חשיבות הוראת אחריות אזרחית באמריקה
Irving, D. (2020). The Importance of teaching civic responsibility in America. RAND Corporation
עיקרי הדברים:
- "דעיכת האמת" (Truth Decay) היא הירידה בערכם של עובדות ושל ניתוח בחיים הציבוריים בארה"ב
- יש להקנות לתלמידים את היכולת להבחין בין מראית עין למהות האמתית שמסתתרת מאחוריה
- יש להעביר לתלמידים את המסר לפיו על כולם לראות את עצמם כבעלי מניות, כמשתתפים בזירה הציבורית, ולא להסתפק בקריאה של חומר תיאורטי הכתוב בספרים
- על לימודי אזרחות לכלול הרבה יותר מאשר שליטה בהליכי חקיקה, ולקדם ערכים כמו סובלנות לאנשים ולקבוצות אחרות, התחשבות באינטרסים גלובליים ונטילת אחריות אישית
- התלמידים מתקשים להפריד בין מידע אמיתי לבין מידע כוזב או בלתי רלוונטי שמתפרסם ברשת או בתקשורת. כתוצאה מכך, מרבים התלמידים להציג טענות שגויות בכיתה
- יש ללמד את התלמידים להעריך את אמינותו של המידע, לדעת להפריד בין עיקר וטפל ולנתח את המידע – כלומר למצוא קשרים סיבתיים, הבדלים, נקודות דמיון ומגמות
- הרעיון אינו למשטר את הסטודנטים ולהכתיב להם מה לחשוב, אלא לוודא שיש להם כלים לבטא את עצמם ולחשוב בצורה ביקורתית ועצמאית
להיאבק למען האמת, נגד האדישות ונגד הקיטוב שמאפיין את הפוליטיקה האמריקאית – אלה כמה מהתפקידים החשובים של מורים לאזרחות בארצות הברית, משום שביכולתם להפוך את התלמידים לסוכני השינוי של המצב. לימודי אזרחות היו בעבר הבסיס של החינוך האמריקאי, כיום אין הם אפילו דרישת חובה בחלק מהמקומות. ואולם, מציאות זו מתחילה להשתנות: יותר ויותר מדינות ומחוזות מכירים מחדש בצורך החיוני להכשיר את התלמידים למציאות המורכבת של חיים בדמוקרטיה.
לקריאה נוספת: סיכומי מאמרים על חינוך לאזרחות
חוקרים במכון ראנד התמקדו בשנים האחרונות בלימודי אזרחות כחזית קריטית במלחמה נגד "דעיכת האמת" (Truth Decay): הירידה בערכם של עובדות ושל ניתוח בחיים הציבוריים האמריקאיים. בסקר מקיף הם שאלו מאות מורי אזרחות ומורים למדעי החברה מה הם מלמדים, איך הם מלמדים ומה הם חושבים שתלמידיהם צריכים לדעת כדי להפוך אותם לאזרחים פעילים ומעורבים. אחד הממצאים הבולטים היה שלמרות דעיכת מעמד האמת, ידע של עובדות דורג במקום הנמוך ביותר בסקרים שנערכו בקרב המורים בשנים 2010 ו-2019.
כישורים חיוניים להצלחה
על המורים לאזרחות להקנות לתלמידיהם כישורים חיוניים להצלחה באקלים הפוליטי הנוכחי, ובראשם היכולת להבחין בין מראית עין למהות האמתית שמסתתרת מאחוריה. יש להעביר לתלמידים את המסר לפיו על כולם לראות את עצמם כבעלי מניות, כמשתתפים בזירה הציבורית, ולא להסתפק בקריאה של חומר תיאורטי הכתוב בספרים.
לימודי אזרחות כוללים כיום הרבה יותר מאשר שליטה בהליכי חקיקה, והם מקדמים ערכים כמו סובלנות לאנשים ולקבוצות אחרות, התחשבות באינטרסים גלובליים ונטילת אחריות אישית. רוב המורים בסקר אמרו כי אינם מתמקדים בשינון עובדות כגון תאריכים או שמות, בעיקר משום שמידע מסוג זה זמין ברשת. תחת זאת, רוב המורים סבורים שחשוב יותר להעניק לתלמידים את הכלים שהם זקוקים להם כדי לאתר מידע וליישם אותו בעולם האמיתי (ובכלל זה להעריך את אמינותו של המידע, לדעת להפריד בין עיקר וטפל ולנתח את המידע – כלומר למצוא קשרים סיבתיים, הבדלים, נקודות דמיון ומגמות).
