טיפוח מיומנויות הסברה של מתכשרים להוראה

Findeisen, S., Deutscher, V., & Seifried, J. (2020). Fostering prospective teachers' explaining skills during university education: Evaluation of a training module. Higher Education, 81, 5, 1097-1113

כיצד יכולים מתכשרים ומורים לשפר את מיומנויות ההסברה הכיתתיות?

● דברו בפשטות ובבהירות;

● הציגו טיעונים לפי סדר לוגי;

● הרבו בדוגמאות ובעזרים חזותיים;

● השתמשו באוצר המילים המתאים לקהל היעד או לשכבת הגיל;

● שננו מידע ושלפו אותו בזמן הנכון;

● הימנעו מאי בהירויות.

לתקציר באנגלית

לקריאה נוספת: כל סיכומי המאמרים בנושא הכשרה להוראה

היכולת להסביר ולהציג תכנים באופן נהיר, יעיל ומקצועי נחשבת למיומנות הכרחית עבור כול מורה. הרי מדי יום נדרשים המורים להעביר ולהמחיש לתלמידים ידע תיאורטי ומקצועי. מכאן עולות התהיות:

1. האם מוסדות ההכשרה להוראה שמים דגש על מיומנויות של העברת מסרים, כגון: עמידה מול קהל, רטוריקה, שפת גוף, משלב לשוני, אינטונציה ותקשורת בינאישית?
2. האם ניתן לשפר את מיומנויות ההסברה של מתכשרים להוראה?

הסברה הוראתית

הסברה הוראתית (Instructional explanations) היא גישה פדגוגית-תקשורתית הדוגלת בהעברת חומרי לימוד באמצעות השקעה-יתרה בתקשורת בינאישית, בכוח שכנוע ובשפה. בכוחן של מיומנויות הסברה איכותיות של מורים לשגר מסרים באופן קליט ומובן אשר מפשט עבור התלמידים את החומר, מבהיר להם את המצופה מהם ואף מניע אותם לפעולה. זאת, תוך שימוש מושכל בדימויים ובמשלב לשוני נאות.

מחקרים קודמים שבחנו את מיומנויות ההסברה של מתכשרים להוראה גילו כי סטודנטים להוראה מתקשים למצוא את המילים הנכונות בזמן אמת, להגיב בצורה משביעת-רצון לשאלות תלמידים או להשתמש בדימויים שמתאימים לעולמם של התלמידים. עם זאת, ראוי להבהיר כי ישנן תכונות קריטיות לייעול כושר ההסברה, אך קשות מאוד ללמידה. לדוגמה, גמישות מחשבתית, דמיון עשיר, נלהבות, ידע כללי, דיבור שוטף ושליטה מלאה בשפה ובמבניה הלשוניים.

שיטת המחקר

מיומנויות ההסברה של 78 סטודנטים להוראה בגרמניה הוערכו בעזרת שלושה שלבים מתודולוגיים:

1. קבוצת ביקורת – הסטודנטים חולקו לשתי קבוצות. הראשונה נכחה בקורס בן חמישה שיעורים בנושא מיומנויות הסברתיות בהוראה. השנייה, המשיכה את הסמסטר כרגיל;
2. סימולציה – המתכשרים הוכנסו לכיתה ונדרשו ללמד שתי עוזרות מחקר שפעלו לפי תסריט כתוב מראש ודימו תלמידות מתקשות. התרחישים הללו צולמו בווידיאו ונצפו על ידי צוות המחקר;
3. ניתוח תוכן איכותני – נחקרו והוערכו הביצועים ההסברתיים של המתכשרים.

ממצאים וניתוח

בבסיסו של מחקר זה ניצבת השאלה: האם ועד כמה בכוחו של קורס של מיומנויות הסברתיות לשפר את כישורי ההסברה של מתכשרים להוראה? התשובה היא שניתן, ואף רצוי, לחדד ולשפר מיומנויות הסברה. לראיה, סטודנטים מהקבוצה שהשתתפה בקורס רלוונטי העבירו חומרים בצורה ברורה, משכנעת וייצוגית והשקיעו בתקשורת הבינאישית עם התלמידות. עם זאת, חלק הארי של אותם סטודנטים לא הספיק להעביר את החומר בזמן ולא ניכרו הבדלים במשלב הלשוני.

דיון ומסקנות

אמנם, קשה להפגין שיפור יוצא-דופן במיומנויות הסברתיות בתוך זמן קצר או כתוצאה מקורס בודד. שכן, שדרוג של מיומנויות אלו מצריך השקעה, זמן, משאבים וכוח-רצון, ולעיתים קרובות הסברה איכותית מצריכה פיתוח של תכונות מסוימות בשלב מוקדם בילדות או בגיל ההתבגרות. בכל זאת, ההסברה היא מרכיב בסיסי ומרכזי בעבודתו היומיומית של המורה ומן הראוי שמוסדות ומחלקות ההכשרה להוראה יכלילו את הנושא בתוכנית הלימודים ויתרמו לפיתוחו.

מגבלות המחקר

מחקרים עתידיים המבקשים לבחון מיומנויות הסברה של מתכשרים, מורים או מרצים עשויים לשאוב מידע מן המגבלות עליהן מדווח מחקר זה:

1. אין בכוחה של סימולציה המתבססת על שתי תלמידות-מדומות בלבד לייצג כיתה מלאה;
2. ייתכן כי הצלחתה היחסית של קבוצת הדיון שהשתתפה בקורס נבעה ממשתנים חיצוניים, ולא בהכרח מהכלים העיוניים והמעשיים שהוענקו לה;
3. הסברה היא, למעשה, מושג סובייקטיבי ונתון לפרשנות וקשה לאמוד ולהעריך אותה באופן חד-משמעי.