חינוך לחברה של תרבות ודעת: תמורות במאה ה-21 והשלכותיהן

ברנדס, ע' ושטראוס, ע' (עורכים) (תשע"ד). חינוך לחברה של תרבות ודעת: תמורות במאה ה-21 והשלכותיהן. ירושלים: האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.

הסיכום נכתב ע"י ד"ר נתן ברבר ממערכת פורטל מס"ע במכון מופ"ת

הוועדה לנושא מחקר מתווה-דרך: הצעה לארגון לימודים מחדש הוקמה לצורך בחינת האפשרויות לארגן את מערכת החינוך בישראל באופן מותאם לדרישות המאה ה-21. הוועדה פעלה במסגרת היזמה למחקר יישומי בחינוך של האקדמיה הלאומית למדעים. בתום דיוניה גיבשה הוועדה מסמך המציג תמונה של תמורות שחלו בחברה הישראלית בעשורים האחרונים, בוחן את השלכותיהן על מערכת החינוך ומעלה המלצות נגזרות. טיוטת המסמך המסכם את עבודת הוועדה הועברה לשיפוט עמיתים מהארץ ומחו"ל במטרה להבטיח ביקורת חיצונית מקצועית, עניינית וחסרת פניות.

המטרות שהוועדה הציבה לעצמה: לבחון מהם המיומנויות והכישורים הנדרשים מבוגר מערכת החינוך במאה ה-21, לבחון את השלכותיהם על המערכת ולהעלות המלצות לשיפורה. הוועדה הביאה בחשבון עבודות חשובות שנעשו במשרד החינוך וכן שינויים בפועל שנעשו, ברמה הארצית ובמסגרת יוזמות מקומיות. הוועדה גיבשה את המסמך המסכם על סמך איסוף וניתוח של חומר תאורטי ואמפירי והוסיפה את המלצותיה. מקורות המידע של הוועדה: מפגשים עם בכירים במערכת החינוך, סיורים ודיונים שקיימה, יום עיון שארגנה, עדויות של מומחים שונים וכן סקירות מדעיות וסקירות מצב שהזמינה.

בעשורים האחרונים חלו תמורות מרחיקות לכת בכל תחומי החיים. במסמך זה נסקרו אלה שצפויות, עקרונית לפחות, להשפיע מאוד על מערכת החינוך. מהפכת טכנולוגיית המידע השפיעה מאוד על דרכי התקשורת הבין-אישית, השפה הכתובה והדבורה, הנגישות למידע ואופן השימוש בו, וכן על דרכי חשיבה ופתרון בעיות. תמורות שונות הביאו להגדלת פערים בהכנסות בישראל ולפיחות בפרקי הזמן שהורים יכולים להקדיש לילדים. שני אלה גורמים להגדלת הציפיות שמערכת החינוך תשלים את החסרים. החברה הישראלית מתאפיינת כיום בקבוצות חברתיות ותרבותיות הנבדלות זו מזו ובמידה רבה אף מנוכרות זו לזו.

הוועדה בחרה להתמקד בחינוך לחברה של דעת (הקניית מיומנויות המאה ה-21, ידע ואוריינות, הישגים לימודיים) ובחינוך לחברה של תרבות (התנהגות חברתית נאותה, טיפוח המייחד כל אחת מהאוכלוסיות השונות והבניית המשותף להן. בחירה זו ניזונה מההכרה בחשיבות שני ההיבטים האלה להכנה לחיים ולהשתלבות בחברה המודרנית התובענית. למידה מעמיקה, שהיא לב לבו של החינוך, מתבצעת בשני מישורים: קוגניטיבי פנימי ואינטראקטיבי חיצוני. הראשון הוא הבסיס לחברה של ידע, השני לחברה של תרבות.

בעיה מרכזית, במערכת החינוך בישראל וגם במדינות נוספות, היא אי-מימוש הציפייה שבעקבות התמורות שנבעו ממהפכת טכנולוגיית המידע ומהשינויים המשמעותיים שחלו בשוק העבודה, בית הספר יקנה לתלמידיו "מיומנויות של המאה ה-21": ניתוח, חשיבה, תקשורת, משמעת עצמית, עבודה בצוות, שימוש בכלי תקשוב ועוד. בנוסף, בשנים האחרונות חל שיפור בממוצע ההישגים של תלמידי ישראל בכמה מבחנים בינלאומיים וכן במדדי אקלים בית-ספרי, ועדיין – הממוצעים אינן מצוינים, ובמיוחד ניכרים פערים גדולים בין העשירונים הגבוהים לנמוכים במדדים אלה.

