כיצד הפכה פינלנד למעצמה עולמית בתחום החינוך?

http://youtu.be/0mMOIrz3rkw פרופ' יהודה כהנא מספר סיפור מפתיע, שממחיש את סוד ההצלחה של החינוך בפינלנד. מדהים!

אני מודה שאני חש מוזר לנוכח ההתפעלות מהחינוך בפינלנד כפי שהוצג (באופן מאד שטוח): מה שראינו, לפחות ביסודי, זה בית חרושת למהנדסי נוקיה. אין שירה, אין ספרות, אין נגינה, אין היסטוריה רק קריאה, מתמטיקה ורובוטים. הרגשתי ניכור וקור צפוני ובעיקר משהו מתפספס בין חינוך בני אדם לבין להכשרת מהנדסים מגיל צעיר, ונראה לי שהמטוטלת שם היא לכיוון המהנדסים… מה שכן יפה זו האוירה המכילה, לפחות על פי מה שהוצג, שבארץ זה כנראה בלתי אפשרי בחברה כה משוסעת, אלימה, עם תחריות דל-שמטע ("היזם הצעיר" אולמפידת XX" ו"מיצב" וכ'ו). אבל זה כבר סיפור אחר. אז אני מעדיף את התנ"ך והספרות ומפתח הלב על רובוטיקה. ואם המחיר לפיזה מקום ראשון זה הכשרת מהנדסים ולא בני-אדם, אז אישית הייתי מוותר על זה, ונשאר בארץ. ממש לא "החינוך הטוב בעולם", ממש לא.

השיטה שהוכנסה לשימוש בפינלנד בשנים האחרונות, ותוצאותיה לא נבחנו מעבר למבחני המיצב הבינלאומיים היא השיטה הישראלית של למידה משותפת. כאשת חינות ישראלית-פינית ומוחית לתקשורת בינתרבותית, אני לא בטוחה שהשיטה היהודית כל כך מתאימה לתרבות הפינית. אני מתגוררת ועובדת פה קרוב ל 30 שנה.אם מאזינים לתכנית המאד רדודה שהוצגה על החינוך בפינלנד, מבחינים במה שאמר המנהל (זה שדבר אנגלית ראויה, לא זה שהציג עלגות לאומית) – התלמידים הפינים המליחו משום שנבחנו במה שלמדו. אילו היו לומדים בשיטה אחרת, לא היו מצליחים.המצב לאשורו, בשטח שונה ממה שהישראלים שמאד אוהבים להלקות את עצמם מנסים לספר לעצמם. אנחנו מאד אוהבים פתרונות מקסמיים. אז אולי, אם השיטות שלנו כל כך טובות, נתחיל לישמן?הרי את שיטת ההערכה שדובר בה פיתח פרופסור פויירשטיין (שזכיתי להיות תלמידתו) ואת שיטת הלמידה השיתופית לא המציאו במקום אחר…נכון, מורה פיני משכיל יותר מישראלי, במובחן, והוא גם משתכר היטב ומעמדו החברתי יציב משל עמיתו. ועוד, הכיתות בדרך כלל באמת יותר קטנות, הרבה יותר קטנות מאשר בישראל ולמרות שמבכים כאן את הצורך לקצץ במספר הסייעות, יש גם מהן בכיתה. שיתוף פעולה הוא זר לתרבות הפינית, הרבה יותר מאשר לתרבות היהודית, למרות שבישראל של היום יש ממנו פחות במובחן ממה שהיה לפני 30 שנים ויותר. אני בכלל לא בטוחה שההצלחה תשפיע על תחומים שמעבר לבחינות המיצב. למשל התחום הערכי חברתי. מצד שני, יש למערכת החינוך הפינית בעיות קשות להתמודד אתן, האחת היא העובדה שתלמידים אינם מאושרים בבית הספר, ובמדד זה הם בין הנמוכים ביותר, והשניה היא הבריחה מהתיכון העיוני למקצועי, ושלא יספרו לכם שזה נעשה מעודף חריצות או שמעמדו של התלמיד המקצועי טוב כשל בוגר התיכון העיוני. לא, החברה לא ממוקדת בהישגים. תלמידים מעדיפים לרכוש מקצוע כמה שיותר מהר ולהתחיל להרוויח כסף. ילדים פינים עוזבים את הבית בדרך כלל בגיל צעיר מאד ומתנתקים. יש בעיה קשה מאד של אלכוהוליזם ושימוש בסמים בקרב הנוער. עד כדי כך שבחטיבת הביניים מי שלא שותה לשכרה הוא יוצא מהכלל.אני חושבת שהגיע הזמן להירגע, להתרכז בעושר הפנימי שלנו ולהשתמש בשיטותינו לפני שאנחנו ששים כל כך לצאת ולרעות בשדות זרים, ולגלות אז שמה שאנחנו בעצם כל כך מעריצים בהם כי הם זרים זה מה שהם רכשו מאתנו, רק שאנחנו היינו עוורים.