חקר השיח: גבולות התחום והשלכות לחינוך

במאמר זה ננסה להגדיר את גבולות התחום המחקרי הקרוי חקר השיח. כמו כן, נתייחס להשלכות אפשריות שיש לתחום זה על חקר החינוך בכלל ועל הכשרת מורים בפרט. נוסף על כך, נציע מקורות ספרותיים רלוונטיים למושגים שיוגדרו במאמר.

עיון בספרות עדכנית מראה שהתשובה לשאלה מה הם גבולות חקר השיח היא משימה מורכבת מאוד. זאת משום שקיימות גישות רב-תחומיות רבות לחקר (& van Dijk, 1997; Jaworski השיח המציעות תשובות שונות. Coupland, 1999; Schiffrin, Tannen & Hamilton, 2001)

משולש המשמעות של התחום

כדי להגדיר את גבולות התחום נעזר במשולש המשמעות. למשולש (Smith, 1997) דמיוני זה שלושה קטבים: שפה, מוח והקשר התייחסות למשולש מאפשרת להגדיר את מיקומם של תהליכי יצירת משמעות בתחומי דעת שונים במדעי הרוח והחברה, כגון תהליכי בניית ידע, בניית ממדים אפקטיביים וקוגניטיביים של האני ותקשורת בין אישית. היכן, אם כן, נוצרת המשמעות בתחום חקר השיח? האם היא נוצרת בשפה שאנו משתמשים בה? במוח האנושי? אולי היא מצויה בהקשר הסובב אותנו? (שם, עמ' 20) בסיוע המשולש נגדיר את המאפיינים המשותפים לכל הגישות לחקר השיח.

ראשית, גישות אלה מתמקדות בקוטב הלשוני של המשולש, כלומר בשפה שבה ממוקמים תהליכי יצירת המשמעות. מאפיין שני של הגישות לחקר השיח הוא הגדרת הזיקה של שפה להקשר נתון. כלומר, כל הגישות לחקר השיח מגדירות את הזיקה שלהן לממדי הקשר חברתי, תרבותי, ו/או היסטורי נתון. גישות מבניות לחקר השפה, לעומת זאת, מסתכלות פנימה אל תוך המערכת הלשונית הסגורה ובוחנות את רכיבי השפה השונים (תחביר, מורפולוגיה, פונולוגיה, וסמנטיקה) ואת הקשרים ביניהם. המערכת סגורה מפני שהיא לרוב איננה מתייחסת להקשר שבו היא מתפקדת.

ניתן לחקור שיח בהקשר יום יומי חברתי בבית, בחוג החברים (& Drew ובהקשר של מקום העבודה (Eggins & Slade, 1997) ספרם של דרו. Heritage, 1992; Sarangi & Roberts, 1999) הוא ציון דרך בתחום חקר (Drew & Heritage, 1992) והריטג' השיח, משום שהוא מגדיר לראשונה את המאפיינים הייחודיים של שיח במקום העבודה, שהוא לרב מכוון מטרה, מתוכנן יותר ואסימטרי.

מחקר שנערך בעשר השנים האחרונות מראה שסוגות שונות של שיח במקום העבודה (למשל, שיח בתחום המשפט, הרפואה, החינוך, והמדיה) נבדלות זו מזו משום שההקשר שונה ומטרות המשתתפים אף הן שונות. בתוך כל סוגה ניתן כמובן לאתר תת-סוגות. לדוגמה, אם נבחן את השיח בתחום החינוך, ניתן להגדיר בו תת-סוגות שונות כשיח כיתה, שיח מורים, שיח ייעוצי ועוד. את תת-סוגות אלה ניתן למיין גם כן. שיח כיתה למשל, ניתן להגדרה כשיח כיתה פנים אל פנים, שיח כיתה מקוון ועוד.

גם הגדרת כיוון הזיקה של השיח להקשר, כפי שמציגות אותה הגישות השונות, איננה חד-משמעית. יש גישות המתארות הגדרה חד-כיוונית, כלומר ההקשר מעצב את השיח ומשפיע עליו. דוגמה לגישה מעין זו נמצא במחקריו של פוקוט המתמקד בהשפעת ההקשר ההיסטורי על. ראו גם ניתוח ביקורתי אצל (Foucault, 1973, 1978) השיח. גישות אחרות (Holstein & Gubrium, 2000) הולסטיין וגובריום מתארות השפעה דו-כיוונית. כלומר, קיימים יחסי גומלין בין השיח (Linell, 1998) וההקשר באופן שבו אחד בונה את האחר אשר לקשר בין השפה והמוח - גם כאן אין הסכמה. יש גישות המגדירות את השיח כמראה המשקפת את משמעות החיים המנטליים; אחרות מגדירות את השיח כסדנה שבה נבנית המשמעות של החיים המנטליים.

גישות משולבות לחקר השיח

יש גם גישות המשלבות את שני ההיבטים, כלומר בוחנות כיצד השיח משקף ממדים תוך-אישיים ובו בזמן גם מאפשר בנייה משותפת של ממדים בין-אישיים (ראו סיכום אצל Linell, 1998) מתוך מבחר הגישות נבחן שתי גישות לחקר השיח שמצוטטות conversation בשכיחות גבוהה בספרות המקצועית. חקר השיחה הוא גישה ששורשיה נטועים בפנומנולוגיה, סוציולוגיה, analysis פילוסופיה ואתנומתודולוגיה. גישה זאת מתמקדת בשיח דבור, בעיקר כדי לראות כיצד משתתפים בשיח בונים במשותף את החיים החברתיים והמוסדיים בהקשר מקומי בתוך מארג תורי הדיבור.

