חיזוק צוותי מדעים בביה"ס : איך מורים ורכזים יכולים לסייע לצוותים שלהם לתמוך בפרקטיקות הוראה מצוינות


Campbell, Todd; Melville, Wayne; Bartley, Anthony. "Strengthening Science Departments: How Teachers and Chairpersons Can Help Their Departments Support Best Practices " , September 2012 , The Science Teacher, Vol. 79, No. 6.

למרות ש-Sam הוא ראש מחלקה למדעים בביה"ס בארה"ב והוזמן להיות חבר בכמה ועדות אזוריות, הוא נאבק בבדידות השוררת במחלקה שלו  בביה"ס שבו שלושה מורים למדעים שאינם עובדים כצוות. כתוצאה מכך הוא נאלץ לתפקד כ"שוטר הבודד". (Berns and Swanson 2000, p. 4) .

מורים אינם עובדים בוואקום. ברוב המקרים הם חלק ממחלקה למדעים בביה"ס  בארה"ב שבה לראש המחלקה ולמורים יש תפקידים חשובים ברפורמה המתבצעת בהוראת המדעים.

הרפורמה הנוכחית בארה"ב עוצבה על ידי מסמכים המגדירים סטנדרטים לאומיים, המדגישים את החשיבות החינוכית והתפיסתית של ההתנסויות הטובות ביותר בעבודה מעשית, שעוצבו במסגרות קונסטרוקטיביות וממוקדות על לימוד מדעים כחקר. אך, בעוד שמסמכים אלה מדגישים את ההתנסויות הטובות ביותר, המחקר מראה באופן עקבי שלמורי מדעים בארה"ב יש קושי לבצע אותם.

ההמלצות הראשוניות של רוב חוקרי הרפורמה בארה"ב מדגישות את חשיבות שיתוף הפעולה בלימוד המקצועי. בעוד שמורים נאבקים בהוראת מדעים בדרך שונה ממה שהם למדו, הם צריכים להיות מאותגרים בחשיבה העצמית ובהתנסויות שלהם ונתמכים בדרך לעשות את הרפורמה הגיונית ולהראות איך הם יכולים על ידי גידול הדרגתי לשנות את הביצוע המעשי באופן שישקף טוב יותר את הסטנדרטים.

Melville וחבריו (2007) הסבירו בצורה רהוטה איך מחלקות למדעים בבתי ספר יכולות לארגן את עצמן לקידום גישה ללמידה מקצועית, תוך שמירה על אמות המידה שלהם להוראה ולמידה ולעודד מנהיגות של המורים. בניגוד לכך, מאמר זה, מתאר איך במחלקה למדעים כיחידה לדוגמא, מורים וראשי מחלקות, יכולים לתמוך בעבודה מעשית המבוססת על סטנדרטים בדרך הטובה ביותר. מחלקה זאת, בניגוד לזו שהוצגה במובאה הראשונה, מראה את הפוטנציאל בעבודה המזינה, הממוקדת תפיסתית, לא רק כעבודה אדמיניסטרטיבית, אלא גם של שיתוף פעולה בין המורים וראש המחלקה. המורים לא ראו בראש המחלקה מנהל,אלא עמית יותר מנוסה. ראש המחלקה גם הוא מרגיש תחושה דומה. הכל מתבצע במסגרת שיחה ולא פקודה. כך אף אחד לא חש מאויים. ראש המחלקה בביה"ס נחשב כמוביל מקצועי של תכניות הוראה שבמסגרת תפקידו, עליו לבצע מספר תפקידים ניהוליים.

פיתוח מחלקה פעלתנית למדעים בביה"ס .

הוצעו עוגנים איך לערב לומדים מבוגרים שישאר להם רושם מתמשך מהלימודים. עוגנים אלה מספקים מסגרת להבנה, איך כל המחלקות ינועו קרוב יותר לכיוון הסטנדרטים בציפייה ללמידה תומכת, הטמעה בתפקיד, קוליגיאליות, תגובות, אינטגרציה ומעשיות.

