יעילותם של ספרים אלקטרונים בטיפוח התפתחות הבנת סיפור אצל ילדי גן

מקור:

The efficacy of electronic books in fostering kindergarten children's emergent story understanding
 Reading Research Quarterly Vol 39 (4), October-December 2004

בשנים האחרונות ילדים נחשפים יותר לגרסאות אלקטרוניות של ספרים באמצעות תקליטורים, די.וי.די או האינטרנט.
בניתוח תוכן של 55 ספרים אלקטרוניים - תקליטורים שנועדו לשימוש עצמאי של הילד, שיצאו לאור בהולנד בין השנים 1995-2002, נמצא ש-69% מהם כוללים מרכיבי מולטימדיה. (de Jong & Bus, 2003)
בספרים האלקטרונים בדרך כלל ישנה אנימציה הכוללת אפקטים ויזואליים וקוליים, המתגלית לילדים לאחר העברת הסמן על התמונה והקליקה עליה. לעתים קרובות האנימציה אינה משתלבת והולמת את מהלך הסיפור.
מחקר זה מנסה לבדוק את האינטראקציה של הילדים עם אותם ספרים אלקטרונים, ועד כמה קריאת סיפורים אלקטרונים מקדמת, אם בכלל, את הבנת הסיפור בקרב ילדים שכבר החלו לפתח מודעות והבנה לסיפורים מתוך ספרים (מודפסים).

ממצאי המחקר בתחום של ספרים אלקטרוניים מעורבים: בעבודה מוקדמת של המחברות נמצאו ראיות שילדים (גילאים 4-5) לא הפנימו הרבה מהשפה ומבנה הסיפור לעומת סיפורים שהוקראו להם על ידי מבוגרים (de Jong & Bus, 2002). ממצא בולט ממחקרן גילה שכאשר ניתנת אפשרות לבחור בין אנימציה אינטראקטיבית המסתתרת בתמונות לבין הקראת הטקסט על ידי מספר, אף אחד מהמשתתפים לא קרא* את הסיפור באופן מלא. רוב הילדים בחרו את המסכים בסיפור בסדר אקראי, בייחוד אלה עם האנימציה המושכת יותר.
ממצאים של מקרי מבחן אחרים תומכים בהשערה שתוספות מולטימדיה בספרים אלקטרונים מתערבות בנרטיב של הסיפור ומעכבות את הבנתו, בייחוד בקרב ילדים הנמצאים בשלב מוקדם של הבנת סיפורים.

לעומת זאת מחקר שנעשה על ספרים מודפסים, הוכיח שגם במקרה זה כאשר מופיעים איורים  הסותרים את מהלך הסיפור, הם הפריעו לילדים להבין את העלילה (Beck & McKeown, 2001).
ובניגוד לכל אלה לא מצאו Ricci & Beal (2002) שאפקטים ויזואליים וקוליים הפריעו להבנה של תלמידים בכתה א'. הילדים זכרו פרטים רבים מהסיפור שהוצג על גבי תקליטור, על אף שנתקלו במספר אנימציות שלא השתלבו עם תוכנו.
ממצאים של מחקרים התפתחותיים אכן מראים כי תמונות ומרכיבים אחרים שאינם רלבנטיים לסיפור, מסיחים פחות את הילדים ככל שהם מנוסים ומכירים יותר סיפורים (Sulzby, 1985).
סוגיה נוספת שעולה היא תלותם של ילדים (בגיל גן) בהערות והסברים של מבוגרים לצורך הבנה עמוקה ומלאה יותר של סיפור.
כאשר קוראים סיפורים לילדים מעל גיל 3, ישנה סבירות גבוהה יותר שהמבוגר יוכל לקרוא את הסיפור באופן מלא, ללא הפסקות לצורך הסברים ומתן תשומת לב לילד. (Bus & van IJzendoorn, 1995 ; Dickinson & Smith, 1994; Greene Brabham & Lynch-Brown, 2002 ועוד)

       מטרות המחקר

א. בדיקה השוואתית בין חזרה שחזור של הסיפור על ידי הילד לאחר שקרא אותו באופן אלקטרוני בהשוואה לשחזור לאחר שהוקרא לו בקול על ידי מבוגר.
ב. בדיקת מאפייני אינטראקציות הילדים מול סיפורים המוצגים באופן אלקטרוני, ומידת ויציבותם.

