כיצד חשיבה במאה ה-21 היא פשוט שונה
בעידן הנשלט במידע תמידי וברצון להיות חברתי, האם טון החשיבה עבור התלמידים צריך להיות שונה?
זהו העולם של גוגל. בעולם זה הגדוש במידע, תודעתנו מאותגרת כל הזמן להגיב לנתונים, ולעיתים קרובות בדרך שאיננה רק מביטה, אלא מפרשת. לאחר מכן, בלא יודעין, אנו "מסובבים" כל דבר כדי למנוע דיסוננס קוגניטיבי.
כתוצאה מכך, טון החשיבה עשוי להיות בסופו של דבר לא בטוח או קפריזי, ביישן או שחצן, מתרפס או מעריץ—וכך, נטול קשרים ותלות הדדית. האינטרנט והמדיה החברתית נועדו לקשר, וביעילות מבריקה הם אכן מקשרים—מילים וביטויים, תמונות וסרטוני וידאו, צבע ואור, אך לא תמיד בתוצאה שהם היו יכולים לה.
טבע המדיה החברתית נשען על זהות באותה מידה כמו כל דבר אחר—כופה סובייקטיביות על כל דבר באמצעות 'אהבתי' (likes), 'ציוץ חוזר' (retweets), 'שיתוף' (shares), ו'הצמד' (pins). במקום זאת, ניתן לשקול רפלקציה תמידית המונחית על ידי שאלות חשובות כדרך חדשה ללמידה בנוכחות גודש מידע. אולם זה דורש הרגלים חדשים.
קיים יותר מידע זמין לכל תלמיד עם סמארטפון ממה שהיה יכול להיות נגיש לאימפריה שלמה לפני שלושת אלפים שנה. הקשרים חדשים—סביבות דיגיטליות המתפקדות כאנושות-בכיסך—דורשות גישות חדשות והרגלים חדשים. בייחוד, הרגלים תודעתיים חדשים: להתמיד, לשלוט באימפולסיביות, להשיב ביראת כבוד, לשאול שאלות, לחדש, לחשוב בתלות הדדית. ובעידן של סטנדרטים אקדמיים מובחנים וטכנולוגיה יותר ויותר חצופה, הם יותר ויותר רלוונטיים.
ארתור ל' קוסטה (Arthur L. Costa) פיתח את 16 הרגלי התודעה כתשובה. בינה קליק (Bena Kallick), שעבדה עם קוסטה על הפיתוח שלהם, מסבירה, "זו הייתה ההתמקדות בנטיות—למרות שתלמידים היו לעיתים קרובות מסוגלים לחשוב באופן אנליטי לדוגמה, השאלה היא האם הם היו מוכנים לעשות זאת?".
אם מודל המאה ה-20 היה להעריך את הדיוק והקניין של מידע, מודל המאה ה-21 הוא של צורה ותלות הדדית. החשיבה הדרושה כדי לתפוס זאת איננה מעבר להשגתו של תלמיד טיפוסי בחטיבת הביניים, אך היא עשויה להיות מעבר להרגלי החשיבה שלו.
כשהם ניצבים בפני מטר המידע, המטלות, והשגרה שהם נוטים אליה על בסיס יום יומי בכיתה ובמכשירי הפלייסטיישן 3 והאייפדים שלהם, נוצרים הרגלים כעניין של הגנה והישרדות, בייחוד כשהם תרים אחר ערך בלמידה. האינסטינקט תופס פיקוד, והם מבססים במהירות את החשוב ביותר בהקשר נתון.
השאלה כיצד מתפתחים הרגלי הלמידה אינה כה פשוטה כמו לכנות אותם בשם. זה דבר אחד להזכיר לתלמיד להתמיד בעת מצוקה. זה דבר אחר ליצור עבורו סיבות עקביות ואפשרויות לעשות כן, ולטפח זאת באמצעות יצירת מודלים, משאבים, ורלוונטיות גלויה.
אם יש לתגמל את התלמיד, במקום לתת לו תווית של צודק או טועה, טוב או רע, מתחיל או בכיר, נוכל לטפח את ההתפתחות של הרגלי החשיבה.
ככל ששפע המדיה הנגישה רב יותר, קיים צורך גדול יותר לשבץ חשיבה בשיחות חשובות, מתמשכות ושיתופיות המופיעות באינטרנט, מאשר בחוץ בעולמות לא דיגיטליים של אוניברסיטאות, עסקים, ספרים ושיחות בית קפה.
טון החשיבה במאה ה-21 אינו צריך להיות מושתק או מתפרץ, מתריס או מוטמע, אלא פשוט להיות בתלות הדדית, מותאם לתפקוד בקנה מידה רלוונטי בהקשר של אקולוגיה אנושית ואינטלקטואלית רחבה הרבה יותר, החושפת את עצמה באופן יום יומי על פני הטוויטר, הפייסבוק, וביליון מסכי סמארטפון.
ראה גם : כלים ומיומנויות בשיחה הדיאלוגית
להפעלה של חשיבה תוצאתית יש השפעה על הישגים לימודיים גבוהים
חשיבה גלויה