חקר תלמידים ו-Web 2.0

Berger, Pam. "Student Inquiry and Web 2.0", School Library Monthly; January 2010, Volume XXVI, Number 5.

היישומים של Web 2.0 משנים את האופן שבו מחנכים מתקשרים זה עם זה ועם תלמידיהם. ספרנים בבתי ספר מוצאים שכלי ה-Web 2.0 נותנים להם יותר דרכים לקדם סביבות למידה חדשות. ובמיוחד, תכונות ה-Web 2.0 תומכות בעקרונות של הוראה ולמידה טובות באמצעות יישומים המעודדים השתתפות פעילה ושיתוף פעולה.

בהתאם לספרות הפדגוגית, כדי להכין תלמידים לעולם המורכב שבו הם יחיו ויעבדו על המחנכים לפתח תכנית לימודים שהיא אינטראקטיבית, מבוססת על חקר ועשירה מבחינה טכנולוגית. למידה אקטיבית עדיפה על פני למידה פסיבית כשמדובר בחומר מורכב. למידה אקטיבית גם יעילה יותר כאשר מדובר בהעברת אינפורמציה ומושגים הנלמדים במסגרת אחת לתהליך של פתרון בעיות במסגרת אחרת. בנוסף, עולה שתלמידים לומדים יותר כאשר הם עוסקים בלימודים משמעותיים, רלוונטיים ומגרים מבחינה אינטלקטואלית. השימוש בטכנולוגיה יכול כמובן לסייע בכך.

העלאת שאלות על ידי התלמידים עומדת ביסוד שיטת החקר. התהליך מבוסס על רפלקציה וחשיבה ביקורתית, כך שתוצאת החקירה איננה רק לימוד מעמיק של שאלת המחקר, אלא גם בפיתוח מיומנויות ללימוד עצמאי.

ברברה סטריפלינג (Barbara Stripling) מציעה מודל חקר בעל שישה שלבים. מדובר במודל רקורסיבי שבו הלומד יכול לחזור אל שלב קודם כדי לשאול שאלות נוספות או לארגן מידע בהתאם לצורך.

שלבי המודל הם:

• התחבר: התבונן, התנסה, חבר את הנושא לעצמך ולידע קודם
• השתאה: נבא, פתח שאלות והשערות
• חקור: חפש והערך מידע כדי לענות על שאלות, בחן השערות
• בנה: גזור מסקנות, תגיע להבנות חדשות
• התבטא: יישם את ההבנות להקשר חדש, שתף את הלימוד עם אחרים
• שקף: בחן את הלימוד שלך ושאל שאלות חדשות

ניתן להשתמש בטכנולוגיית ה-Web 2.0 לאורך כל תהליך החקר. יש להתמקד תחילה בשלב החקר שבו נמצא התלמיד ולהחליט בהתאם לגבי הכלי הטכנולוגי היכול לתמוך בצורה הטובה ביותר את תהליכי החשיבה והאסטרטגיות המנחות שלו. מתאר המתאים את שלבי החקר לכלי ה-Web 2.0 ולאסטרטגיות המנחות מוצג בטבלה (Figure 2).

 סוכם מאנגלית ע"י ד"ר נתן ברבר ממכון מופ"ת

למאמר המקורי באנגלית