טיפוח כישורי תקשורת מקצועיים של מתכשרים לרפואה ומתכשרים להוראה: השפעות של שימוש בווידאו בלמידה מרחוק ובמשחק תפקידים

Gartmeier, M., Bauer, J., Fischer, M., Karsten, G., & Prenzel, M. (2015). Fostering professional communication skills of future physicians and teachers: Effects of e-learning with video cases and role-play, Instructional Science, 43(4), 443-462.

המאמר סוכם מאנגלית ושוכתב לעברית ע"י ד"ר פנינה כץ ממכון מופ"ת

הסיכום המלא, עם הטבלאות הנכונות, מופיע כקובץ Word בטור המידע מצד שמאל ("חומרים נוספים").

במחקר נבחנה האפקטיביות של שלוש גרסאות שונות של תוכנית הכשרה שהתייחסה לשיחות רופא-חולה ולשיחות מורה-הורה. שאלות המחקר בדקו את ההשפעות השונות של למידה מרחוק שכללה ניתוח מקרים שתועדו בווידאו, משחקי תפקידים ומשוב מצולם ושילובים ביניהם על מאפייני השיחות הנ"ל, ועל כישורים הנדרשים כדי לנהלן אותן במקצועיות. מטרה שכיחה ברפואה ובהוראה היא פיתוח היכולת לקיים שיחות במטרה להגיע להחלטות משותפות עם שותפי השיחה (SDM)*, זאת תוך שקילה של מגוון פתרונות אפשריים. האתגר העומד בפני המומחה בתהליך של שיחות מסוג זה הוא להנחות את התהליך ע"י שימוש בידע שלו תוך מתן כבוד לצורכי הלקוח (הורה או חולה) ולמצבו.

היכולת לקיים שיחה מקצועית: הדגם - היכולת לקיים שיחה מקצועית מורכבת ממשאבים אישיים (מיומנויות, ידע, עמדות וכדו') המאפשרים השגה של מטרות תקשורתיות בשיחה נתונה. הכותבים המשיגו יכולת זו כמבנה היררכי רב-ממדי בן שלושה היבטים:

ביסוס קשר בינאישי תומך – יצירת אקלים של כבוד הדדי ואמון כתנאי יסוד לעבודה משותפת. עדויות מראות שיש לכך חשיבות דומה הן ברפואה והן בהוראה;

קידום פתרון בעיות – הכוונה למגוון כישורים תקשורתיים משותפים לאנשי המקצוע בשני התחומים, החל מהבאת בשורות קשות ועד מתן מידע בדרך מובנת למי שאינם מומחים בתחום. כדי לקדם פתרון המומחים (מורים, רופאים) צריכים ליטול אחריות לזיהוי בעיה כנושא לשיחה עם המתכשרים למקצוע ולבסס הבנה משותפת שלה. לאחר מכן – להרחיב את הדיון במאפייני ובשורשי הבעיה, להציע פתרונות אפשריים ולשקול אותם במשותף ולבסוף – להגיע להסכמות בדבר דרכי ההתקדמות;

הבנייה של שיחה בדרך פרואקטיבית ושקופה – הכותבים מציגים דגם או תסריט של תקשורת מקצועית הכולל רצף של צעדים: ברכות להורה (לחולה), הבהרת הבעיה העומדת לדיון, הצעה לקיים שיחה משותפת למציאת פתרון, שיום והסבר של אפשרויות פעולה שונות, בדיקת ההבנה של ההורה, בירור דעות ההורה, הבנת ההעדפות של ההורה, קיום מו"מ על אפשרויות, הבנת החלטת ההורה, הגעה להסכמות קונקרטיות, בירור מידת שביעות הרצון של ההורה, סיום השיחה.

השוואה בין מאפייני שיחות מקצועיות באמצעות משחק תפקידים ומאפייני מקרים (cases) מצולמים בווידיאו

למידה מרחוק באמצעות מקרים בווידאו (Borko et al., 2011 Blomberg et al., 2013)// משחקי תפקידים (2011 ,.Berkhof et al)

הבדלים:

בעיקר דדוקטיבי - מפתח ומבנה רקע תיאורטי עם שימוש בוויזואליה// בעיקר אינדוקטיבי עם מבוא תיאורטי קצר

מאפשר תרגול ביישום רקע תיאורטי בתרגילים ובבחנים/חידות// אין תרגול החורג אל מעבר למשחק התפקידים עצמו

דגמי ווידיאו – הלומדים צופים בצילומי ווידאו בפעולה של מומחים בפעולה// דגמי עמיתים – הלומדים צופים בדיגום של עמיתים שנוכחים/משתפים במשחק

השואות שיטתיות של תקשורת טובה/חלשה// השוואות לא-שיטתיות של תקשורת טובה יותר או פחות מתוך מה שמתרחש במהלך המשחק

היעדר תקשורת פעילה ומשוב – הלומדים מקבלים רק משוב כללי ולא מתקשרים באופן פעיל// תקשורת פעילה ומשוב - לומדים מקבלים משוב אישי ומתנסים בתקשורת במהלך המשחק

קווים משותפים:

מיקוד בקבלת החלטות משותפת (SDM)*// כנ"ל

חשיפה למגוון דוגמאות של שיחות מורה-הורה (רופא-חולה) ומעורבות בהן// כנ"ל

ראו ארגון המידע הטבלאי הנכון בקובץ Word המצורף בטור המידע מצד שמאל.

מה נמצא במחקר?

