חינוך (ב)שביל הגולן – הפרקטיקה החינוכית שפיתחו מערכות החינוך של רמת הגולן לאורך השביל
קדרון, ע' (2019). חינוך (ב)שביל הגולן - הפרקטיקה החינוכית שפיתחו מערכות החינוך של רמת הגולן לאורך השביל. זמן חינוך, 5, 244-223.
עיקרי הדברים:
- שביל הגולן נחנך בשנת 2007 לרגל חגיגות 40 שנה להתיישבות הישראלית בגולן
- השביל נוצר ומותג כחלק מתהליך פוליטי־שיווקי, שנועד לתרום ליצירת דעת קהל אוהדת בחברה הישראלית בכל הקשור למעמדו הפוליטי של הגולן
- מאז נחנך שביל הגולן, הוא תפס מקום משמעותי מאוד במערכת החינוך האזורית, במיוחד במועצה האזורית גולן
- תוכניות הלימוד בשביל עשו שימוש במיתוג הסימבולי שלו כציר מחבר אזורית, גם כשעסקו בחקר תחומי דעת היכולים להתקיים במרחב הגיאוגרפי ללא התייחסות לשביל, כגון גיאוגרפיה, אקולוגיה ונוף־אדם
- האופי הרציף של השביל מאפשר לקיים לאורכו מסעות, המשלבים היבטים פיזיים ואחרים ומייצרים תחושת המשכיות
- ההתייחסות החינוכית לשביל הגולן נשענת על הערכים המוטבעים בתרבות הישראלית, הקושרים בין הטיול, המסע והיציאה אל הטבע ובין מטרות לאומיות
לקריאה נוספת: כל סיכומי המאמרים בנושא חינוך סביבתי
"שביל הגולן" נחנך בשנת 2007 לרגל חגיגות 40 שנה להתיישבות הישראלית בגולן. ראשיתו למרגלות החרמון, והוא מסתיים בעין תאופיק בדרום רמת הגולן. אורכו 125 קילומטר. הוא נוצר ומותג כחלק מתהליך פוליטי־שיווקי, שנועד לתרום ליצירת דעת קהל אוהדת בחברה הישראלית בכל הקשור למעמדו הפוליטי של הגולן.
מאמר זה מתמקד בשביל כמרחב חינוכי. מטרתו לבחון את האופן שבו משתמשות בשביל מערכות החינוך המקומיות. לצורך המחקר נבחנו המטרות המוצהרות של יוזמי השביל בעת תכנונו וכן אופי הפעילות החינוכית המקומית שהתפתחה לאורכו.
במחקר נבדקו מסמכי התכנון המקוריים, כפי שנמצאו בארכיון הגולן, וכן תוכניות חינוכיות וקהילתיות העוסקות בשביל ומתקיימות בו. כמו כן, נבחנו ביטאונים מקומיים והתקיימו ראיונות עומק עם דמויות מפתח באזור. נוסף על כך התקיים סקר אינטרנטי לבירור עמדות של הולכים בשביל, ובו השתתפו 128 אנשים שהלכו בשביל באופן מלא או חלקי.
סימון שביל הגולן: מטרות מקומיות
הכרזת שביל ישראל הייתה מניע מרכזי לסימון שביל הגולן, בעיקר מתוך ההתנגדות לקביעה ששביל ישראל לא יעבור ברמת הגולן. מניע נוסף היה המניע התיירותי, שלצד ההיבטים הכלכליים יש לו היבטים פוליטיים שעיקרם קירוב הציבור הישראלי לרמת הגולן ופיתוח תחושת שייכות אליו. פרסומי השביל הרשמיים קראו למטיילים להכיר את "הגולן האמיתי", זה שמעבר למפלים המוכרים ומסלולי המים שהיו למסלולי משפחות.
בעוד המטרות המוצהרות של יוזמי השביל פנו בעיקר לחיזוק הקשר בין הגולן ובין אזרחי מדינת ישראל, מערכת החינוך של המועצה האזורית גולן (מוא"ז) אימצה את השביל כחלק משמעותי מהחינוך לזהות "גולנית", כלומר, חיזוק הזיקה האזורית (העצמת תחושת השייכות של התושבים למקום, היכרותם עם היבטים שונים של הפיתוח בגולן וחיזוק הקשר בין הקהילות השונות ובתוך עצמן).
