התשובה של הפדגוגיה הדמוקרטית לשאלת ההוראה הפרטנית ב"אופק חדש"

מאת: רביב רייכרט
מילות מפתח: דיאלוג דרכי הוראה חדשנות פדגוגית חינוך דמוקרטי למידה פעילה למידה פרטנית פדגוגיה פדגוגיה דמוקרטית פדגוגיה חדשנית שינוי חינוכי שעות פרטניות תהליכי למידה תהליכי שינוי
 מקור וקרדיט :
רביב רייכרט. "התשובה של הפדגוגיה הדמוקרטית לשאלת ההוראה הפרטנית ב"אופק חדש" בתוך: שנתון החינוך וסביבו (שנתון מכללת סמינר הקיבוצים, ל"א, תשס"ט, 2009). עמ' 151-162.
 
לפדגוגיה הדמוקרטית יש כלים ייחודיים להוראה פרטנית, שאותם היא יכולה להציע לעולם החינוך הישראלי בתקופת "אופק חדש". זימון הכלים הללו יכול להוות פתח לדיאלוג רחב יותר מבעבר של החינוך הדמוקרטי והממלכתי. דיאלוג שיש ביכולתו לפתור את הדיסוננס המובנה בניסיונה של מערכת החינוך הממלכתית לשוחח עם תפישת הלמידה הפרטנית.
 
כיום ההוראה הפרטנית מבוצעת בעיקר בכיתות של תלמידים בעלי צרכים מיוחדים. אופן העבודה של מורים בחינוך הכללי אינו מותיר להם את הזמן הנדרש להוראה פרטנית בשעה שמחקרים מראים שהיעדר למידה מהסוג הזה בחינוך הכללי פוגעת בתלמידים רבים.
ההוראה הפרטנית מחייבת שינויים רבים. התאמת מערכת החינוך לצרכים השונים של הלומד מחייבת שינוי בתהליך ההוראה והלמידה, שינוי בהערכה ובקבלת ההחלטות, ארגון תוכנית לימודים והגשמתה, ארגון מחדש של אמצעי הלמידה, ארגון כוח אדם בבית הספר ובסביבה הפיסית. כל אלו דורשים מאמצים רבים ומשאבים שאינם זמינים. וכך, למרות עשרות שנים של התמודדות עם השאלות שמציבה ההוראה הפרטנית, מחנכים בחינוך הרגיל אינם מצליחים להציע אלטרנטיבות אפשרויות למרכיבים בסיסיים ומהותיים של ההוראה הפרטנית.
 
בהצגת "אופק חדש" באתר משרד החינוך, מתוארת הלמידה הפרטנית "כשיעורים פרטיים באיכות גבוהה ובמימון המדינה, העלאת הישגים וצמצום פערים. השעות הפרטניות בארגון המערך הבית ספרי ב"אופק חדש" מתוארות כדלקמן:
תלמידים: בחינוך הרגיל- 1-5 תלמידים בקבוצה. בחינוך המיוחד – 1-3 תלמידים בקבוצה, בהתאם למיפוי ההישגים ובקבוצות גמישות בהתאם לצרכים.
תכנים: תגבור לימודי במקצועות הליבה כמו מתמטיקה, שפת אם, מדעים, היסטוריה, אמנויות, כישורי חיים וחינוך, מולדת חברה ואזרחות.
העשרה בתחומי הליבה
 
קרי, ההוראה הפרטנית נתפשת כבנייה של קבוצות הומוגניות קטנות לתגבור והעשרה בתחומי הליבה – הכפפתה של האינדיוודואציה לסוציאליזציה.
 
דרכים להוראה פרטנית שמציע החינוך הדמוקרטי – אינדיוודאציה המזמנת קהילה
 
החינוך הדמוקרטי יכול לפתור את הדיסוננס הזה, בכך שהוא מציע תהליך הנפתח ביחיד- הלומד והמלמד, ומזמן בניית קבוצה שהיא קהילת לומדים המבוססת על לומדים חופשיים שבחרו בלמידתם, מודעים לה ומנהלים דיאלוג ביחס אילה, ומתוך כך מבטא במהותו את ההוראה הפרטנית.
 
מה שמייחד את הפדגוגיה הדמוקרטית, בהקשר שבו אנו עוסקים, הוא פירוק התהליך הלימודי הקבוצתי – ההבניה של המרחב כמאפשר היענות רבה ככל האפשר לסגנונות למידה שונים של לומדים יחידים ויוצר קהילות של לומדים אוטונומיים.
 
