חטיבות הביניים : מאפיינים ואתגרים 2011
אדי-רקח אודרי
בירן הדר
פרדימן-גולדברג שירה
ביה"ס לחינוך , אוניברסיטת תל אביב
כיום, כ 40- שנה לאחר ההמלצה על ביצוע הרפורמה, התועלת שבחיטוב עדיין מעסיקה חוקרים ומעצבי מדיניות חינוכית. סקירת הספרות שמובאת להלן נועדה לבחון מה ידוע לנו על מאפייני חטיבות הביניים והשפעתה של מסגרת בית- ספרית זו על תהליכים לימודיים, במיוחד על סוגיית האוריינות הלשונית.
בסקירת הספרות התמקדו החוקרות , מביה"ס לחינוך באוניברסיטת תל אביב , במאפיינים שונים של חטיבת הביניים ובהתערבויות שנועדו לקדם את ההסתגלות של התלמידים ללימודים בחטיבת הביניים בכלל, וללימוד אוריינות לשונית בפרט. בהקשר זה תוארה המדיניות הננקטת בכמה מדינות שהגיעו להישגים מובילים בתחום האוריינות. הסקירה דנה בהרחבה בנושאים אלה כפי שהם באים לידי ביטוי בזירה הישראלית.
מסקירת הספרות עולה כי חטיבות הביניים הן מסגרות לימוד שכיחות במערכות חינוך שונות. גם בישראל, 75% מהתלמידים לומדים בחטיבות הביניים, שקולטות תלמידים המצויים בשלב ההתבגרות המוקדמת. בשלב זה, הפרט מתנסה בו-זמנית בשינויים פיזיולוגים, קוגניטיביים, פסיכולוגיים וחברתיים. אולם, לחטיבת הביניים אין בהכרח מענה לצרכים הייחודיים והמורכבים של התלמידים.
גם בספרות שהתמקדה בישראל נמצא כי יש פער בין צורכי התלמידים למאפייני חטיבות הביניים. באופן כללי, חט"ב היא מסגרת לימודית המכוונת להישגים לימודיים, מסגרת שמושם בה דגש אקדמי בולט, ושבהשוואה לבית הספר היסודי, מבוססת על יחסים רופפים ופחות תומכים בין שותפי התפקיד בביה"ס: הנהלה, מורים, תלמידים והורים. בנוסף, בחטיבת הביניים מתקיימים כיום תהליכי הוראה ולמידה בתנאים קשים במיוחד מבחינת גודל בית הספר, גודל כיתה ויחס מורה-תלמידים. במרבית הממדים הללו, החינוך הערבי, והבדואי בפרט, בולט במיעוט משאביו.
מן המידע שסקרו החוקרות ניתן היה ללמוד כי תכנית הלימודים בחט"ב מזמנת מקום לגמישות ולהתאמה לצרכים הייחודיים של כל בית ספר. אולם גמישות זו אינה מנותבת בהכרח לקידום הלמידה של התלמידים. העדויות שעמדו בפני החוקרות מצביעות על כך שחטה"ב מתגבשת כמסגרת שאימצה את הנורמות ודרכי הפעולה של החטיבה העליונה ומורי חטה"ב דומים בדרכי עבודתם למורים בחטיבה העליונה יותר מאשר למורי בית הספר היסודי.
מה האופציות לילדים בגילאי חטיבה?