חינוך לאתיקה ומוסר על פי תכניות הלימודים בישראל

ד"ר אריאל שריד

מטרתה של סקירה זו היא לתאר את הידע בתחום החינוך המוסרי ולעמוד על מצב החינוך המוסרי במערכת החינוך הממלכתית בישראל, וזאת על מנת לספק לוועדת המומחים את הידע הנדרש בגיבוש מושכל של מדיניות בתחום זה.

הסקירה מחולקת לשלושה חלקים:

א.  הגישות המרכזיות בתחום ודיון במטרות המרכזיות, במושגי היסוד ובמיומנויות השונות שבאמצעותם הגישות השונות מבקשות לפתח, כל אחת לשיטתה, אישיות מוסרית.

ב. מצב החינוך המוסרי במספר מדינות החברות ב- OECD ובעיקר במערכת החינוך הממלכתית הישראלית, כפי שהוא משתקף במדיניות משרד החינוך, בתכניות "חינוך לערכים" המתקיימות בה, בחוזרי מנכ"ל ומתוך מידע שנוגע ישירות לתחום הידע.

 ג. נקודות למחשבה על מדיניות בתחום החינוך המוסרי, לאור הדיון בשני החלקים הראשונים

הסקירה ביקשה להפנות את תשומת הלב למשבר הערכים שמאפיין חברות מודרניות. אפשר לטעון במידה מסוימת של זהירות כי משבר הערכים הביא משרדי חינוך במדינות ה- OECD לקדם באופן מואץ תכניות לחינוך מוסרי לאחר תקופה של מחסור יחסי בתוכניות מסוג זה במחצית השנייה של המאה ה 21 .

הסקירה בודקת את מדיניות החינוך המוסרי של שלוש מדינות החברות ב  OECD : ארה"ב, בריטניה, ואוסטרליה ( בעיקר בעשור האחרון). הסקירה מגלה כי בעשור האחרון הגבירו מדינות אלו את הפיתוח והתקצוב וההערכה המדעית של תכניות לחינוך מוסרי ברמה הלאומית ובאמצעותן ביקשו להתמודד עם תופעות של פיחות מוסרי שמחקרים מצביעים עליהן. כך המצב גם בישראל .

הסקירה הכתבה במסגרת סקירות המידע של היוזמה למחקר יישומי בחינוך .

לסקירה המלאה