הסקר שערך מכון RAND מראה כי התלמידים מתקשים להפריד בין מידע אמיתי לבין מידע כוזב או בלתי רלוונטי שמתפרסם ברשת או בתקשורת. כתוצאה מכך, מרבים התלמידים להציג טענות שגויות בכיתה בהתבססם על מקורות מידע בלתי אמינים. מורי האזרחות סבורים כי חוסר יכולתם של התלמידים להעריך את המידע שהם מוצאים ברשת הוא בעיה רצינית.
חוסר אמון בפוליטיקאים ובמוסדות פוליטיים
חוקרי מכון ראנד מבקשים לשפר את הבנתם ואת יעילות מאבקם בירידת מעמדה של האמת. שתיים מהמגמות המרכזיות שהם איתרו הן תחושה מעמיקה של חוסר אמון בפוליטיקאים ובמוסדות פוליטיים בקרב אמריקאים, ואי הסכמה גוברת והולכת בנוגע לקביעה מה אמת ומה שקר. מגמות אלו משגשגות כאשר הקו בין עובדות לדעות מיטשטש. בהתאם לכך, מורי האזרחות מוטרדים מכך שתלמידים אינם מסוגלים לצייר לעצמם תמונה קוהרנטית ובעלת משמעות מהמידע שהם צורכים במדיה הדיגיטלית.
בחלק מבתי הספר בארה"ב מלמדים את התלמידים כיצד לאתר הטיות (biases) – כולל הטיות עצמיות. יש מורים שמזמנים במפתיע שני תלמידים ומבקשים מהם לומר מה עולה בדעתם למשמע שמות או מושגים מסוימים, כגון "דונלד טראמפ" או "[תנועת] Black lives matter". התלמידים אינם מתבקשים לנצח זה את זה בדיבייט, אלא רק לומר אילו אסוציאציות המושגים מעוררים בהם.
המטרה היא לגרום לסטודנטים לחשוב ולהבין כיצד הם צורכים את החדשות, ולהקנות להם אוריינות תקשורתית (Media literacy). בנוסף לכך, מתבקשים התלמידים לתת את הדעת על האופן שבו הם ניגשים לאנשים אחרים ומנהלים איתם שיחות פוליטיות. באמצעים אלה מבקשים המורים להעצים את התלמידים ולגרום להם להיות אזרחים פעילים ומיודעים.
על התלמידים להבין באיזה הקשר מתרחשים אירועי האקטואליה, כיצד מוסדות פועלים וכיצד ראוי שיפעלו. הרעיון אינו למשטר את הסטודנטים ולהכתיב להם מה לחשוב, אלא לוודא שיש להם כלים לבטא את עצמם ולחשוב בצורה ביקורתית ועצמאית.
ממצאי הסקר שערך מכון ראנד
- רוב גדול של תלמידים חסרים את הידע והמיומנויות הדרושים לפרש בצורה נכונה את התוכן המועבר באמצעי התקשורת.
- רוב המורים מאמינים שעל בתי הספר לספק הדרכה בדבר שימוש אחראי במדיה חברתיות.
- רוב מורי התיכן דיווחו כי תלמידים שיתפו בחודש החולף פוסטים מלאי-שנאה ברשתות החברתיות.
- רוב המורים ביסודי ובתיכון הביעו דאגה מכך שתלמידיהם משתמשים במדיה החברתית במידה בלתי בריאה.
- קרוב ל-90% מהמורים ציינו כי חוסר היכולת להעריך את אמינות המידע המקוון הוא בעיה, ו-40% מהמורים סברו שמדובר בבעיה חמורה.
המלצות
- יש לתמוך במאמצי המורים ללמד אוריינות תקשורתית ולתת מענה לצרכיהם בנידון. לשם כך יש לשאול מורים אילו משאבים ואיזה סוג של עזרה הם צריכים (הנחיה, חומרי לימוד, תוכניות לימודים).
- הורים ומורים חייבים לבחון דרכים לשפר את אוריינותם התקשורתית של תלמידים בבית. חשוב במיוחד לקדם גישות בריאות למדיה חברתית ולעזור לילדים ולבני נוער להעריך את אמינותו של מידע ברשת.
- מפתחים של תוכניות לימודים חייבים למצוא דרכים להבטיח שתכניות אלה יכללו הסברים כיצד להעריך את אמינותו של מידע ברשת.