טכנולוגיה בשירות לקויי הלמידה

דקל, נאוה. "טכנולוגיה בשירות לקויי הלמידה". הד החינוך, גיליון מס' 06, אייר תשע"א, יוני 2011. עמ' 92- 96. 

החיפוש אחר חידושים בתחום הטיפול בלקויי למידה מוביל לשיטות שאינן הוראה או תרופות, שיטות טיפול שניתן לכנותן "טכניות". כמו בהרבה המצאות מדעיות, גם לצורות הטיפול האלה הגיעו החוקרים במקרה וכמו בהרבה המצאות אחרות, גם לאלה יש הרבה ספקנים. אבל יש גם תומכים שמתגאים בהצלחות גדולות.

נוירופידבק: משוב ביולוגי עצבי

נוירופידבק, מסביר ד"ר דורון תודר, פסיכיאטר, חבר בנכון זולוטובסקי לחקר המוח באוניברסיטת בן-גוריון ומנהל היחידה לנוירופיזיולוגיה קלינית במרכז לבריאות הנפש בבאר שבע, הינה שיטת טיפול לא פולשנית, הנעשית באמצעות אלקטרודות. שיטה שמבוססת על עקרונות הטיפול ההתנהגותי, בה מלמדים התנהגות באמצעות חיזוק וכך משפיעים על גלי המוח.
כיום מטפלים בשלושה תחומים באמצעות נוירופידבק. שלושת התחומים שנחקרו, ויש בהם הוכחות מדעיות ברורות, הם הפרעות קשב וריכוז, אפילפסיה וחבלות ראש. בנוסף יש מחקרים על ליקויי למידה ויש ממצאים חיוביים גם על טיפול בדיכאון ובהפרעות טורדניות כפייתיות.

השלב הראשון של הטיפול הינו שלב האבחון. בשלב זה מזהים את הבעיה באמצעות בדיקת EEG וכך קובעים את מהלך הטיפול. לאחר מכן, באמצעות הצמדת אלקטרודות לראש המטופל, מלמדים את המוח לעבוד בצורה נכונה יותר. החיזוק הוא חוויה חיובית – כשגלי המוח עובדים נכון יותר המטופל מקבל חיזוק חיובי דרך משחק שמתקדם או סרט שלפני כן נראה לו מטושטש וכעת ביכולתו לראות אותו בבירור. המוח עובר שינוי בכל פעם שאנו לומדים משהו, וגם בטיפול בנוירופידבק נעשה תיקון שמביא לביצוע מיטבי.
הטיפול בשיטה זו יכול להחזיק מעמד לטווח ארוך. מחקרים שנעשו עד כה מראים שבטיפול בהפרעות קשב הטווח הוא עשר שנים. עדיין לא נערכו מחקרים לטווח ארוך יותר, אולם המטופלים אשר מוסיפים לתרגל שומרים על הישגם טובים יותר.
כדי להגיע ל- EEG "נורמלי", ממוצע המפגשים הנדרש הוא ארבעים, זאת כמובן בהינתן שיתוף הפעולה מצד המטופל. במקרה של ילדים, לתמיכה של ההורים יש השפעה גדולה על ההצלחה. במידה ולא ניכר שיפור, אזי שהבעיה אינה רק הפרעת ריכוז או ליקויי למידה רגילים.

השימוש בשיטה, מספר ד"ר תודר, מלווה תופעות לוואי מועטות אשר יכולות לחלוף בלא התערבות לאחר יום-יומיים. יתרה מכך, אפשר לשלוט בתופעות הלוואי באמצעות שינוי הטיפול.

