של המחקר. הידע שלמדו הקיף תחומים שונים הנוגעים בחייהם המקצועיים.

בהקשר זה עלו בדבריהם שלושה נושאים מרכזיים:
1. מיומנויות של עבודה בצוות וניהולו: הרשת זימנה סוגים שונים של עבודה בצוותים ובהרכבים שונים. אלה שימשו לעמיתים הזדמנות להתנסות כמשתתפים בסוגי צוותים שונים (בתוך הצוות שלהם, במליאה או בדיונים עם עמיתים), לצפות בתהליכים שהתרחשו בצוותים אחרים, ואף להתנסות בניהול צוות.

2. למידה של תכנים ושל סוגיות הקשורים להשכרת מורים:
גישות תאורטיות, תפיסות ההכשרה של בעלי תפקידים שונים ובדרגים שונים במערכת, תהליכים ומדיניות, רפורמות והשלכותיהן – נושאים אלה נלמדו על ידי עמיתים רבים. חלקם ציינו שבאמצעות המחקר שערכו הם גילו תאוריות וגישות בהכשרת מורים שלא הכירו קודם לכן, או הרחיבו ידע קודם. אחרים ציינו שהפעילות הבין-צוותית חשפה אותם לידע חדש שחקרו הצוותים האחרים.

3. שדרוג הידע והיכולות המקצועיות: תכנים וסוגיות הקשורים להכשרה, שנלמדו ברשת, התחברו לידע הפרקטי של העמיתים, והם משמשים אותם כיום בעבודתם השוטפת במכללות בתפקידיהם השונים.

חלק מהעמיתים סיפרו כי הייתה זו להם הפעם הראשונה שפגשו פנים שונות של הכשרת מורים מבחינה תאורטית ומחקרית; לראשונה גילו את השונות הרבה שקיימת בין מכללות במגזרים ובאזורים שונים בארץ וכן בנושא המדיניות בהכשרה.


ג. פיתוח ההון החברתי-מקצועי
ההון החברתי, כאמור, הוא תוצר של מערכות יחסים, של קשרים בלתי פורמליים, ושל מפגשים חוזרים בין אנשים המשתייכים לרשת. פיתוח הון אנושי מאפשר זרימה של מידע, זיהוי שותפים לטווח ארוך, יצירת אמון להשגת אינטרסים משותפים ונכונות לפעול בשיתוף פעולה וזה למען זה.

כך קרה שגם ברשת עמיתי המחקר נוצרו בהדרגה קשרים אישיים שהתפתחו מתוך הפעילות המחקרית, ואפשרו לעמיתים להתפתח. למעשה, רבים מבין עמיתי הרשת עסקו במחקר או התעניינו בסוגיות מגוונות הקשורות להכשרת מורים בטרם הצטרפו לרשת. אלא שחלקם לא הכירו חוקרים נוספים המתעניינים בתחומים דומים, והתקשו למצוא עמיתים למחקר בתחומים אלה. הדבר נכון לגבי חוקרים שנושאי המחקר שלהם ייחודיים, וכן לגבי חוקרים מהפריפריה, שהרשת חילצה אותם מבדידותם המקצועית.

המפגש עם חוקרים נוספים באותו תחום התמחות מאפשר מצד אחד יצירת שפה משותפת ומצד אחר הרחבת הידע והעשרת נקודות המבט.

ד. פיתוח זהות מקצועית וחיזוקה
עמיתים רבים ציינו שמרכיב הזהות המקצועית הוא אחד המרכיבים שהתפתח ועוצב במסגרת העמיתות ברשת. עם זאת, נראה כי לתפקיד ברשת הייתה תרומה לסוג הזהות המקצועית שהתפתחה. רבים הם עמיתי המחקר שמדבריהם ניתן להסיק כי בהתחזקה אצלם ההבנה שמחקר הוא: "אמצעי מאוד מעניין ללמידה", "חלק הכרחי בעבודתם", "עיסוק שהנו גם אפשרי וגם מועיל". מדברים אלה ודומיהם עולה זהותם המקצועית כ'מורי מורים חוקרים'.
ההשתתפות ברשת הייתה עבורם בבחינת התנסות מכוננת, שבעקבותיה העיסוק במחקר יהיה אינטנסיבי יותר ויהפוך לחלק בלתי נפרד מעבודתם המקצועית: מהלמידה המתמדת שלהם ומבניית זהותם כמורי מורים.
בה בעת ובנוסף לזהות של 'מורי מורים חוקרים', נראה כי החלה מתפתחת ברשת זהות של 'מורי מורים חונכים', בעיקר אצל ראשי הצוותים. ההשתתפות ברשת אפשרה להם לחנוך מורי מורים מנוסים פחות. זו הייתה להם חוויה טובה במיוחד, שגרמה להם לחוש כמי שמכשירים את דור העתיד ומסייעים לו להתפתח: לפרסם, לכתוב ולהתקדם.