מומלץ להאיץ את הטמעתן של טכנולוגיות תומכות-למידה, הן כחלק מהמיומנויות הנדרשות כיום והן כדי להגיע למיצוי טוב יותר של הפוטנציאל הטכנולוגי העדכני. מוצע לקדם הערכה-לשם-למידה המתבצעת בדרך של איסוף שוטף של נתונים על הלמידה, פירושם והסקת מסקנות לגבי מידת השגתם של יעדי ההוראה ומידת ההתאמה של ההוראה לקידומו של כל תלמיד. על המורה לעודד את התלמיד ולהעביר לו צפייה למסוגלותו להצליח.

בעשורים האחרונים מתרחב פער ההכנסות בין משפחות מבוססות למעוטות-יכולת, ועמו מתרחב הפער בהישגי ילדיהן והשכלתם. כדי לצמצם את הפערים בין האוכלוסיות יש להעמיק את מדיניות ההשקעה הרבה יותר בבתי ספר המשרתים אוכלוסיות מעוטות-אמצעים – הנחיה אישית, משוב תכוף, שעות השלמה, תכניות שיקום פרטניות ועוד. המלצה נוספת: לחתור להעצמה של מנהיגות מקומית של אוכלוסייה נזקקת, בכלל זה שיתוף בתכניות שינוי, איתור צרכים והפקת לקחים על ידי כל המערכות המקומיות.

הפערים בין האוכלוסיות אינם רק בעיה של פערי שכר והזדמנויות לרכישת ידע אלא גם של ניכור ולעיתים אף עוינות בין האוכלוסיות. הנבדלות באה לידי ביטוי בשפה, תרבות היסטוריה ומורשת. השלכות משמעותיות במיוחד על מערכת החינוך יש להבדלים בין ערבים ליהודים ובין חרדים, לדתיים ולחילונים. בתנאים מסוימים אוטונומיה לבית הספר עשויה לאפשר טיפוח של מה שמייחד את אוכלוסייתו. אולם יש להקפיד על סיוג האוטונומיה כך שבית הספר יישאר מחויב לעקרונות של אחריותיות, בקרה עצמית, כיבוד המשותף לכלל אזרחי ישראל וכיוצא באלה.

הבניית המשותף לחברה הישראלית תחילתה בפעילות להכרת האחר השונה בתרבותו או בדתו. המשכה של הפעילות יהיה מפגשים משותפים ופעילות הממוקדת במטרות לימודיות וחברתיות משותפות. אף על פי שאין עדיין בסיס אמפירי מוצק להצלחת הניסיונות להנחיל פלורליזם, אין ספק שיש להמשיך את הקמתם ופיתוחם של בתי ספר ניסויים שמטרתם המוצהרת היא חינוך לפלורליזם.
בעיות משמעת ותופעות של אלימות והפרעות התנהגות של נוער, שהנן חלק מבעיה חברתית כללית ואקוטית, באות לידי ביטוי גם במסגרת בתי הספר. מחקרים מלמדים שעשרות אחוזים מהתלמידים מדווחים כי חוו אלימות ונחשפו לתופעות של השחתת רכוש, וכי הם מתקשים ללמוד עקב הפרעות בשיעורים, מרגישים שבית הספר אינו מקום בטוח מבחינתם וחוששים מתופעות של אלימות כלפיהם מצד ילדים אחרים.

תלמיד המתעניין בשיעורים, המאמין ביכולותיו, העובד בסביבה המאתגרת אותו, מתאימה לעולמו ומעשירה אותו הוא תלמיד שבדרך כלל מגלה התנהגות חברתית נאותה. מכאן ששילוב אסטרטגיות של "למידה מעמיקה" ו"הערכה-לשם-למידה", הסתייעות בטכנולוגיות עדכניות, סיוע מיוחד לתלמידים נזקקים ועוד כיוצא באלה – הוא הפתרון הטבעי להפחתת בעיות משמעת ואלימות.

אקלים בית-ספרי המתאפיין בתחושת שייכות וקהילתיות מייצר סביבה פחות אלימה. אווירה של אמון ושיתוף בין התלמידים לצוות המורים וכן שיתוף הורים בנעשה בבית הספר, במיוחד בכל הקשור לבנם ולבתם, תורמים אף הם. כן מוצע להמשיך ולפתח כישורי מורים להתמודדות עם תופעת האלימות, לבצע פעילות למניעת אלימות רב-מערכתית שתהיה משולבת ומתואמת בין הרשות המקומית, משרד הרווחה, הרשות למלחמה בסמים, צוות בית הספר וההורים.