בבסיס הפדגוגיה הדמוקרטית עומדת התפיסה, שלמידה מתחילה ביחיד שבוחר בה ומבצע אותה בסיועו של מלווה (חונך, מלמד במרחבי למידה מסוגים שונים – שיעור, מרכז, סדנה) ואז הוא בוחר, יוצר ומשתייך לקהילה שתפקידה להעצים את למידת היחיד ולאפשר לו לתמוך בלמידה של אחרים ובתוך כך לזמן ללומד הכרה בזכויותיהם של אחרים.
מתוך כך, הפדגוגיה הדמוקרטית מציעה ארבעה כלים ייחודיים ללמידה פרטנית: החונכות, מרכז הלמידה, בחירה מתוך מערכת מרחבי למידה יזומים, קהילת לומדים שבבסיסה עומדים מלמד, מרחב וקהילה שנועדו לתמוך בלמידה הפרטנית של הלומד היחיד ולסייע לו ליצור ולהשתייך לקהילת לומדים.
 
ההצעה של הפדגוגיה הדמוקרטית ל"אופק חדש"
 
החונכות, מרכז הלמידה, קבוצת ה-SML ׁ (למידה בניהול עצמי עפ"י יוצר הגישה פרופסור איאן קאניגהם) ומערכת מרחבי הלמידה היזומה הם כלים שניתן לתרגמם לשפת הלמידה הפרטנית של "אופק חדש", באופן שיפתור את הדיסוננס המובנה בשפה זו. ניתן להבנות את שהוצגו במאמר לידי מרחבי למידה ותהליכי למידה שיהפכו את הלמידה הפרטנית שמזמן "אופק חדש" למשמעותית.
בבסיסו של התהליך יעמוד שינוי תודעתי של המורים שיתבסס על כך שהמורים עצמם, בבחינת "נאה דורש נאה מקיים", יחוו תהליך למידה פרטני שייתמך על ידי קהילת הלומדים. תהליך הלמידה הזה הוא שייבנה את הלמידה הפרטנית בבית הספר. המורים, בתמיכתה של קהילת הלומדים ומנחה הקהילה שישמש גם כחונך אישי, יבחנו את זהותם המקצועית, ואת הדרך שבה הם רוצים לבטא אותה, באמצעות מערך הכלים הפרטניים של החינוך הדמוקרטי. שכן, אחת מתפישות היסוד של החינוך הדמוקרטי היא שרק מחנך היוצר מתוך חופש את מרחבי הלמידה המבטאים את אישיותו, יוכל להקשיב ולזמן למידה מתוך חירות לתלמידים אותם הוא חונך באופן אישי, במסגרת קהילות הלומדים, ולתלמידים הבוחרים במרחבי הלמידה אותם הוא יוצר.
קהילת הלומדים של המורים תסייע להבנות את הלמידה האישית של כל מורה – לומד לידי מרחב פרטנית אותו ינחה והיא גם תלווה את היישום והביצוע שלה.
מרחב הלמידה הבית ספרי ייבנה מתוך שילוב של מרחבי הלמידה הפרטניים שבנו המורים.
 
מבנה של מרחב למידה כזה יכול למשל להראות כך:
 
  1. פתיחת התהליך בבניית מערך של קהילות SML , בכל ביה"ס, שיזהו את סגנונות הלמידה של חבריהן ויסייעו להם לגזור מהם מטרות ואופני למידה, מתוך זה ייווצר מיפוי של מטרות ואופני למידה של תלמידי בית הספר.
  2.  על סמך המיפוי ייבנה מערך של מרחבי למידה יזומים, שיציעו מגוון של תכנים ודרכי למידה וקהילות לומדים תומכות לצד מרכזי למידה פרטניים.
  3. תהליכי הלמידה של הלומדים שיבוצעו במרחבי ומרכזי הלמידה ילוו על ידי קבוצות ה-SML ועל ידי מנחי הקבוצות שישמשו גם כחונכים אישיים של הלומדים.
 
התהליך הזה יזמן למורים מגוון רחב של תפקידי מלמדים חדשים – מנחי קבוצות SML , חונכים, רכזי למידה ומלמדים במרחבי למידה המועמדים לבחירה.
התהליך יזמן לתלמידים למידה פרטנית שתסייע להם לזהות ולממש את דמות הלומד שלהם, להקים ולקיים קהילות לומדים.
 
לסיכום:
לפדגוגיה הדמוקרטית יש כלים ייחודיים להוראה פרטנית, שאותם היא יכולה להציע לעולם החינוך הישראלי בתקופת "אופק חדש".
הכלים הללו נובעים מתפישת הלמידה הייחודית שלהם, ובשל כך זימון הכלים הללו הוא גם זימונה של תפישת הלמידה הזו, שתזמן שינוי תודעתי של מלמדים ולומדים.
זימון הכלים הללו יכול להוות פתח לדיאלוג, רחב יותר מבעבר, של החינוך הדמוקרטי והממלכתי שיפתור את הדיסוננס המובנה בניסיונה של מערכת החינוך הממלכתית לשוחח עם תפישת הלמידה הפרטנית.
 
    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?
yyya