כיצד מקבלים מורים החלטות על התנהגויות אתיות ולא-אתיות? לקראת פיתוח קוד למורים?

Barrett, D.E. et al., (2012). How do teachers make judgments about ethical and unethical behaviors? Toward the development of a code of conduct for teachers, Teaching and Teacher Education, 28, 890-898.

 
מילות מפתח: אתיקה בהוראה, סטנדרטים מקצועיים, קוד התנהגות

המאמר סוכם מאנגלית ושוכתב לעברית ע"י ד"ר פנינה כץ ממכון מופ"ת

בעשור האחרון התפרסמו דוחות רבים על התנהגויות חברתיות שגויות של מורים (הטרדות מיניות, קשרים לא אתיים בין מורים ותלמידים, מורים ברשתות החברתיות)( Crawford, 2009). במקרים מסוימים בארה"ב, בקנדה ובמדינות נוספות מורים הושעו ואף הורחקו מן ההוראה על בסיס זה (Larson, et al., 2010). בין הסיבות לכך: העדר כללים מנחים בתחום זה ויותר מכך הצורך של הפיתוח המקצועי לפתח ולאמץ קוד אתי התנהגותי שיחייב את כל העוסקים בחינוך. הקודים הקיימים מאופיינים בכלליות ובעמימות ולרוב אין התייחסות ברורה אם בכלל להיבטים אתיים של ההוראה.

אתיקה של מורים - בעשור האחרון ניסו בתי-ספר לחינוך לטפל בנושא זה באופן בלתי ישיר באמצעות הכשרה ברכישת "דיספוזיציות"(teaching disposition). גם אם מושג זה עמום במשמעותו ואף יש לגביו מחלוקות (,Murray, 20072006,(NCATE הניסיון לתאר ולהבהיר מערכת של דיספוזיציות התנהגותיות מוסכמות הוא צעד חשוב בפיתוח סטנדרטים מקצועיים למורים. יש ללוות זאת במערכת הנחיות לקבלת החלטות שיתנו ביטוי לדיספוזיציות אלה או אחרות (ערכים, תכונות, נטיות פעולה).

בחינוך ראוי לטפל בקוד של אתיקה מקצועית בדומה למקצועות אחרים כמו רפואה, משפטים וכד'. קוד כזה משרת שלוש מטרות: הבטחה של סטנדרטים פרקטיים גבוהים, הגנה על הציבור והנחיית אנשי המקצוע בתהליכי קבלת החלטות. בחינוך נדרש קוד התנהלות שיתייחס להתנהגויות מורה בתוך הכיתה ומחוץ לה, שייגזר ממערכת של עקרונות ויכלול איסור או מניעה של התנהגויות מסוימות ודרכי קבלת החלטות לפעולה במצבי קונפליקט (APA, 2010).

על המחקר - במחקר הנוכחי נעשה ניסיון להרחיב מחקרים קודמים (Barrett et al., 2006) בדבר הדרך שבה מורים תופסים סטנדרטים ומחויבויות אתיים (obligations). המחקרים הנ"ל שונים מהנוכחי בשתי נקודות: (1) לא נכללו בקודמים פריטים שהתייחסו לטכנולוגיה ואתיקה – האם מורים רואים בשימוש לא נכון בטכנולוגיה פן של בעיה אתית או בעיה אתית מסוג אחר, (2) נכללו בהם רק מורים מנוסים. במחקר זה נכללו מתכשרים וותיקים. המשתפים, מתכשרים, מורים בפועל, יועצים, מנהלים ומומחי תקשורת העובדים בבתי-ספר. השאלון כלל 34 התנהגויות שגויות של מורים לדירוג על סולם בן 5 דרגות. המשיבים התבקשו לדרג את שכיחות ההתנהגות ואת מידת חומרתה.

מה נמצא ומה נלמד? (חלק מן הממצאים)

א) שכיחות התנהגויות מורה - מתוך 41 התנהגויות מורים שהופיעו בשאלון דורגו :

"רכילות עם מורים אחרים על תלמיד" - דורגה ע"י 66.4% כשכיחה

"שימוש בשיעור מהרשת ולא יצירת שיעור מקורי", "מתן לגיטימציה להפרת חוק בית ספרי במודע בכיתה" "שימוש בחומרים שפותחו ע"י מורה אחר ללא רשותו" ," הפעלת פעילויות שאינן רלוונטיות לנושא השיעור במהלך ההוראה" ו-" השקעת זמן רב מההוראה בפעילות בלתי רלוונטיות לנושא הנלמד" דורגו כשכיחות ע"י 40% - 50%.

ב) רמת החומרה - 36 מתוך 41 התנהגויות המורה נשפטו ע"י 50% מהעונים כהפרה אלימה של אתיקה של מורים, ובהן: "שיתוף תלמיד במידע רגיש/ סודי על תלמיד אחר ","מתן ציונים גבוהים באופן לא ענייני", "אמירת דבר מעליב על מורה עמית בפני תלמיד", "הכנסת דעות לרשת החברתית", "החזרת עבודות ללא תיקונים והערות", "כישלון בדיווח על התנהגות לא אתית של עמית" ועוד.

התנהגויות שלא נתפסו כהפרה אתית היו "שימוש בשיעורים מהרשת", "הטלת מטלות על תלמידים", "שימוש בטכנולוגיה שלא אושרה ע"י הנהלת בית הספר", "התנהגות לא מקצועית מחוץ לעבודה ו"שימוש בחומרים שפותחו ע"י עמית ללא רשות".