זהות זו התפתחה והתחזקה אצל ראשי הצוותים בעקבות הפעילות ברשת, שאפשרה לחלקם לראשונה לפעול בפלטפורמה שבה הם אחראים למחקר בצוות, שהוא חלק ממחקר הרשת.
הם קיבלו על עצמם אפוא לא רק את הטיפול בידע החדש שנוצר אלא גם בעמיתים, יוצרי הידע. חלקם ראו בכל עמיתי הצוות עמיתים 'צעירים', שצריך "לדאוג לכל אחד שירגיש טוב", להעצים כל אחד מהם על ידי דברי עידוד והנחיה, ולספק הסברים לצד חיזוקים.
ולבסוף עמיתים בעלי ניסיון רב בהכשרה ובמחקר, אף שלא היו ראשי צוותים, קיבלו על עצמם לסייע לצעירים ביותר בצוות. מצד אחד הם נעזרו בראש הצוות וברשת כדי לחוש התקדמות במחקר,
ומצד אחר סייעו לעמיתיהם בצוותים. באופן כזה התחזקה אצלם הזהות של מורי מורים חוקרים, ובד בבד החלה מתפתחת גם אצלם זהות של מורי מורים חונכים. התפתחות זו הגבירה את שביעות רצונם מהפעילות ברשת, והפכה לחלק בלתי נפרד מחוויית הצמיחה של זהותם המקצועית.


דיון מסכם
רשת עמיתי המחקר של מכון מופ"ת, רשת קטנה, צנועה בהיקפה, אשר פעלה פרק זמן קצוב ומצומצם יחסית לרשתות עמיתי מחקר ברחבי העולם, קמה על רקע התפתחותו של מודל הרשת הקיים בתחומים שונים, ובכלל זה בתחום של הכשרת מורים. הרשת הצליחה ליצור ידע רב ופורה ולהעמיק את הבנת עמיתיה בנושא של השפעות המדיניות על הכשרת המורים ובעיקר בנוגע לשיפור איכותה. ידע זה הופץ ופורסם במטרה להגיע אל העוסקים בהכשרת מורים ואל מקבלי ההחלטות.

אחת ממטרותיה המרכזיות של הרשת, בהתאם לרשתות מחקר אחרות בעולם הייתה לאפשר לעמיתיה להתפתח מקצועית. מדבריהם של עמיתי הרשת נראה כי אכן התפתחו בכל אחד מארבעת המרכיבים שמקימי רשתות מחקר מקווים להם.
ייחודו של המודל והצירוף שהוא מביא עמו בין מאפייניו השונים, תרמו להתפתחותם של הידע ושל היכולות המחקריות של עמיתי הרשת, ואף לידע הפרופסיונלי שלהם בתחום הכשרת המורים, ידע שלדברי עמיתים רבים כבר מיושם בעבודתם. מורכבות הרשת תרמה להתפתחות המקצועית הנדרשת במקצוע ההכשרה ולרבדיו השונים של מקצוע כה מורכב זה. דרך התנהלות הרשת והרב-גוניות שזימנה ברמה האנושית והמקצועית, אפשרו לקשור בין תאוריה לפרקטיקה, בין העמקת ידע קיים ליצירת ידע חדש והמשגתו.
בנוסף לכך התאפשרו לעמיתים יצירת הון חברתי-מקצועי ופיתוח זהות מקצועית של מורי מורים חוקרים וחונכים. מסגרות הפעולה של הרשת ומעגלי השיתוף והתקשורת שבין העמיתים לבין הצוותים ולבין הרשת כולה סייעו למשתתפים לצמוח בכיוונים שונים – חלקם צפויים ומקווים, וחלקם חדשים ובלתי צפויים.

לאור מחקר זה העוסק בדמותו של מורה המורים כיום, איש אקדמיה ופרקטיקה, מי שמכשיר את מורי העתיד, נוכל להסיק שהאפשרות לצמוח במסגרת מודלים פתוחים, מסועפים ומורכבים, כמו רשת עמיתי המחקר המתוארת במחקר זה, היא דרך יעילה להצמחת מורי מורים שונים ולפיתוח יכולותיהם המקצועיות באופן מכבד ומעצים, כזה המאפשר לכל אחד מהם למצוא בה את דרכו ולהגשים את רצונותיו.


רשימת מקורות
קלויר, ר' וקוזמינסקי, ל' (2009). יתרונותיו של מחקר שיתופי: הדוגמה שדל רשת עמיתי מחקר. שבילי מחקר, 16, 111-116.