תמיכה והטמעה בתפקיד

למידה מקצועית שעוזרת למורים להפוך תיאוריה, הלכה למעשה, דורשת זמן והיא חייבת להיות מוטמעת ומוכחת במקום העבודה. בתוך מחלקות, מורים חייבים באופן סדיר לדון בסטנדרטים שיקדמו עבודה מעשית, כמו, הוראת מדעים בשיטת החקר. שיחות אלה יכולות להיות מוגברות על ידי אינטראקציות עם הקשרים לנושא ומחנכים אחרים למדעים. במחלקה של כותב המאמר, דיונים אלה הועלו על ידי ראש המחלקה והמורים שהוגדרו כסידרת שיחות על הוראה ולמידה. השיחות עזרו לגשר בין התיאוריה למעשה. שיחות אלה הפכו לשגרה, לא כעבודה נוספת, אלא, כצורה שונה של עבודה. מפגשים מחלקתיים, לדוגמא, ממוקדים עכשיו בעיקר על הוראה ולמידה, יותר מאשר על נושאים ניהוליים,אשר מועברים עכשיו במייל בין אנשי המחלקה. נושא נוסף שתרם לאיכות הדיונים הוא שהדיונים לא רק מילוליים. חברי המחלקה מוזמנים לצפות בעמיתיהם בפעולה וכך ללמוד דרכי הוראה אחרות ולהעיר ביקורת בונה על השעורים הנצפים. הצפייה בשעורים הפכה לכלי עבודה חשוב בלמידה של המורים. מבנים נוספים, כמו, תכניות הערכה או ועדות מורכבות מאנשי דיסציפלינות שונות של המחלקה, מורי כימיה עם מורי ביולוגיה ופיסיקה וכך גדלה ההבנה והתמונה הכוללת שיש למורה על נושאי המדעים שאינם בתחום התמחותו. ההערכה הופכת למקיפה ועוזרת לקבוע האם ההישגים קרובים ו/או הגיעו לפסגה שנקבעה בסטנדרטים. מבנים אלה נותנים את האפשרות לשיתוף פעולה ושיח עמיתים במובן הרחב ביותר של המילה.

קולגיאלי, איטראקטיבי ואינטגראלי

מורי מדעים:

- צריכים להראות יותר כיצרני ידע ופחות כצרכני ידע

- לצמוח יותר כשהם הופכים למקור וזירוז של שינוי

- לצפות ולהגיב באופן חיובי למצבור גדול של מקורות והזדמנויות דרכן הם יכולים להיות מעורבים, כמו, שיתוף פעולה תיכנוני, שעורי דוגמא ושיח עמיתים.

במחקר שנעשה עם מחלקות, איכויות אלה עלו כצורות ומאפיינים חשובים של מחלקות מדעים. נמצא כי מורים נוהגים ללמד כמו שהם למדו, אלא אם כן אותגרו בעבודה המעשית שלהם, שזה ברוב המקרים שונה בהרבה ממה שהוגדר וצויין כעבודה המעשית הטובה ביותר, במסמכי הסטנדרטים, כמו, לימוד חקר. אם מורים רוצים לקדם רפורמות שישפיעו על תלמידים בבתי ספר, נדרשות שיחות ביקורתיות על הוראה ולמידה. שיחות אלה צריכות להיות מתוכננות וכפועל יוצא ממפגשים בין עמיתים, אחד למשנהו, בדרך קולגיאלית לשאלה ולגישות תכנון איסטרטגי להוראת המדעים. דוגמאות למאמצים כאלה, ניתן למצוא באינטראקציות בין עמיתים, במחלקה למדעים של כותב המאמר :

- שיתוף פעולה וכתיבה משותפת ופרסום ספר על עבודתם

- פירסום תוך חלוקה מסודרת של עבודתם בכינוסים ופירסומים מדעיים.