       שיטת המחקר

נבחרה קבוצת ילדים שמידת ההצלחה שלהם בהבנת סיפורים אלקטרונים טרם היתה ברורה, סה"כ 18 ילדים משלושה גני ילדים בעיירה בהולנד. (4 בנים, 14 בנות), והמוגדרים, ע"פ מחקרה של Sulzby (1985) כמצויים בשלב 3-5; כלומר מסוגלים לטוות סיפור לאורך עמודים, אך לא מסוגלים לספר סיפור שלם ומלא כפי שמועבר במדויק בספר. (סוננו ילדים בעלי יכולות גבוהות מאלה וסוננו ילדים שהיו תלויים מאוד בתיווך מבוגרים)
הילדים הגיעו בעיקר ממשפחות בעלות מעמד סוציו-אקונומי נמוך.
המחקר נערך בחדר נפרד בגן הילדים על ידי 4 סטודנטים שהונחו כיצד לשוחח ולעבוד עם הילדים בצורה מדויקת.

כל משתתף היה מעורב בשלושת התנאים/השלבים הבאים, שלאחריהם נתבקש הילד/ה לשחזר את הסיפור (כולם תועדו בוידיאו):

א. עיון בספר אלקטרוני שיש בו הקראה של הטקסט, תמונות מצוירות ואנימציה.
ב. שמיעת סיפור שהוקרא על ידי מבוגר מתוך ספר מודפס רגיל
(שלבים א-ב: תקופה ראשונה שנערכה חמישה שבועות)
ג. מצב מבוקר – בחינה של הדרך בה הילדים בחרו לספר את הסיפור האלקטרוני, כשבועיים לאחר התקופה הראשונה. הילדים בחרו את המסכים ושחזרו את הסיפור ללא הנחיה או חזרה נוספת על הסיפור.

הטקסטים שנבחרו היו שלושה ספרים מתוך סדרה, שיצאו לאור הן בפורמט מודפס והן בפורמט אלקטרוני, ונכתבו על ידי אותו סופר ילדים - Janosch. הדמויות הראשיות הן קבועות (דב ונמר) והסיפורים מתארים סיטואציות מוכרות מחיי ילדים (מסיבת יום הולדת וכיו"ב)

מתוך תמלילי הסיפורים המשוחזרים של הילדים סוכמו מספר המילים שמקורן בטקסט ושהילד עשה בהן שימוש, מספר הביטויים שמקורם בטקסט ומספר העמודים הדומים לסיפור המקורי שנבחרו על ידי הילד (בתוכנת הספר האלקטרוני).

           ממצאים עיקריים

בדומה להקראת הסיפור על ידי מבוגר, גם בעיון העצמאי בספר האלקטרוני הילדים האזינו לחלק המרכזי של הסיפור וצפו/האזינו למסכים העיקריים שלו לפחות פעם אחת (79%), כמו כן בחרו לשמוע את הסיפור יותר משלוש פעמים (בממוצע).

בניגוד לסיטואציה של הקראת סיפור על ידי מבוגר, הטקסט בספר האלקטרוני לא תמיד הוקרא על פי סדר במחצית מהמקרים, כיוון שהילדים קטעו את ההקראה הרציפה של הסיפור או בחרו להפעיל אנימציות שונות לא רלבנטיות למהלך הסיפור.

הממצא העיקרי של המחקר הוא שילדי גן שהגיעו לשלב שבו הם יכולים להבין סיפורים, מסוגלים לספר אותם מחדש לאחר שהתנסו באופן עצמאי בפורמט האלקטרוני שלו. ילדים אלו זכרו כ-50% מאירועי הסיפור והשתמשו בכ- 8.5% מהמילים שמקורן בטקסט.
כמו כן התוצאות הראו שהבנת הסיפור האלקטרוני שבו הילדים מתנסים באופן עצמאי תאמה ברמתה להבנה במקרה של הקראה על ידי מבוגר. לדעת המחברות ממצא זה הוא בעל משנה תוקף במחקר הנוכחי כיוון שנבדקו שלושה סיפורים שונים.

ממצא נוסף מגלה שהניווט בספר האלקטרוני, נעשה על ידי הילדים פחות או יותר בצורה עקבית לסיפור כפי שהועבר להם בהקראה על ידי מבוגר, ואף בחרו לחזור מספר פעמים על הסיפור. למרות שהיו הפסקות ולמרות שהילדים עשו שימוש רב באנימציות, לא נפגמה משמעותית הבנת הסיפור. ממצא זה סותר מחקרים קודמים שטענו כי אנימציות הסותרות את הנרטיב פגעו בהאזנה לסיפור. עם זאת, הממצא לא טוען שאנימציות לא עלולות לעודד צפייה פסיבית וחוסר השקעה בניסיון להבין את הסיפור לעומק.

