חצית הגבולות שבין בית הספר והאוניברסיטה כדי לעצב מחדש למידה מקצועית ודרכי מחקר
מאת: J Mitchell , D Hayes , M. Mills
מקור וקרדיט:
Mitchell, J., Hayes, D., & Mills, M. (2010). Crossing school and university boundaries to reshape professional learning and research practices, Professional Development in Education, 36(3), 491-509.
המאמר תורגם מאנגלית , עובד ונערך לעברית ע"י ד"ר פנינה כץ , מכון מופ"ת
מילות מפתח: שותפויות, למידה מקצועית, מחקר בחינוך
מטרת המאמר לבחון דרכים שבהן מורי בתי ספר ומורי אוניברסיטאות משתפים ביניהם פעולה. המחקר שואף ליצור מסגרת תיאורטית של מרחב הלמידה שנוצר בשותפויות והוא מבוסס דגם על ניתוח השיח הפדגוגי של ברנשטיין (Bernstein, 1999,2000).
מסגרת מושגית - החוקרים ממקמים את האינטראקציות בין מורי בית הספר לבין המורים מהאקדמיה במרחב המוגבל על ידי מערכות מורכבות של דרכי עבודה, מטרות, צורות של הפקת ידע, דרכי תקשורת וזהויות מקצועיות. הם מתארים כיצד מרחב זה פועל כאתר של למידה ומציעים דרכים לביסוסו מחדש בדרכים יותר יעילות. מטרת החוקרים היא לפתח מודל הכולל את המורכבות של מרחב פדגוגי זה ולספק דרך של הבנת השותפויות במונחים של חילופין, העברה ויצירה של ידע בין המוסדות ובין ההקשרים השונים המאפיינים אותם. הערך של פיתוח מודל כזה הוא בתיאור של המתחים העולים כשמורי בתי ספר ואוניברסיטאות מנסים לעבוד יחד. דגם זה אף מבקש להסביר את השותפות ואת הלמידה המקצועית והמחקר כצורות של שיח פדגוגי.
ההמשגה של המרחב הנזכר מבוססת על ההבחנה בין "ידע רשמי" לבין "ידע מקומי" שהוגדרו כשיח ורטיקאלי וכשיח הוריזונטאלי (Bernstein, 2000). בשיח ורטיקלי הכוונה למערכות של דרכי העבודה והמדיניות המוסדית, הסימבולית והרשמית שמארגנות /מכוונות את הפדגוגיה בבית הספר; בשיח הוריזונטלי הכוונה למערכות העבודה והתרבויות המקומיות והמקוטעות השליטות בכל בית ספר ובכל כיתה. המחקר המוצג מבקש לבחון את ביצוע צורות השיח הללו בהקשר של שותפות בית ספר ואוניברסיטה.
לוח 1 (עמודים 496-498 במאמר) מראה מיפוי ראשוני של שתי תוכני דרכי השיח הנ"ל וביטוייהן בכל מסגרת כפי שזוהו ע"י החוקרים*. בלוח זה יש ייצוג לדרכי שיח המתייחסות ללמידה ולמחקר מקצועיים בשני ההקשרים המוסדיים השונים. לדעת החוקרים קיימות מערכות של הבדלים המופיעות לאורך השיח כולו. האופי והשיעור של חפיפות ושל מתחים חשובים כדי להבין את הדרכים שבהן יחסים פדגוגיים מסוימים בין שני השותפים ניתנים לשיפור. המרחב שנוצר מוגדר במונחים של חפיפה ושל מתח. המתח הוא מרכזי להדגשת הקשרים והשותפויות ולחילופי ידע ולמידה ביניהם.
איור 1 (עמ' 499 במאמר) נותן ייצוג ויזואלי של דרכי השיח הללו ושל מרחב הלמידה שהם יוצרים. החיצים מיצגים דחיפה או משיכה (push - pull ) בין השותפים/דרכי השיח, הנוצרים בחלקם ע"י כוחות שונים, והקשורים לסדרי עדיפויות שונים. לדעת החוקרים קירוב בין דרכי השיח תוך שמירה על מתחים פרודוקטיביים, יוצר מרחב שבו קיים פוטנציאל לשותפויות ולקשרי חילופין בין מערכות, הקשרים ואנשים.
שיטת המחקר וממצאיו – המחקר נעשה בשיטה של כתיבת חקרי מקרה (Loughran,2008) המתארים ומנתחים את האינטראקציות של דרכי השיח הפדגוגי המתקיימות בשתי שותפויות בין בית ספר לבין אוניברסיטה.
המאמר מביא את תיאור שני המקרים שנחקרו(עמ' 500 - 505 ).
דיון – המקרים שנחקרו מספקים כמה תובנות לגבי האינטראקציות והיחסים שהתקיימו בשותפויות ולגבי הלמידה המקצועית בשני האתרים:
א) הפחתת הפער בתוך השיח הורטיקאלי בשני בתי הספר והפקולטות שנחקרו הייתה תנאי מוקדם לקיום שותפות וללמידה מקצועית משותפת.
ב) האינטראקציות והתיעוד שלהן יצרו תנאים לבניית ידע ולהעברה(transfer ) של ידע בין בית הספר לבין האוניברסיטה אהדדי. ברגע שהידע שנוצר תועד בכתב נוצרה תנועה מ"רפרטוארים" של ידע אישי ל"מאגרים" של ידע קולקטיבי.