גישה שונה (Have, 1999; Sacks, 1992) שמוקלטים ומתועתקים לחלוטין היא גישתו של פוקוט שאינו בוחן שיח ברמה המקומית האמפירית המבוטאת בתעתיקי שיחות, אלא ברמת המקרו. לגבי פוקוט, שיח הוא כלי מופשט שבאמצעותו תהליכים היסטוריים משפיעים על המציאות החברתית (ראו סיכום והשוואה בין שתי הגישות אצל הולסטיין וגובריום Holstein & Gubrium, 2000).

מהי תרומת חקר השיח לחינוך?

תחום חקר השיח הוא שדה מחקר המאפשר בדיקה מעמיקה של שינוי בתהליכי למידה ובהתפתחות מקצועית בחינוך בכלל ובמכללות להכשרת הישראלית. בדיקה כזאת יכולה להיעשות במגוון שיטות מחקר הבוחנות תהליכים מקרוב כדי לדעת כיצד (Titscher et al., 2000) ומתי מתחוללים שינויים בחינוך ומהי תרומת המשתתפים. כמו כן, עשוי מחקר כזה להאיר את הדרך שבה העשייה החינוכית מושפעת ומשפיעה על ההקשר במהלך פעילות הגומלין בין המשתתפים בשיח החינוכי.

הערות

1. קיים פולמוס בתחום חקר השיח הנוגע להגדרת סוגות שיח והגדרת גבולותיהן כפי שמסתמן בדוגמה שהבאנו (ראו סיכום (Georgakopoulou, 2001

2. להלן רשימת מקורות המתמקדים בסוגות שיח שונות בתחום, שיח בהכשרת מורים (Horn, 2000) החינוך: שיח מורים, (Thornborrow, 2002) (קופפרברג וגילת, בדפוס), שיח כיתה. (Celce-Murcia & Olshtain, 2000) ורכישת שפה

ביבליוגרפיה

גשרים נרטיביים-מטפוריים בתקשורת בין אישית: הסיפור האישי ככלי בהכשרת מורים קופפרברג, ע' וגילת, י' (בדפוס). תל אביב: מכון מופת.

.Celce-Murcia, M. & Olshtain, E. (2000). Discourse and content in language teaching: A guide for language teachers.Cambridge, UK: Cambridge University Press

Drew, P. & Heritage, J. (1992). Analyzing talk at work. In: P. Drew & J. Heritage (Eds.), Talk at work: Interaction in.institutional settings (pp.1-65). New York: Cambridge University Press

Eggins, S. & Slade, D. (1997). Analysing casual conversation. London: Cassel

.Foucault, M. (1973). Madness and civilization: A history of insanity in the age of reason. New York: Vintage

.Foucault, M. (1978). The history of sexuality (Vol. 1). New York: Vintage

Georgakopoulou, A. & Goutsos, D. (2000). Revising discourse boundaries: The narrative and non-narrative. Text, 20,.119-133

.Gunnarsson, B., Linell, P. & Nordberg, B. (Eds.) (1997). The construction of professional discourse. U.K: Longman

.Have, P. ten, (1999). Doing conversation analysis: A practical guide. London: Sage: Holstein, J. A. &

Gubrium, J. F. (2000). The self we live by: Narrative identity in a postmodern world. New York.Oxford University Press

.Horn, R. A. (2000). Teacher talk: A post-formal inquiry into educational change. New York: Peter Lang

, Jaworski, A. & Coupland, N. (Eds.) (1999). The discourse reader. London: Routledge

Linell, P. (1998). Approaching dialogue: Talk, interaction and context in dialogical perspectives. Amsterdam: John.Benjamins

Psathas, G. (1995). Conversation analysis. The study of talk in interaction. Thousand Oaks, CA: Sage

: Sacks, H. (1992). Lectures on conversation. Edited by G. Jefferson, with introduction by E.A. Schegloff. Oxford.Blackwell

Sarangi, S. & Roberts, C. (1999). Introduction. In: S. Sarangi & C. Roberts (Eds.), Talk, work and institutional order.pp.1-57). Berlin: Mouton de Gruyter)

.Schiffrin, D. (1994). Approaches to discourse. Cambridge, MA: Blackwell

Schiffrin, D., Tannen, D. & Hamilton, H. E. (2001). The handbook of discourse analysis. Malden, MA: Blackwell

Smith, L. D. (1997). Historical and philosophical foundations. In: C. Mandell & A. McCabe (Eds.), The problem of.meaning: Behavioral and cognitive

Titscher, S., Meyer, M., Wodak, R. & Vetter, E. (2000). Methods of text and discourse analysis. London: Sage

Thornborrow, J. (2002). Power talk: Language and interaction in institutional discourse. London: Longman.

Tracy, K. (1998). Analyzing context: Framing the discussion. Research on Language and Social Interaction, 31, 1-28.

.Van Dijk, T. A. (Ed.) (1997). Discourse studies. (Vol. 1-2). London: Sage