חינוך לקיימות: התחייבות לסביבה במסגרת הכשרת מורים ללימודי מדעים ומתמטיקה
Paige, K. (2017). Educating for sustainability: Environmental pledges as part of tertiary pedagogical practice in science teacher education. Asia-Pacific Journal of Teacher Education, 45(3), 285-301
יולי הוא חודש המודעות להפחתת השימוש בפלסטיק #plasticfreejuly. מגמה זו החלה באוסטרליה, ולפנינו מאמר מעניין על הכשרת מורים למדעים ולמתמטיקה ופיתוח מקצועי של מורים העוסקים בנושא זה.
במחקר המתואר התבקשו התלמידים להתמודד עם אתגר שבו הם מתייחסים לנושא הקיימות, לתעד את הביצוע ולכתוב רפלקציה על חשיבות הנושא.
במקביל התבקשו המורים בשנתם הראשונה לבחון את השפעת האתגר על הוראתם ועל תלמידיהם.
מרבית הסטודנטים בחרו באתגרים הקשורים למים, היות שאוסטרליה סובלת מבצורת קשה. התלמידים מדדו וניתחו את החיסכון במשאבים במשך 15 שבועות. חלק מהם בחרו לצמצם משאבים אחרים כגון חשמל (הפחתת שימוש במייבש), רכישת תוצר מקומי (הפחתת פליטת CO2 בשל שינוע מרחוק), הליכה רגלית או צמצום אכילת בשר.
המורים תיארו כיצד השפיעה המטלה על התלמידים, אשר הצטרפו לאתגר הפחתת טביעת כף הרגל האקולוגית, על-ידי סגירת ברז המים בעת צחצוח שיניים, הגברת המיחזור והכנה של חלקת גן בבית הספר לגידול ירקות ופירות. המורים ליוו את המהלכים בהטמעת מונחים אקולוגיים, חקר בוטני, חישובים מתמטיים להשפעת האתגר ועוד.
המחברת מציינת כי פדגוגיה אקטיבית זו חשובה לצורך הוראת נושא מורכב כקיימות. התחייבות אישית מאפשרת ללומד לקחת חלק פעיל במגמה עולמית הנדרשת לשינוי הפגיעה באקלים, זאת באמצעות אזרחות פעילה למען הכלל. המהלך מלווה בלמידה בינתחומית הנוגעת למגמות עולמיות ומקומיות, דמוקרטיה, כלכלה, צדק חברתי, קיימות ואחריות. ההתחייבות גורמת ללומדים לבחון ערכים, פרקטיקות ותפישות עולם. גישה חדשנית זו מכשירה מורים כמובילי שינוי באופן דמוקרטי שאינו מבוסס על אינדוקטרינציה.
לקריאה נוספת