יותר אינטראקציה בקורסים מקוונים אינה תמיד דבר טוב יותר

MICHAEL HORN. "More Interaction In Online Courses Isn’t Always Better", Dec. 16 2010.


המחבר מתאר מחקר שערכו Christian J. Grandzol ו- John R. Grandzol מ- Bloomsburg University שבפנסילבניה שכותרתו הייתה "Interaction in Online Courses: More is NOT Always "Better.

עורכי המחקר מצאו שאינטראקציה בין הלומדים קושרה באופן משמעותי אך שלילי לשיעור המסיימים את הקורס. אינטראקציה בין המרצה לסטודנט ומספר הנרשמים לקורס מקוון לא נמצאו כקשורים באופן משמעותי לסיום הקורס. וכן, לא נמצא קשר משמעותי בין כמות ההשתתפות של המרצים לבין שיעור המסיימים את הקורס.

עורכי המחקר מציעים שלושה הסברים לכך.

ראשית, נתונים אלה עולים בקנה אחד עם נתונים אחרים, שלפיהם ככל שהסטודנטים צריכים להשתתף ביותר דיונים, כך הם פחות מרוצים מסביבת הלמידה.

שנית, נטען כי ייתכן וקורסים ברמה גבוהה יותר (לדוגמא, קורסים ברמת תואר MBA ) דורשים יותר אינטראקציה; בעוד שקורסי מבוא זקוקים למעט אינטראקציה. מאחר והמחקר נערך על קורסים בקולג' הקהילתי, ייתכן שקורסים כאלה לא זקוקים לרמות גבוהות של אינטראקציה משום שתוכנם אינו זקוק לפרשנות או לניתוח נוסף.

הסיבה השלישית שמעלים מחברי המחקר היא שייתכן וקורסים מקוונים שבהם הסטודנטים מקדישים את מירב זמנם ליצירת אינטראקציה באמצעות הדואר האלקטרוני יתרמו לשיעורי סיום נמוכים יותר של הקורס. הדואר האלקטרוני דורש זמן כדי לתקשר ועשוי להוביל לחוויות פחות מתגמלות בכיתה.

בהתבסס על ממצאים אלה, העלו עורכי המחקר מספר המלצות, והמחבר מביא שלוש מהמלצותיהם.

ראשית, דרישה מהמרצים להענקת משוב אינטנסיבי כדרך למדידת הביצוע אינה מתאימה.
שנית, החלטות מינהליות הקשורות לקורסים חייבות להתאים לואריאציות בסוגים, ברמות ובתוכן של הקורסים; סטנדרטים מקיפים מוחלטים עשויים להיות בלתי מועילים.
שלישית, הדרישה לאינטראקציה מצד הסטודנט אך ורק לצורך האינטראקציה עשויה להוביל להפחתה במספר הסטודנטים המסיימים את הקורס. שוב, לסטנדרטים להוראה מקוונת אסור לכלול סף שרירותי עבור האינטראקציה הנדרשת".

ועל כן, התשובה לשאלה האם יותר אינטראקציה היא טובה או רעה תהיה קרוב לוודאי "זה תלוי".
ממצאים אלה הגיוניים בהתחשב בכך שלכל אחד יש צורכי למידה שונים-אנחנו לומדים בקצב שונה, בעלי כישרונות שונים וכולי וכן זה תלוי במה שאנחנו לומדים.

אז מהן ההשלכות לגבי מדיניות?
אין זה אומר שעלינו לרפות את ידיהם של הסטודנטים לגבי אינטראקציה, אבל זה אומר שאסור לנו למדוד את איכות התכנית בהתבסס על תשומות כמו זמן הישיבה מול המחשב. מה שעשוי להיות תהליך אפקטיבי עבור סטודנט אחד בקורס אחד עשוי להיות תהליך בלתי אפקטיבי עבור סטודנט אחר בקורס אחר. עלינו לדאוג באמת לגבי רמת השליטה בחומר. האם הסטודנט סיים את הקורס המקוון והבין את החומר?

זה אולי נראה פשוט, אולם המערכות שלנו כיום מבוססות על מדידת תשומות. כאשר אנו בונים את מערכת החינוך של העתיד אנחנו מסתמכים על בדיקת התשומות כדי למדוד איכות-דבר שמחייב חדשנות ופוגע בסטודנטים.

מחברי המחקר טוענים לסיכום כי גופי הסמכה מתעקשים ש"אינטראקציות בין המשתתפים מגדירות איכות, ולמידה פאסיבית אינה הסגנון המועדף בהשכלה הגבוהה וקהילות למידה מספקות לסטודנטים הזדמנויות ללמוד זה מזה (2003)". אבל המציאות והמחקרים אינם תומכים בהכרח בהנחת יסוד זו.

קישור למאמר באנגלית

המאמר תורגם מאנגלית ושוכתב לעברית ע"י מיכל זרזבסקי , מידענית ועורכת תוכן במכון מופ"ת.