ד"ר ענת ברנע, ד"ר למדעים, נוירופיזיולוגית המתמחה בהפרעות קשב וריכוז, העומדת בראש מכון "ביוקשב" בקיבוץ גבעת חיים איחוד, מתארת אף היא את ההצלחה הרבה (כמה מאות מטופלים) שנחלה עם טיפול בנוירופידבק. ד"ר ברנע וד"ר תודר מסבירים כי הטיפול בשיטת נוירופידבק אכן הינו בעל תוצאות חיוביות, ומבקשים להפיץ את "בשורת" הנוירופידבק בארץ. אולם, מדגישים השניים, יש להיזהר מפני הנזקים האפשריים של הטיפול בידי מי שאינו מומחה ולא עבר את ההכשרה המתאימה.

שיטת "אירלן": שקפים לעיבוד חזותי

שיטת "אירלן" (Irlen), הקרויה על שמה של הלן אירלן, פסיכולוגית חינוכית מלונג ביץ' שבקליפורניה, גובשה על ידה בשנות השמונים של המאה העשרים. שיטה זו, מסבירה שולמית אלעד, בעלת תואר שני בחינוך מיוחד, מרצה במכללת דוד ילין בירושלים, מרכזת את הלמידה להוראה מתקנת במכללה ומי שהקימה ב- 1997 את "מרכז אירלן ישראל", מתבססת על השאלה הפשוטה "מה אתה רואה כשאתה מסתכל על הדף?". בעזרת שימוש בשקפים צבעוניים המסננים אחד או כמה מהצבעים שבקרן האור המוח יכול לעבד מידע חזותי בצורה תקינה.

התסמינים של תופעות "אירלן" יכולים לכלול רגישות לאור חזק או לאור ניאון, שיכולה לגרום לכאבי ראש, לעייפות ולחוסר מנוחה; הפרעות בקריאה – האותיות על הדף "קופצות", רואים מערבולת או שהאותיות מטשטשות, והתוצאה היא קושי בקריאה ובכתיבה. במקרה זה יחווה הקורא קושי להתרכז ובעיות בהבנת הנקרא. כמו כן, יתגלו קשיים בהעתקה, בהתארגנות על הדף ושגיאות כתיב. הקשיים האלו יכולים לבוא לידי ביטוי בקשיי קשב וריכוז שאינם נובעים מ- ADHD אלא מתופעת "אירלן".
לפי מחקרים, מסבירה אלעד, בין 12% ל- 14% מהאוכלוסייה סובלים מקשיים בעיבוד החזותי. הליקוי יכול להיות זניח ויכול להוות קושי עצום בתפקוד. במרבית המקרים הבעיות הן גנטיות, אך מחקרים הראו שגם לאנשים שעברו אירוע מוחי, מחלות שונות, תאונות דרכים ועוד יכולה להיות תופעת "אירלן".

אבחון התופעה מתבצע בשני שלבים. בשלב הראשון נבדקים תפקודי הראייה באמצעות תרגילים חזותיים. השימוש בשקפים יכול לפתור את בעיית הקריאה מהדף. במידת הצורך, כאשר נראה שלנבדק יש "אירלן" בצורה חמורה, ניתן בשלב השני של האבחון להתאים גם עדשות משקפיים מסננות צבע, אשר יביאו להפסקת ההפרעות החזותיות של הנבדק.
כיום, לדברי אלעד, משתמשים בשיטת "אירלן" ביותר מ- 42 מדינות. מיליוני ילדים משתמשים בשקפים ומאות אלפי ילדים מרכיבים משקפיים מסננות צבע. במדינות מסוימות אף נעשית בבתי הספר בדיקה של "אירלן" טרם המעבר לחטיבת הביניים.
אולם, על אף הדיווחים והעדויות בדבר ההצלחות, יש הפוסלים את השיטה. אלעד מבקשת להדגיש כי לעתים לא די בטיפול מסוג אחד, וכי יש וישנו צורך בשילוב של טיפולים. חזונה הוא שבכל בית ספר תהיה מאבחנת של תופעת "אירלן", שתוכל לתת לתלמיד המאובחן שקף מתאים, ושבכל בית ספר תהיה ערכת שקפים שיוכלו התלמידים להיעזר בה.