כמו כן, הוטמע שביל הגולן במערכת החינוך האזורית. השילוב היה טבעי, כחלק מהתרבות החינוכית האזורית המרבה לסייר באזור מתוך מטרה להעמיק את החיבור ואת תחושת השייכות של התלמידים לאזור. כמו כן, מערכת החינוך האזורית מדגישה חינוך לקיימות, לימודי סביבה ושמירה על הטבע.
תוכנית מסודרת לפעילות רב שנתית בשביל החלה לפעול במוא"ז בשנת 2010 תחת הכותרת "בשביל הגולן". מטרת התוכנית מוגדרת כך: "לחבר את ילדי ומתבגרי הגולן למקום בו הם חיים ולייחודיות שבו, וליצור חיבור מאחד בין הקהילה הגולנית". כל בית ספר בגולן מאמץ מקטע שביל, הכולל היכרות ולמידה במקטע, עשייה למען השביל, ועשייה קהילתית שבמהלכה התלמידים מדריכים במקטע השביל שלהם קבוצה קהילתית־גולנית או קבוצות אחרות, דוגמת חיילים או בתי ספר מתארחים. ה"עשייה למען השביל" היא בחירה בית ספרית הנגזרת גם מאופי המקטע, והיא נעה בין פעילות הקשורה בטבע (פתיחת שביל, ניטור וחקר), פעילות סביבתית (הכנת פינות חמד, שילוט, ספסלי תצפית) או פעילות סביב אתר מורשת. חלק מבתי הספר משתתפים בתוכנית אזורית המיועדת לכיתות ג', שבמסגרתה מתקיים יום שיא, הכולל הדרכה ופעילות על השביל, שאותן מעבירים הילדים הבוגרים לילדים הצעירים.
האופי הייחודי של השביל, המשלב טבע וסביבה, אתרים היסטוריים ותודעת חיבור פיזית וסימבולית, מאפשר לשלב בו את שלוש המטרות המוצהרות של התוכניות לחיזוק התודעה המקומית של המועצה האזורית: שמירת הטבע ואקולוגיה, היכרות עם הציר ההיסטורי של ההתיישבות היהודית בגולן לאורך הדורות וחיבור בין אוכלוסיות הגולן השונות לחיזוק תודעה אזורית.
מטרות התוכנית החינוכית
אקולוגיה, קיימות וחינוך סביבתי. "בשביל הגולן" הוגדרה כתוכנית לחינוך סביבתי, ומטרותיה כללו רכישת ידע אקולוגי, פיתוח מודעות לפגיעה בטבע, רכישת מיומנויות חקר הכרוך בדילמות סביבתיות, פיתוח עמדות חיוביות ואקטיביות כלפי שמירה על הסביבה ופיתוח מנהיגות סביבתית צעירה. התוכנית התמקדה בפעילות הכיתות העליונות בבתי הספר היסודיים והתיכוניים. נושאי הלימוד לקוחים מהתחום הסביבתי והגיאוגרפי, וכוללים פעילות של חקר סביבה.
חיזוק זהות "גולנית" משותפת. הזהות האזורית מתייחסת למורשת התרבותית המגוונת של הגולן ולכלל תושביו העכשוויים. התוכנית "בשביל הגולן" משתלבת אומנם במטרות הגלובליות של חינוך לקיימות, שלהן שותפים משרד החינוך והמשרד להגנת הסביבה, אולם בחינת ההדרכות בשטח מעלה שחינוך זה נעשה מתוך נקודת מבט מקומית מאוד, המדגישה את ייחודיות הגולן (מבחינת הנוף הטבעי והנוף האנושי גם יחד) על פני אזורים אחרים בישראל.
מטרות לעומת ביצוע: חיזוק זהות קהילתית־אזורית
הרצון של גורמי החינוך במוא"ז גולן לחיזוק הזהות האזורית נתקל בשונות רבה בין בתי הספר המקומיים ומטרותיהם החינוכיות. לצד ההבחנה בין המוסדות החילוניים והמוסדות הדתיים, בחינוך העל יסודי קיימת גם ההבחנה בין המוסדות המיועדים לילדי הגולן, מוסדות משולבים ומוסדות דתיים־פנימייתיים, שבהם לומדים בעיקר תלמידים המגיעים מחוץ לגולן.