הילדים האזינו לסיפור האלקטרוני, כמעט אותה כמות זמן שהאזינו לסיפור שהוקרא מהפורמט הכתוב. העובדה שהילדים חזרו בעצמם על שמיעת הסיפור שלוש פעמים בפורמט האלקטרוני, בדומה למצב במציאות השגרתית שבה בדרך כלל מקריאים לילדים שוב את אותם סיפורים (Biemiller, 2003), מצביעה על כך שהחזרה עונה על צורך של הילדים עצמם לשמוע סיפור יותר מפעם אחת.

בניגוד לציפיות של תפיסות הבניה חברתית (Vygotsky, 1978), הילדים במחקר הנוכחי הבינו את הסיפורים ללא יצירת הקשר תומך וסיוע של מבוגרים. עם זאת, יתכן שבחלק מהמקרים האינטראקציה של הילדים עם הסיפורים בפורמט האלקטרוני הושפעה מהחשיפה המוקדמת שלהם לסיפורים בפורמט המודפס שנעשו עם מבוגרים והיו עבורם סוג של מודל.

מסקנה

לא ניתן לטעון מהממצאים שספרים אלקטרוניים יכולים לשמש תחליף להקראת סיפורים על ידי מבוגר. סביר להניח שהדרך בה מתמודדים ילדים ספרים אלקטרוניים מושפעת מחשיפות קודמות לספרים מודפסים בהנחיית מבוגרים.
השערת המחברות היא שללא מודל של קריאת ספרים, הנבנה בתקופות מוקדמות יותר, האינטראקציה עם ספרים אלקטרונים עשויה להתפתח באופן שונה, ויתכן שתהיה פחות אפקטיבית מכפי שהושג במחקר זה.

יתרונם של הספרים האלקטרוניים הוא שהם מצליחים לענות על צרכי ילדים בגיל גן ללא נטל משמעותי על מבוגרים. כמו כן הם עשויים לספק למחנכים אפשרויות אלטרנטיביות להעניק הזדמנויות של האזנה לסיפורים לילדים, ומהווים שלב ביניים שבו הילדים יכולים להתמודד באופן עצמאי עם קריאת סיפור, בטרם יוכלו לקרוא בעצמם ספרים מודפסים.

* בקריאה של סיפורים ע"י הילדים הכוונה לתהליך הכולל של האזנה, צפייה ודפדוף בספר האלקטרוני על גבי המחשב.

ביבליוגרפיה

Beck, I. L., & McKeown, M. G. (2001). Text talk: Capturing the benefits of read aloud experiences for young children. The Reading Teacher, 55, 10-20.

Biemiller, A. (2003, April). Teaching vocabulary to kindergarten to grade two children. Paper presented at the American Education Research Association Symposium, Chicago, IL.

Bus, A.G., & van IJzendoorn, M.H. (1995). Mothers reading to their three-year-olds: The role of mother-child attachment security in becoming literate. Reading Research Quarterly, 30, 998-1015.

De Jong, M.T., & Bus, A.G. (2002). Quality of book-reading matters for emergent readers: An experiment with the same book in a regular or electronic format. Journal of Educational Psychology, 94, 145-155.

De Jong, M.T., & Bus, A.G. (2003). How well suited are electronic books to supporting literacy? Journal of Early Childhood Literacy, 3, 147-164.

Dickinson, D.K., & Smith, M.W. (1994).  Long-term effects of preschool teachers' book readings on low-income children's vocabulary and story comprehension. Reading Research Quarterly, 29, 104-122.

Brabham, E. G., & Lynch-Brown, C. (2002). Effects of teachers' reading aloud styles on vocabulary acquisition and comprehension of students in the early elementary grades. Journal of Educational Psychology, 94, 465-473.

Ricci, C. M. & Beal, C. R.  (2002).  The Effect of Interactive Media on Children's Story Memory. Journal of Educational Psychology, 94, 138-144.

Sulzby, E. (1985). Children’s emergent reading of favorite storybooks: A developmental study. Reading Research Quarterly, 458–481.

Vygotsky, L.S. (1978). Mind and society: The development of higher mental processes. Cambridge, MA: Harvard University Press.