חיזוי הסחת דעת בעת הכנת שיעורי הבית ברמת בית הספר התיכון: ניתוח רב-ממדי

Jianzhong Xu. "Predicting Homework Distraction at the Secondary School Level: A Multilevel Analysis", Teachers College Record Volume 112 Number 7, 2010, p. 1937-1970.

תלמידים ממשיכים להיאבק בהסחת דעת בזמן הכנת שיעורי הבית בשנות בית הספר התיכון.
המטרה של מחקר זה היא להציע ולבחון את המודלים האמפיריים של המשתנים שהונחו כדי לחזות את הסחת הדעת ברמת בית הספר התיכון, בעזרת מודלים שעודכנו לפי (א) גישות תיאורטיות רלוונטיות ו-(ב) ממצאים ממחקר לגבי שיעורי בית שרמזו לגבי מספר גורמים העשויים להשפיע על הסחת הדעת בעת הכנת שיעורי הבית.

המשתתפים היו 1,800 תלמידים מ-97 כיתות בדרום מזרח ארה"ב.

תוצאות: התוצאות מהניתוחים הרב-ממדיים חשפו שמרבית השונות בהסחת הדעת בעת הכנת שיעורי הבית התרחשה ברמת התלמיד, עם רמת הציון כמנבא המשמעותי היחיד ברמת הכיתה. הממצאים גם חשפו שברמת התלמיד, השונות בהסחת הדעת בעת הכנת שיעורי הבית הושפעה ממגדר, מציונים שדווחו באופן עצמי, מההקשר שבו הוכנו השיעורים בבית, ומעמדות התלמיד כלפי שיעורי הבית.

פירוש הממצאים

הממצא שדעתן של הבנות, בהשוואה לבנים, צפויה יותר להיות מוסחת בעת הכנת שיעורי הבית היה בלתי צפוי משום שנמצא כי בנות צפויות יותר להשתתף בפעילויות מקוונות (Lenhart et al., 2005) ובביצוע מספר משימות בו-זמנית במדיה (Foehr, 2006). בנוסף, מחקרים אמפיריים קודמים (כגון: Harris et al., 1993; Hong & Milgram, 1999) רמזו שבנות נוטות להביע עמדות חיוביות יותר כלפי שיעורי הבית ולהשקיע מאמץ רב יותר בהשלמת שיעורי הבית.

לגבי הממצא שלפיו עזרה מצד המשפחה בשיעורי הבית אינו קשור להסחת דעת בעת הכנת השיעורים, לאחר שליטה במשתנים האחרים המתייחסים להקשר של הכנת השיעורים בית (כגון: ארגון הסביבה והזמן שמושקע בפעילות אחרות לאחר שעות הלימודים) , יש לפחות שני הסברים אפשריים.

הסבר אחד הוא שקשה יותר להורים לפקח על הסחות דעת הייטקיות (כגון: מסרים מידיים בעת הכנת שיעורי הבית), בהשוואה להסחת דעת קונבנציונאלית (כגון: טלוויזיה) (Cook, 2000). באופן כללי, הסחת דעת הייטקית נוטה להיות פחות נגישה להורים (כלומר, החלפת חלון המחשב הכולל את הפרויקט של שיעורי הבית לחלון אחר שבו מופיעים מסרים מידיים מחבר; Xu & Corno, 2003).

בנוסף, חלק מההורים נזהרים לגבי פיקוח על הסחות דעת פוטנציאליות כאלה משום שאין להם מספיק ידע לגבי הטכנולוגיה החדשה
(Dahl, 2006).

שני ההסברים הללו יחדיו מציעים שבהשוואה לעזרה מצד המשפחה, ליוזמות של התלמידים עצמם (כגון: ארגון סביבת הלמידה) יש תפקיד חשוב יותר בטיפול בהסחת הדעת בעת הכנת שיעורי הבית.

המחקר הנוכחי מציע גם שלארגון סביבת הלמידה יש תפקיד חשוב בהתמודדות עם הסחות דעת בעת הכנת שיעורי הבית, כולל הסחות דעת קונבנציונליות והסחות דעת הייטקיות.

בנוסף, המחקר הנוכחי מציע שהעמדות של התלמיד לגבי שיעורי הבית משפיעות על הסחת הדעת בעת הכנת שיעורי הבית, מעבר למשתנים ברמת התלמיד (כגון: המאפיינים של התלמיד ושל המשפחה וההקשר של הכנת שיעורי הבית). במיוחד, המחקר מספק תמיכה אמפירית נוספת לאבחנה שיש צורך להבדיל/להבחין בין העניין בשיעורי הבית לבין העמדה הרגשית כלפי שיעורי הבית (Ballard, 2003; Xu, 2006, 2007, 2008a; Xu & Yuan, 2003).

כמו כן, המחקר הנוכחי מציע שלאוריינטציה הנעתית כלפי שיעורי הבית עשוי להיות תפקיד חשוב בהסחת הדעת בעת הכנת שיעורי הבית; התוצאות חשפו שהסחת דעת בהכנת שיעורי הבית קושרה באופן חיובי עם סיבות המכוונות לגבי בני קבוצת הגיל וקושרה באופן שלילי עם סיבות המכוונות לגבי מבוגרים ולגבי למידה.

הסבר אפשרי אחד לכך הוא שפעילויות של למידה שיתופית צפויות לכלול הסחת דעת מצד בני קבוצת הגיל (Corno, 2004; Rogers & Swan, 2004) ואותם תלמידים שקיבלו ציונים גבוהים יותר בקטגוריה של סיבות המכוונות לבני קבוצת הגיל צפויים יותר ליצור קשר עם בני גילם לגבי משימות שיעורי הבית שלהם, שעשויות לעתים קרובות להוביל אותם לעסוק בפעילויות חברתיות אחרות שאינן קשורות למשימה של שיעורי הבית שלפניהם.

מצד שני, אותם תלמידים שקיבלו ציונים גבוהים בקטגוריות של סיבות הקשורות למבוגרים ושל סיבות הקשורות ללמידה צפויים יותר ליזום יוזמות משלהם כדי להתגבר על הסחת הדעת בעת הכנת שיעורי הבית. אולם יש להתייחס להסבר זה בזהירות.

קישור לתקציר המאמר באנגלית