ג) בשני המקרים שנחקרו גם המורים וגם אנשי האוניברסיטה היו מעורבים ביצירה וביישום של ידע באמצעות ההסכמות שהתקיימו ביניהם בשותפות. בכל מקרה תהליכי השותפות סיפקו אמצעים לתיווך זרימת הידע ואפשרו חילופים יעילים ולמידה מקצועית מעבר לגבולות המוסדיים. תיווך הידע והקישור בין תיאוריה ומעשה נעשו בדרכים שונות.
ד) שיעור המרחק בין השיח הורטיקאלי לבין השיח ההוריזונטאלי המתייחס ללמידה המקצועית של כל השותפים מאפשר הבנה של התנאים שבאמצעותם שותפות כזאת יכולה לפעול. הכרה בסדרי עדיפויות מוסדיים, ומידה מסוימת של קישור בין השיח הפוליטי לבין השיח המקומי והאישי מספקים את התנאים החיוניים להתפתחות השותפות.
ה) עדיין עומדות בעינן השאלות ביחס לשיעור שבו הידע הנוצר בשיח ההוריזונטאלי של בית הספר ושל האוניברסיטה משפיע על השיח הורטיקאלי בתוך כל מוסד.
כל אחד משני המקרים שנחקרו מייצג דרכים שונות שבהן מורים וחוקרים באוניברסיטאות יכולים לעבוד יחד. המסקנה המרכזית היא שאינטראקציות ביניהם אפשרו פיתוח והעברה של רעיונות, מומחיות ויידע בין שתי מערכות - בית ספרית ואוניברסיטאית, בדרכים רב-צדדיות שאפשרו את קיומה של למידה מקצועות בשתי הקבוצות. השותפות והאינטראקציות המתקיימות בה והקישור בין מעשה ומחקר ובין מורים לבין אנשי אקדמיה, סיפקה אתר הן להפקה והן ליישום של ידע. אינטראקציה זו יוצרת הזדמנות ללמידה ולהתחדשות פדגוגית וקוריקולרית בבתי הספר כמו גם למחקר על צורות משתנות של פדגוגיה ושל קוריקולום.
הרעיון של קודיפיקציה, תיווך וחילופין בין ובתוך שיח ורטיקאלי והוריזונטלי על למידה מקצועית באוניברסיטאות ובבתי ספר מספק דרך להבנה של הדרכים שבהן ידע מקצועי נוצר ומיושם במבנים של שותפויות. המחקר זיהה דרכים שבהן זרימת הידע בין החוקרים לבין המורים יכולה ליצור אתרים ללמידה חדשה המקדמת הן עבודה של קהיליות למידה מקצועיות בתוך בתי ספר, והן את אופיים של המחקר ושל תהליכי בניית ידע מקצועי באוניברסיטאות.
*דוגמא מתוך המחקר למוקדי שיח ורטיקאלי והוריזונטלי:
| שיח ורטיקלי (פדגוגיה/מדיניות) | בתי ספר ומערכות בית ספר | פקולטות לחינוך/אוניברסיטאות |
| ידע פרופסיונלי(קוריקולום בית ספרי, פדגוגיה והערכה) | נוצר מחוץ לבית הספר ומיושם ע"י מורים. מערכות בית הספר הן צרכניות של הידע. | יוצרות את הידע באמצעות מחקר. בספקות ומעבירות ידע למערכות בתי הספר באמצעות דוחות מחקר, תוכניות וכד'. |
| שיח הוריזונטלי (מקומי/מקוטע) | | |
| ידע פרופסיונלי(קוריקולום בית ספרי, פדגוגיה והערכה) | נוצר דרך ההתנסות - מקומי, סמוי, קיים בעל-פה ((Berenstein,1999; מונע ע"י מידיות ופעולה (Labaree,2003). יכולות הוראה הן דרישות קדם, אך יש סימני שאלה ביחס לקשר בין תיאוריה ומעשה. | מחקר מקרים ורפלקציה הם מוטיבים שליטים בפיתוח ובתיאור ידע מקצועי בבתי ספר. הפיכת ידע הקיים בע"פ וידע סמוי לצורות גלויות וכתובות. תוכניות הכשרת מורים מספקות בסיס לידע פרופסיונלי. |
ביבליוגרפיה
Bernstein, B. (2000). Vertical and horizontal discourse: an essay, British Journal of Sociology of Education, 20(2), 157-173.
Bernstein, B. (2000). Pedagogy, symbolic control and identity: theory research, critique, (revised edn), Lanham, MD, Rowman & Littlefield Publishers.
Labaree, D. (2003). The peculiar problem of preparing educational researchers, Educational Researcher, 32(4), 13-22.
Loughran, J. (2008). Recognizing the knowledge of practice through cases, in: A. Berry, M. et al., (Eds), leading professional learning: cases of professional dilemmas, Melbourne, Monash and Victoria DEECD, 3-7.
עדיין אין תגובות לפריט זה
ביבליוגרפיה
Bernstein, B. (2000). Vertical and horizontal discourse: an essay, British Journal of Sociology of Education, 20(2), 157-173.
Bernstein, B. (2000). Pedagogy, symbolic control and identity: theory research, critique, (revised edn), Lanham, MD, Rowman & Littlefield Publishers.
Labaree, D. (2003). The peculiar problem of preparing educational researchers, Educational Researcher, 32(4), 13-22.
Loughran, J. (2008). Recognizing the knowledge of practice through cases, in: A. Berry, M. et al., (Eds), leading professional learning: cases of professional dilemmas, Melbourne, Monash and Victoria DEECD, 3-7.
yyya