התמורות שחלו כתוצאה ממהפכת המידע ומהשינויים בתפיסות, באידיאולוגיות ובדרכי החשיבה וההתנהגות הן משמעותיות ביותר בהיקפן ובהשלכותיהן על מערכת החינוך. משרד החינוך נערך ומגיב לתמורות על ידי תכניות רחבות, אך נראה שההתאמות עדיין לא עונות על הנדרש, וזאת בעיקר בתחומים הבאים: 1) הקניית מיומנויות המאה ה-21; 2) שיפור ההישגים והאוריינות; 3) קידום שוויון ההזדמנויות; 4) חינוך להתנהגות חברתית נאותה; 5) טיפוח המייחד כל אחת מהאוכלוסיות השונות של החברה הישראלית והבניית המשותף להן.

מומלץ להגדיר מחדש את מאפייני ההוראה ובהם מיומנויות שימוש בניהול שיח אקדמי פורה, הוראה ללמידה מעמיקה, הערכה-לשם-למידה ויכולת ניטור עצמי לשם שיפור איכות ההוראה. גיוס כוח אדם משופר והשארתו במערכת בזכות פיתוח מקצועי עשויים לקדם מאוד את מעמד המורה. פיתוח מקצועי צריך לכלול משוב עמיתים ולמידה הדדית, ועליו להיות משותף לכל צוות המורים הרלוונטי, אינטנסיבי, מחייב ליישום ארוך-טווח, משולב בתכניות פיתוח אחרות של בית הספר ועוד.

מסקירת מאמצים שננקטו בישראל ברמה המקומית עולה כי שינויים מקומיים נחלו הצלחות רבות אך הטמעתן בהיקף ארצי לא צלחה. אסטרטגיות לשינוי בדרך של רפורמות ארציות הניבו אמנם פירות מסוימים, אך מימושן לא חולל תמיד שינוי מהותי בהשגת המטרות.

לאור הספרות המקצועית העוסקת בשינויים בארגונים, התוצאה אינה מפתיעה. הטמעת שינויים וחידושים אינה נעשית מעצמה. להפך: לפרט ולארגון יש בדרך כלל נטייה להשאיר דברים כפי שהם. שינויים וחידושים דורשים משאבים רבים – זמן, מאמץ, כסף ועוד. בדרך כלל יש התנגדות לחידושים, ואימוצם כרוך בתהליך מתמשך ומורכב. שינוי שנעשה על פי רוב בשלבים: תחילה ייזום על ידי המחדשים (innovators), לאחר מכן הטמעה על ידי המאמצים הראשונים של החידוש (early adaptors), לאחר מכן קבלה על ידי מעגלים נוספים של מאמצים, עד להצטברות מסה קריטית (critical mass) ולאחריה אימוץ כללי (Rogers, 1983).

מכאן עולה כי ייתכן שבמאמצי משרד החינוך חסרה חוליה חשובה – פעילות להשגת מסה קריטית של רשתות חינוך או בתי ספר בודדים שאינם בעצמם חדשניים בעצמם אך יש להם נתונים להצטרף למעגל השני של מאמצי השינוי – מנהיגות חזקה, מוכנות של צוות המורים להשקיע בשינוי ולתמוך בו, נכונות של הרשות המקומית לסייע במשאבים הכספיים, מוטיבציה של ועד ההורים לחולל שינוי ועוד.

במהלך העשור האחרון חל אמנם גידול בתקציב החינוך, אך קצב הגידול בהשקעה הריאלית בחינוך בישראל נמוך מזה שבמדינות המפותחות (מינהל כלכלה ותקציבים, אגף א' כלכלה וסטטיסטיקה, ספטמבר 2012, שקופיות 52-51). מוצע להרחיב את המימון הציבורי ולהשתיתו על תכניות לטווח ארוך. כן מוצע לבחון את האפשרות לכונן מועצה לאומית לחינוך שבה יהיה ייצוג, בין השאר, למשרד החינוך, לאקדמיה ולתעשיית ההייטק. הרעיון לכונן מועצה לאומית לחינוך נראה כצעד נכון בכיוון ראוי.

מקורות המידע שצוטטו בסיכום

מינהל כלכלה ותקציבים, אגף א' כלכלה וסטטיסטיקה (ספטמבר 2012). מערכת החינוך בישראל בראייה השוואתית בינלאומית על-פי Education at Glance (EAG) 2012, משרד החינוך מינהל מדע וטכנולוגיה.
Rogers, E. M. (1983). Diffusion and innovation (3rd ed.). New York: Free Press.

המסמך מונגש לציבור הרחב, (בכתובת http://education.academy.ac.il)