בעוד שעוגנים ראשוניים אלה של למידת מבוגרים תלויים בהעדפות ונטיות הלומדים לדבר, המידה אליה הגיעה למידה מעשית, היא העוגן המשמעותי ביותר.

פרקטי

למורים למדעים נדרשות הזדמנויות רבות להטמיע את הוראת החקר בנסיונם האישי ולשוחח על זה עם עמיתים בבית ספרם ובסביבה הקרובה. אם למידת חקר שהיא הלמידה המעשית הטובה ביותר צריכה להתבצע בכיתה, על המורים להיות מנוסים בכך. מסמך הסטנדרטים של החינוך המדעי הלאומי, The National Science Education Standards(NRC ) 1996) דן בכמה מורכבויות של הרפורמה בהגדרות מעשיות:

מורי מדעים  בביה"ס מקבלים תמיד החלטות מתי לשנות את כיוון הדיון, איך לערב תלמיד מסויים, מתי לאפשר לתלמיד לשאוף לענין מסויים ואיך לנצל הזדמנות להדגמת כישורים וגישות מדעיות. מורים צריכים להאבק במתח שבין הנחיית תלמידים לקבוצת מטרות שנקבעו מראש או להרשות לתלמידים להגיע למטרות שלהם.

ההחלטה ללמד מדעים בשיטת חקר היא חשובה, אבל היא רק תחילתה של הרפורמה. בשלב הבא צריך להיות כדוגמה, פיתוח זמן ומאמץ איך לפתח ולטפח את יכולת התלמידים לנסח שאלות מחקריות במעבדת כיתה להוראת המדעים. על ידי אימות שההתנסויות שנצפו ניתנות לעיצוב עבור התלמידים המחלקה למדעים יכולה להפוך למרכז הפסגה בהוראת המדעים.

מסקנות

מורים, ראשי מחלקות בבתי ספר בארה"ב ומחלקות להוראת תחומי דעת בארה"ב צריכים לשרת ככלים המקדמים התפתחות מקצועית. מורים צריכים להתחיל ולהשתתף באופן פעיל בפיתוח סביבות עבודה המזינות התפתחות שכזאת. מחקר זה מציע מספר נושאים שצריכים להלקח בחשבון כשבונים מחלקה כזאת. ראשית, ראש המחלקה והמורים  בביה"ס  צריכים להתחייב לזמן ארוך למניהיגות הוראתית והמנהל חייב לתמוך בהתמדה בתכנית זאת. בנוסף לכך צריכה להיות מידה רבה של אמון בין המורים ולבסוף, לפרוייקט צריכה להיות מטרה ברורה, בזמן שהוא מתפתח.

כותבי המאמר מקווים שמאמר זה יעורר השראה אצל מורים כשהם עושים חשיבה מחודשת של המקצוענות והתפיסות שלהם והערכת השייכות למחלקה שלהם בביה"ס . ההתחלה צריכה להיות מתונה. הזמנת אנשים לבקר בחדרי הלימוד ולשמוע את הרשמים והביקורת שלהם על הוראה מעשית. לשאול אותם מה ניתן ללמוד, אחד מהשני. מורים צריכים להיות מחוייבים לשינויים. התפקיד של מוביל תכנית הוראה, מורה או איש סגל, הינו, להגביר הוראה ולמידה בתוך המחלקה על ידי חריטה של זמן וחיפוש הזדמנויות לדוגמה, תצפיות בעמיתים ודיונים משותפים. במסגרת זאת המורה איננו נראה כמטרה לשינוי,אלא מקור ומזרז של שינוי.

הסיכום נכתב ע"י ד"ר גילה אולשר ממכון מופ"ת

 ראה גם :

ההתפתחות של ידע פדגוגי פעיל משולב תקשוב (TPACK ) בקרב מורים למדעים בביה"ס תיכון 

ארה"ב : רשת תמיכה והנחיה למורים למדעים בלתי מוסמכים

    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?
yyya