יישום של מדיניות הערכת ביצוע בעלת השפעה מכריעה בהכשרת מורים:מהיענות/התרצות לחקר

Peck, C. Gallucci, C. & Sloan, T. (2010). Negotiating implementation of high-stakes performance assessment policies in teacher education: from compliance to inquiry, Journal of Teacher Education, 6(5), 451-463.

מילות מפתח: מדיניות חינוך, תוכניות הכשרת מורים, מחקר פעולה, מחקר-עצמי

המאמר תורגם מאנגלית ושוכתב לעברית ע"י ד"ר פנינה כץ ממכון מופ"ת

תוכניות הכשרת מורים בארה"ב עומדות בפני דרישות מדיניות לאחריותיות הן ברמה הפדראלית והן ברמת המדינות. רבות מדרכי מדיניות אלה כוללות השלכות בעלות השפעה מכריעה על סטודנטים ותוכניות. דילמות רציניות עומדות בפני מורי המורים בהקשרים אלה, כשהיענות או ציות להוראות מרשמיות מתפרשות לרוב ע"י הסגל כמסמלות פגיעה באוטונומיה וביושרה שלהם, בעוד שאי-היענות עשויה לגרום לאיבוד של תוקף התוכנית במונחי אקרדיטציה. הכותבים מתארים דילמות העולות מניתוח תוכנית אחת במונחים של מתחים בכמה מישורים.

מטרת המאמר היא לתרום למיעוט המחקר הקיים על יישום מדיניות בהכשרת מורים ולתאר גישה אחת לטיפול בדילמות העולות בהקשר של הכנסת שינוי מן החוץ להשכלה הגבוהה. מן הספרות העוסקת בהכנסת שינוי או מדיניות מבחוץ עולים כמה סוגים של מתחים:

א) מתח בין "הנחתה" של שינוי/חידוש לבין רמת המוטיבציה לבצעו - החלטות מדיניות חיצוניות, במיוחד כשהן מלוות ברטוריקה שלילית ("משבר","סיכון", "כישלון"), עלולות להכשיל את ההנעה הנדרשת להצלחת השינוי.

ב) מתח בין תפיסת המורה כמיישם לבין ראיית המורה כיוזם וכשותף - מתח בין תפיסת המורה /מורה המורים כמיישם מדיניות חינוכית ותוכניות לימודים שנוצרו ע"י אחרים לבין חשיבות התיווך ע"י ממדים מקומיים והקשריים של עבודה, ידע או חידושים משפיע על הכנסת שינויים. השאלה היא עד כמה ידע מקומי צריך להיות מקור מרכזי בתהליך של הכנסת מדיניות חינוכית וקליטתה.

ג) מתח בין ערכים ואמונות על מטרות החינוך – החלטות מדיניות חינוכיות עכשוויות פורשו כמכשילות תמיכה חברתית ומוסדית בחשיבה הביקורתית הבסיסית הנדרשת לחינוך לאזרחות טובה בחברה דמוקרטית.

המאמר בוחן את תוכנית ההכשרה לאור מתחים אלה. הגישה המוצגת במאמר מבוססת על תפישת תהליכי היישום והשינוי כתהליכים של למידה (Honig, 2006, Hubbard et al., 2006). גישה זו, מבוססת על תיאוריה חברתית-תרבותית עכשווית הקשורה ללמידה במקום העבודה (Billett, 2003). הנחה מרכזית בה היא שלמידה נתפשת כתהליך המעוגן ביחסים חברתיים ובעשייה חברתית. ניתוח הלמידה מזווית זו מתמקד בשינויים בדרכים בהן הפרטים משתתפים בכך לאורך זמן ובמסגרות שונות.

זווית הראיה של יישום מדיניות ושינוי כתהליכי למידה מדגישה את תפקיד הסגל ומנהיגיו כ"מחברים " או כ"שותפים" הראשוניים של תהליך השינוי ומציבה ידע דיסציפילינרי וידע פרקטי מקומי של מורים כמקורות לחידוש (Coburn & Stein, 2006). תרומה חשובה של גוף ידע זה היא בכך שהוא מעביר את מוקד החשיבה והניתוח משינויים בתהליכים פנימיים קוגניטיביים ובהתנהגות אישית לשימת הדגש על דרכים שבהן פרטים וקבוצות שוקלים שינוים תוך שימוש בדרכי העבודה המקובלות עליהם.

המאמר מתאר את התהליך שבאמצעותו תוכנית ההכשרה המסוימת שנבדקה נענתה למערכת של החלטות ודרישות מדיניות חיצוניות שנתפשו ע"י המרצים והסגל כהתערבות קשה ביושרה/באחדות של הערכים ודרכי העבודה בתוכנית הקיימת. מה שקרה בתהליך זה היה בין היתר:

• מעבר מהתמקדות בקבלה/בציות להתמקדות בחקר. החוקרים בחנו את תהליך יישום המדיניות מבעד לעדשות של תיאוריית הלמידה החברתית-תרבותית (Gallucci, 2008).
• ניתוח טקסט שיטתי של החלטות המדיניות ע"י המרצים והסגל ושיתוף פעולה בהגדרת מערכת של ערכים שיש לשמור על קיומם בתהליך היישום.
• בחינת עבודות של הסטודנטים בתוכנית החדשה תוך התמודדות עם הנחות חברי הסגל על יעילותה והגברת העיסוק בחקר ובשינוי.
• תצפיות, ראיונות וחומרים שונים תיעדו את השינוי בדרך הפעלת התוכנית ונתנו ביטוי לתחושות של מחויבות והזדהות מחודשות עם התוכנית עליה עבדו בצוותא. זאת בניגוד לתיאורים של זרות וניכור שדווחו במקומות אחרים (Kornfeld et al., 2007).

התרומה המרכזית של מחקר זה היא בתיאור של תהליך יישום מדיניות המציג מתח מצוי בין מטרות המדינה השואפות לאחידות וללכידות בין המוסדות השונים לבין תנאים של קיום פיקוח מקומי ואוטונומיה היוצרים מעורבות של השותפים בתהליך מושכל ויצירתי.

ביבליוגרפיה

Billett, S. (2003). Sociogenesis, activity and ontogeny, Culture and Psychology, 9(2), 133-169.
Coburn, C., & Stein, M. (2006). Communities of practice theory and the role of teacher professional community in policy implementation, in: M. Honig (Ed.), new directions in education policy implementation, Albany: State University of NY, 25-46.
Gallucci, C. (2008). Using sociocultural theory to link professional learning to organizational support in the context of school district instructional reform, American Journal of Education, 114, 541-581.
Honig, M. (2006). Complexity and policy implementation: Challenges and opportunities for the field, in: M. Honig (Ed.), new directions in education policy implementation, Albany: State University of NY, 1-23.

Hubbard, L., Mehan, H., & Stein, M.K. (2006). Reform as learning: school reform and community politics in San Diego, NY: Routledge.
Kornfeld, J., et al., (2007). Caught in the current: a self-study of state-mandated compliance in a teacher education program, Teachers College Record, 109(8), 1902-1930.