חינוך אורבני וקהיליות למידה מקצועיות

Williams, D., (2013). Urban education and professional learning communities, The Delta Kappan Gamma Bulletin, 31-39/

המאמר סוכם מאנגלית ושוכתב לעברית ע"י ד"ר פנינה כץ ממכון מופ"ת

מילות מפתח: קהיליות למידה, הוראת קריאה

למידה בקהיליית מורים מקצועית - יותר מ-200 בתי-ספר עירוניים אורגנו לקהיליות למידה קטנות כך שצוותי מורים לקריאה יכלו לשתף פעולה למטרות למידה, תכנון משותף של שיעורים ופתרון בעיות. מטרת המחקר היתה לבחון אם ההישגים בקריאה גדלו כתוצאה משיתוף פעולה זה. עבודה בקהיליות למידה הפכה לדרך של התפתחות מקצועית שהחליפה את גם הסדנאות החד-פעמיות ששרר בתחום זה. במחקרים עלה כי שיתוף פעולה בין מרצי אוניברסיטה ובתי ספר ועובדה של מורים בקהיליות למידה מקצועיות באופן שיטתי הביא לשיפור בהישגי תלמידים Mokhtari et al.,2009, Fisher & Hamer 2010) Linek et al., 2003, Castle et al. 2008,).

המחקר, השאלות והממצאים - זהו מחקר תלת –שנתי סיבתי-משווה (causal-comparative) ((Patten, 2009. הממצאים הכמותיים בו הצביעו על שיעורי צמיחה גבוהים בהישגים בקריאה. הנתונים האיכותיים הראו שהמורים תפסו את קהילייה הלמידה המקצועית כמשפיעה על דרכי ההוראה שלהם ועל הישגי התלמידים.

שאלה ראשונה: אילו הבדלים קיימים בהישגים בקריאה בבתי-ספר יסודיים, בחטיבות ביניים ובחטיבה עליונה במהלך ההפעלה של קהיליית למידה מקצועית למורים? – העיבוד הכמותי הראה עלייה בהישגים בכל בתי הספר לאחר שלוש שנים של למידת קריאה כשהמורים עבדו בקהיליית למידה.

שאלה שנייה: כיצד תפסו המורים את פעילויות הקהילייה המקצועית והשפעתן? – העיבוד האיכותי של התשובות הראה כי כל המורים מאמינים שעבודה בקהיליית למידה מקצועית פתחה בפניהם כיוונים ללמידה והשפיעה חיובית על ההוראה, זאת בארבע תימות מרכזיות:

א) למידת מורים שיתופית – בניית הידע והתמיכה היו שיתופיים: למידה מעמיתים, ממקורות, ממומחים חיצוניים. התאפשרה יציאה של המורה מבידוד מקצועי.

ב) החלטות מבוססות-נתונים – הנתונים ממקורות שונים ובהם: תצפיות ורשימות שדה, מדגמים של עבודות תלמידים, הערכות שבועיות, בסיס נתונים מחוזי ועוד שימשו כמקור לבחינת ההוראה, תוך הדגשת ההיבט של תוצאות ההערכות.

ג) קוריקולום, הוראה ולמידת תלמידים – המורים העידו שבמפגשים דנו בכישורי קריאה(למשל, שטף, היסק, אוצר מילים, רמזי הקשר) ובאסטרטגיות הוראה(למשל, פרויקטים, ארגון גרפי, חריזה ועוד) במטרה להיענות לצורכי הלומדים.

ד) תרבות בית הספר – כל המורים שבמחקר ציינו שהשיתופיות המקצועית באה לידי ביטוי בבתי הספר, אם כי ברמות שונות. מורים מבתי ספר חזקים ציינו את קיומה של שיתופיות בשעות שמחוץ להוראה בכיתה ומעבר לשהות השהות בבית הספר, ואת היותה משמעותית כזו שבקהילייה המקצועית.

התרבות השיתופית הבטיחה שלכל המורים היה מרחב להעלאת שאלות ולחיפוש פתרונות.

השתמעויות- הכותבת מציינת שלוש השתמעויות: (1) תרומה למחקר על קהיליות למידה מקצועיות במתן עדויות על כך שקשרים פוטנציאליים בין הישגי תלמידים, שיתופיות מורים והכנסת שינוי ממשיכים להתקיים Castle et al., 2008)).; (2) מאחר שההישגים השתפרו כתוצאה מהיוזמה המחוזית לבניית קהיליות למידה ראוי שהדבר יימשך כאסטרטגיה של פיתוח מקצועי לכל המורים; (3) מאפייני השיתופיות שהיו בקהיליות הלמידה קיבלו ביטוי שונה בבתי ספר שונים ברמתם: שיעור גבוה יותר בבתי ספר חזקים (recognized academically) ונמוך יותר בבינוניים ((academically accepted. בתי ספר חלשים לא שותפו במחקר(מגבלה)
המושג או הרעיון של "קהיליות למידה מקצועיות" צמח מעולם העסקים. ביישומו כאסטרטגיה לפיתוח מקצועי הוא יכול להוביל לשיפורים בתחומי הלמידה במהלך עבודה שיש בה שיתוף מקצועי וקבלת החלטות משותפת המבוססת על נתונים. מציאת המשוואה הנכונה לשיפור כל ארגון הוא מטלה קשה. עם זאת, תוצאות מחקר זה תומכות בכך שעבודה בקהיליות למידה היא חלק חשוב במשוואה.

ראה גם : מאמרים  נוספים על קהילות לומדים בפורטל מס"ע

ביבליוגרפיה

Castle, S., et al., (2008). Student learning in a PDS and a control school, The Professional Educator, 32(1), 20-35.
Fisher, J., & Hamer L. (2010). Professional development and school restructuring: Mutual process of reform, Middle School Journal, 41(5), 12-17.
Linek, W.M., et al., (2003). The impact from shifting from "how teachers teach" to "how children learn", The Journal of Educational Research, 97(2), 79-89.
Mokhtari, K., et al., (2009). How one elementary school uses data to help raise students' reading achievement, The Reading Teacher, 63(4), 334-337.
Patten, M. (2009). Understanding Research Methods: An Overview of the Essentials Paperback, 7TH Ed.