טוב אז אֶ … ככה…, מה אני אגיד לכם? על קַשָרים ריקים בלשון המדוברת
מאת: רינה בן-שחר
טוב אז אֶ … ככה…, מה אני אגיד לכם?
על קַשָרים ריקים בלשון המדוברת
המאמר המלא של פרופסור רינה בן-שחר מצורף כקובץ PDF בטור מצד ימין
פרופ’ רינה בן-שחר ממכללת אורנים כתבה מאמר מעניין ומאיר עיניים בגיליון האחרון והמרתק של "רוח אורנים". היא בוחנת את השימוש הלשוני של 'קַשָרים ריקים' או 'מילות חלל' או 'סַמָני שיח', הדוברים בשיח הלשוני בדרך כלל אינם מודעים לכך ששיחתם משופעת ביסודות לשוניים הממלאים חללים בשטף הדיבור כגון: אה, אהמ, מממ, נו, בעצם, למעשה, טוב, אז, ככה, כזה, כאילו, בסדר, תראה, מה אני אגיד לך, אז את שומעת? ועוד ועוד. ליסודות כאלה, מעין יסודות מקשרים בשיחה )הם נקראים 'קַשָרים ריקים' או 'מילות חלל' או 'סַמָני שיח ) עשויים להיות תפקידים תקשורתיים שונים: הם מאפשרים לדובר להרוויח זמן למחשבה, עניין חיוני למדי בשיחה ספונטאנית; הם מאותתים למשתתפים בשיחה שהדובר שומר עדיין על תור הדיבור שלו, גם אם לא הוסיף לה תכנים חדשים; הם עשויים לשמש סימן לרצונו של הדובר ליטול את רשות הדיבור. נוסף לכך, הם משמשים תמרורים למעבר מנושא לנושא בשיחה, כך שבעזרתם מפוענח הרצף השוטף של השיחה. כמבנה בעל חלקים ומַעברים. משמעותם המילונית של הקַשרים הריקים אינה רלוואנטית, ולעיתים בלתי מתאימה כלל, לסיטואציה של השיחה.
yyya
המממ.. מעניין מאד. אני סקרן לדעת האם קשרים ריקים שכיחים יותר בשפה המדוברת בקול, מאשר בשפת השיח החברתי במצעים הטכנולוגיים החדשים, כגון בהודעות הכתובות בסלולארי ("מסרונים"), בתגובות ("טולקבקים") בפטפוטים ("ציאטים") וברשתות החברתיות (כגון בפייסבוק)? לעומת זאת, כך נדמה לי, אפשר לזהות שימוש בקשרים ריקים בשיח הפוסט-מודרני ובשיח בהקשר הטכנולוגי-חינוכי… כאשר מישהו אומר "עקרון אי הוודאות" או "תורת הכאוס" במדעי החברה, האין זה קשר ריק מתוכן? הרי שהתוכן הפיסיקלי (של עקרון אי הוודאות) והתוכן המתמטי (של תורת הכאוס) אינם מוכרים כלל וכלל לאלה שמשתמשים בביטויים האלה בהקשרי "הפילוסופיה הביקורתית", אז מה התוכן שלהם??? או הביטוי "הפוטנציאל של המחשב", האם אינו קשר ריק בפי מי שאינו יודע להבחין בין מחשב לבין מכונית?