א) המתכשרים שהתנסו באחת מצורות ההכשרה הנ"ל נמצאו גבוהים יותר בביצוע שיחות מעמיתיהם שלא התכשרו כך.

ב) ההכשרה המשולבת (וידיאו + משחק תפקידים) נמצאה כמקור העשיר ביותר ללמידה. שילוב של שתי שיטות ההכשרה איפשר רכישה של ידע באמצעות הרחבה של התוכן, למידה מתוך צפייה והתנסות במה שנלמד במשחק התפקידים (Walker & Dotger, 2012). מגבלה פוטנציאלית של המהלך היא עומס קוגניטיבי מיותר שעלול להיווצר עקב ההתערבות הניסויית החדשה שניתנה בזמן קצר.

ג) למידה על בסיס צילומי וידיאו ברשת נמצאה יותר אפקטיבית מלמידה באמצעות משחקי תפקידים. הדבר מנוגד לטענה הקיימת שתקשורת היא כישור מעשי הדורש "למידה מתוך עשייה" ושקשה להכשיר לכך בלמידה מרחוק. ממצאי מחקר זה מחזקים את המגמה הקיימת להשתמש בווידאו בסביבות מתוקשבות כדי להכשיר יכולות תקשורתיות בקרב אנשי מקצוע. הממצא גם דומה לגוף הידע המחקרי הגדל המצביע על התחזקות והתרחבות השימוש בווידיאו בלמידה מקצועית (Blomberg et al., 2013).

לסיכום, ניהול שיחות מקצועיות הוא מרכיב חיוני בעבודתם של מורים ושל רופאים. במחקר ניסויי זה נבדקה האפקטיביות היחסית של שלוש פעילויות הכשרה שונות שהתבססו על למידה מרחוק ובה צפייה בווידאו של מקרים ועל משחק תפקידים ו/או שילוב ביניהם, זאת תוך פיקוח על ידע קודם ויכולות קוגניטיביות של הנחקרים. הממצאים עשויים לסייע בידי מתכנני תוכניות לפיתוח כישורי שיחה, במיוחד במקצועות הרפואה והחינוך. הם גם מאירים את התרומה של האסטרטגיות השונות ששימשו בהתערבות זו לפיתוח כישורי שיח ותקשורת ולכוחו של שימוש בווידיאו בהכשרה להוראה. על מחקרים עתידיים להתייחס בצורה מעמיקה למכניזם העומד בבסיס למידה תצפיתית ולמידה באמצעות מקרים ניגודיים ו/או פיקטיביים בווידיאו. לדעת החוקרים המחקר מציג שימוש במולטימדיה בשילוב משחקי תפקידים העשוי להוות מרכיב יעיל בהתכשרות לתקשורת מקצועית נכונה.

מגבלת המחקר: הניסוי היה קצר-טווח ולכן ניתן לראות בממצאים רק נקודת מוצא לפיתוח כישורים תקשורתיים מקצועיים בשיחות כנ"ל (Desimone, 2009) ולהרחבת המחקר בנושא.

SDM = Shared Decision Making*

ביבליוגרפיה

Berkhof, M., Van Rijssenm J., Schellart, A., Anema, J., & van der Beek, A. (2011). Effective training strategies for teaching communication skills: An overview of systematic review, Patient Education and Counseling, 84(2), 152-162.
Blomberg, G., Renkel, A., Sherin, M.G., Borko, H., & Seidel, T. (2013). Five research-based heuristics for using video in pre-service teacher education, Journal of Educational Research Online, 5(1), 3-33.
Borko, H., Koellner, K., Jacobs, J., & Seago, N. (2011). Using video representations of teaching in practice-based professional development programs, ZDM the International Journal of Mathematics Education, 43(1), 175-187.
Desimone, L.M. (2009). Improving impact studies of teachers' professional development: Toward better conceptualization and measures, Educational Researcher, 38(3), 181-199.
Schuwirt, L.W.T., & van der Vleuten, C.P.M. (2011). Programmatic assessment: From assessment of learning to assessment for learning, Medical Teacher, 33(6), 478-485.
Walker, J.M.T., & Dotger, B.H. (2012). Because wisdom can't be told: Using comparison of simulated parent – teacher conference to assess teacher candidates' readiness for family-school partnership, Journal of Teacher Education, 63, 62-75.

    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?

Berkhof, M., Van Rijssenm J., Schellart, A., Anema, J., & van der Beek, A. (2011). Effective training strategies for teaching communication skills: An overview of systematic review, Patient Education and Counseling, 84(2), 152-162. Blomberg, G., Renkel, A., Sherin, M.G., Borko, H., & Seidel, T. (2013). Five research-based heuristics for using video in pre-service teacher education, Journal of Educational Research Online, 5(1), 3-33. Borko, H., Koellner, K., Jacobs, J., & Seago, N. (2011). Using video representations of teaching in practice-based professional development programs, ZDM the International Journal of Mathematics Education, 43(1), 175-187. Desimone, L.M. (2009). Improving impact studies of teachers’ professional development: Toward better conceptualization and measures, Educational Researcher, 38(3), 181-199. Schuwirt, L.W.T., & van der Vleuten, C.P.M. (2011). Programmatic assessment: From assessment of learning to assessment for learning, Medical Teacher, 33(6), 478-485. Walker, J.M.T., & Dotger, B.H. (2012). Because wisdom can’t be told: Using comparison of simulated parent – teacher conference to assess teacher candidates’ readiness for family-school partnership, Journal of Teacher Education, 63, 62-75.

yyya