מאחר שמדובר בתוכנית משלימה, בתי הספר אינם מחויבים להשתתף בה, אלא מעודדים לכך באמצעות המימון הניתן להם. בתי הספר המשתתפים מחויבים למבנה הכללי של התוכנית, אולם התכנים, היקף הפעילות ואופייה נבנים בנפרד בכל מוסד. בחינת דו"חות הביצוע של מכלול התוכניות הפועלות על השביל מעלה שונות בהיקפי ההשתתפות ובאופי הביצוע.
הפעילות המקטעית. חלק מבתי הספר השתמשו במשאבי התוכנית כפלטפורמה ללמידה חוץ כיתתית הקשורה בנושאי הלימוד הכלליים, דוגמת גיאוגרפיה או מדעים. בבתי ספר שבהם לומדים בעיקר בני הגולן נוספו לתוכני הלימוד היבטים של ייחודיות אזורית ושל קשר קהילתי.
מאז 2017 יש ירידה בנכונות של בתי הספר להשתתף בפעילות מקטעית ועלייה בהעדפת פעילות טיולית רגילה הכוללת התייחסות לערכי טבע ומורשת ולמידה שלהם.
השביל כמסע. ההתייחסות למסלולי הטיול כאל שביל במשמעות הרציפה והכוללת שלו מזמנת קטגוריות שונות של חוויה. הקטגוריה האחת מתייחסת לעצם המסע, כלומר למאמץ הפיזי, האישי והקבוצתי, תכנון ההליכה והתגברות על מכשולים. הקטגוריה השנייה היא התייחסות למסע כאל "מסע לכיבוש הארץ": חוויה של למידה ומפגש, שמטרתה היכרות אינטימית עם המכלול. חוויה זו מדגישה את ההמשכיות הטבועה בשביל.
ההתייחסות אל השביל כאל מסע אינה חלק מתוכנית "בשביל הגולן", והיא מבוצעת בהיקפים מצומצמים כיוזמות בית ספריות, אם כי בתמיכה ובעידוד של גורמי החינוך במועצה. המסע אינו רציף, אולם הוא מוגדר כמסע שלם. אופיו ומטרותיו שונים מאוד בין בתי הספר. למשל, בתי ספר המוגדרים כמיועדים לתלמידים בעלי לקויות למידה מפעילים מסע שמטרתו מתמקדת בהעצמה אישית. מוסדות אחרים מקיימים מסעות תוכן, המדגישים היכרות עם מורשת ועם אנשים באזור מתוך מטרה מוצהרת של חיזוק הקשר האזורי.
התוכניות הבית ספריות הייחודיות הקשורות בשביל כמסע עומדות במידה רבה בניגוד למטרות המוצהרות של יצירת זהות גולנית דומה. הפרשנות הבית ספרית, או המגזרית (דתית או חילונית) מתייחסת אומנם למסגרת נופית וגיאוגרפית דומה שמייצג השביל, אולם יוצרת חוויות ערכיות ורגשיות שונות. רק מיעוט מבין התוכניות החינוכיות פונה לכלל ילדי האזור מתוך מטרה מוצהרת לספק חוויה אזורית משותפת ומשולבת.
סיכום
מאז נחנך שביל הגולן הוא תפס מקום משמעותי מאוד במערכת החינוך האזורית, במיוחד במוא"ז גולן. ההתייחסות החינוכית לשביל הגולן נשענת על הערכים המוטבעים בתרבות הישראלית, הקושרים בין הטיול, המסע והיציאה אל הטבע ובין מטרות לאומיות. הפופולריות של השביל נשענת על שני בסיסים: האופי הסימבולי המאחד ויצירת הרצף הגיאוגרפי המאפשר מסע רציף. בניגוד למסלולי הטיול האחרים, השביל מאפשר יצירת מיתוג סימבולי אזורי לכלל הפעילות בו. תוכניות המדגישות חקר, אקולוגיה, גיאוגרפיה, מורשת רחוקה וקרובה ונוף אדם עכשווי, היכולות להתקיים במרחב הגיאוגרפי גם ללא התייחסות לשביל, משתמשות בו כבציר מחבר המשקף, ולמעשה מייצר, זהות אזורית. כמו כן, האופי הרציף של השביל מאפשר לקיים לאורכו מסעות, המשלבים היבטים פיזיים ואחרים ומייצרים תחושת המשכיות ממשית. האתגרים של הליכה במסע, של התארגנות קבוצתית ושל עזרה הדדית מהווים חלק מטקסי ההתבגרות באזור.