ג) תוצאות ניתוח גורמים : גורם א) סכנות לפגיעה אישית או רגשית בתלמיד (לדוגמה: נותן גמולים / עונשים לתלמידים בהתבסס על הפופולריות שלהם-.71); גורם ב) לא אכפתי, לא-פרופסיונלי (לדוגמה: משמיע דברים בלי בטחון שהם נכונים-.58); גורם ג) כישלון בזיהוי גבולות בין הציבור לבין הפרטי (דוגמה: משתמש בטכנולוגיה שלא אושרה בכיתה - .57); גורם ד) סובייקטיביות במתן ציונים, אינפלציה בציונים (לדוגמה: מעלה ציונים בגלל לחץ הורים .46).

סיכום

א) שיפוטי מורים על מידת החומרה של התנהגויות מסוימות ניתנים להסבר ע"י מספר קטן של גורמים בסיסיים. מורים מבחינים הבין התנהגויות שגויות הכוללות טשטשו גבולות מורה-תלמיד לבין התנהגויות שיש בהן חוסר תשומת לב בהוראה ולבין אלה המעידות על העדר אובייקטיבים בפעילויות הערכה.

הוספת פריטים המתייחסים לשימוש בטכנולוגיה (בהשוואה למחקר הקודם) יצרה גורם מובחן נוסף הכולל שני מרכיבים: האחד משקף התנהגויות המציבות איום ישיר לרווחה הפיסיות או הרגשית של התלמידים("מורים המעורבים בקשרים לא אתיים עם תלמידים"), השני כולל התנהגויות שיש בהן הפרה של גבול מוסכם בין הפרט לבין הציבורי ("הצגת עמדות אישיות על תלמידים ברשת החברתית" או "לבוש לא הולם לעבודה").

ב) ארבעה הגורמים שלמעלה מסייעים להבנת דילמות מוסריות שמורים עומדים בפניהן בקבלת החלטות יומיומית ולחשיבות שקבוצות שונות מייחסות לדילמות אלה. למשל, עידוד מורים מתכשרים/מתחילים הכשרה לאכפתיות (caring ) אל מול ההכרח שבשמירה על גבולות מקצועיים , הכשרה להיענות לתלמידים ולמשפחתו לעומת הבחנה בין הציבורי לבין האישי, לגיטימציה להפרה של חוקי בית הספר(לאכול בשיעור) לעומת הצורך בשמירה על חוקי ביה"ס. ועוד.

ג) באשר להבדלים בין מתכשרים לבין מורים ותיקים ביחס לחומרה ולשכיחות של ההתנהגויות האתיות/ לא-אתיות. מתכשרים היו תובעניים יותר בעניין סטנדרטים של ההתנהגות בכיתה (הפרת חוקים, הגעה ללא הכנה לשיעורים ועוד). ותיקים עשויים לתרץ זאת במתן לגיטימציה לתחומים אחרים (יצירת אווירת נוחות, צורך ורצון לפתור בעיות אישיות ועוד)(Lindqvist & Nordanger, 2006). הסבר אחר: מתכשרים אופטימיים יותר ואלטרואיסטים יותר מהוותיקים. למשל כבוד לעמיתים נתפס חשוב יותר ע"י המתכשרים, שכן הם רואים בהוראה פעילות קולגיאלית יותר מהוותיקים(Chong et al., 2011).

ד) באשר להבדלים מגדריים נשים דירגו הפרות של גבולות בין ציבורי לאישי (בהתייחס לשימוש בטכנולוגיה) כמורות יותר מגברים. אולי בלל שרוב המקרים שהתפרסמו ביחס למישמוע מורים היו נשים.

ה) ראוי שהמערכות החינוכיות יתחילו לשקול יצירה של קוד אתי פורמלי להתנהגות מורים. קוד שיתחיל בעקרונות כלליים, יזהו את הסטנדרטים שלמורים צריכים לפעול לאום(הוראה, תיעוד, תקשורת עם הציבור, אינטראקציות עם תלמידים וכדו'), ויסביר כיצד לטפל בקונפליקטים אתיים. ראוי גם לכלול התייחסות מיוחדת לשימוש נכון בטכנולוגיה בהקשר של האתיקה. למוסדות הכשרת המורים שמור תפקיד חשוב בתהליך זה((Boon, 2011. עליהם לכלול תכ"ל על אתיקה שתכלול קבלת החלטות הוראתיות וסטנדרטים מקצועיים על היבטיהם הרבים ותציג זאת כהזדמנות וכאתגר למורים, במיוחד בנושאים של מתן ציונים, קידום וניהול ומשמעת.

ביבליוגרפיה

American Psychology Association (2010). Ethical principles of psychologists and code of conduct, Retrieved from: http://www.apa.org/code.html
Barrett, D.E., et al., (2006). Teachers' perceptions of the frequency and seriousness of ethical standards, The Journal of Psychology, 140, 421-433.
Boon, H.J. (2011). Raising the bar: Ethics education for quality teachers, Australian Journal of Teacher Education, 35(7), 76-93.
Chong, S., et al., (2011). Emerging professional identity of pre-service teachers, Australian Journal of Teacher Education, 36, 50-64.
Crawford, A. (2009). Several areas educators disciplined, Tribute-review.
Larson, L., et al., (2010). Five considerations for digital age leaders: What principals and districts' administrators need to know about tech integration today, Learning & Leading with technology, 37, 12-15.
Lindqvist, P., & Nordanger, U.K. (2006). Who dares to disconnect in the age of uncertainty? Teachers and Teaching: Theory into Practice, 12, 623-637.
Murray, F.B.. (2007). Disposition: A superfluous construct in teacher education, Journal of Teacher Education, 58, 381-387.
NCATE, (2006). Professional standards for the accreditation of schools, colleges and departments of education, http://www.ncate.org/documents/standards/unit_stnds_2006.pdf