מקור:
Excellence and enjoyment continuing professional development materials in England: both a bonus and onus for schools, Journal of In-Service Education, 34(3), pp. 311-325.
המאמר תורגם, סוכם ונערך ע"י ד"ר פנינה כץ, מכון מופ"ת
מבוא
התפתחות מקצועית היא "כל פעילות המרחיבה את המיומנויות, הידע או ההבנה של מורים ואת יעילותם בבתי הספר" (Department for education and employment, 2001).יש הסכמה רחבה שהתפתחות מקצועית מתמשכת היא חלק חיוני בחיים הפרופסיונאליים של מורים. רעיונות על למידה והוראה נחקרים ומשתנים כל הזמן וחשוב שהמורים יעמדו בקצב השינויים ויפתחו את יכולותיהם המקצועיות בכיתה כדי למקסם את הזדמנויות הלמידה של התלמידים (Cordingley et al.,2003, Bubb & Earley, 2006).
התפתחות מקצועית ניתן להמשיג על רצף שבצידו האחד היא נתפשת כהכשרה (training) שבה מורים לומדים כשירויות ומיומנויות לשיפור ההוראה של תוכנית הלימודים, ובצדו השני - כחינוך, שבו מעודדים את המורים לחשוב חשיבה רפלקטיבית וביקורתית על מצוינות פדגוגית. נראה שכיום הדגש הוא בכיוון של הכשרה (Waite, 2004), וההתפתחות המקצועית נתפשת "ככלי ניהולי" שיש "לכפותו על מורים רק על פי צרכים משותפים מידיים" (Association of Teachers and Lecturers, 2005). במתח הקיים בין מטרות לאומיות לבין מטרות אישיות או בית ספריות יש סכנה שייעשה מאמץ לעמוד בדרישות המדינתיות על חשבון הצרכים האישיים של המורים. התפתחות מקצועית של מורים נקבעת גם על פי המשאבים והנסיבות הייחודיים לכל בית ספר ועל פי הדגש שכל בית ספר נותן לכך (Bolam & Weindling, 2006). אך למרות המטרה לספק לכל המורים התפתחות מקצועית מצוינת עדיין הדבר נשאר עניין של נגישות ואישור.
גם עניין הסטנדרטים שמדגיש השגה של מטרות מדידות הוביל לאי-שקט בעניין ולהעדר תמיכה בחלקים הפחות מדידים של ההוראה (Gorard et al,2002, Woods,1990), שיש שיטענו שהם הבסיסיים לחינוך המצמיח מבוגרים בעלי חשיבה יצירתית וביקורתית (Craft,1999). מסמך המדיניות שכותרתו:
"Excellence and Enjoyment: A Strategy for the Primary Years" (Department for Education and Skills-DFES, 2003) מנסה להתמודד עם סוגיות אלה. כלילת המונחים "מצוינות" ו"הנאה" מצביעה על כך שהסטנדרטים עדיין עומדים על סדר היום אולם בצידם יש גם דגש על עבודה יצירתית, והדבר מחוזק ע"י האמירה ש"יש למורים הכוח להחליט כיצד ללמד" וש"יש לתמוך בהם כדי שישתמשו בחופש הניתן להם בדרכים חדשניות" (DfES). למורים ניתן אישור לפרש ולתווך את התכ"ל בצורה יותר חופשית מבעבר ואף מעודדים אותם "לתפור" את ההוראה על פי המידה או הצרכים של התלמידים בבתי הספר. המחקר עוסק בחומרים שפותחו להתפתחות המקצועית המתמשכת. המחקר מדווח על דעות המורים על החומרים, ודן בפוטנציאל של החומרים בתהליך הפיתוח של גישה קוהרנטית וברת- יישום להתפתחות מקצועית ביסודי.
החומרים
מדובר בשישה ספרים המלווים בקלטות וידיאו שנבנו סביב שלוש נושאים:
1. תכנון והערכה בלמידה, תכנון הזדמנויות למידה והערכה לטובת הלמידה;
2. יצירת תרבות למידה-תנאים ללמידה וקהיליית הכיתה, למידה קולבורטיבית ואישית;
3. הבנה כיצד מתפתחת למידה- ללמוד ללמוד: התקדמות בהיבטים מרכזיים בלמידה והיבטים בלמידה לאורך הקוריקולום.
החומרים מוגשים כמארז הכולל גם כלי להערכת הלמידה ותקליטור הדרכה לתכנון. הם מעוצבים כחומרים להתפתחות מקצועית מתמשכת למורי היסודי ומטרתם להוות חלק מגישה רפלקטיבית מתפתחת בבית הספר ולשימוש על פי הצורך. למרות הביקורת הקיימת על הבנליות שבחומרים, לדעת החוקרות יש לחומרים אלה שתי נקודות חוזק: א. הם מספקים מסגרת התייחסות המאפשרת לכל בית-ספר לפרשם במונחים ההקשריים שלו; ב. הדגש על הנאה, השראה ותשוקה מצביעה על הכרה בחשיבות ההיבט הרגשי בתהליך הלמידה (Waite & Davis, 2007, Woods,2003 &Jeffrey), כתגובה לגישות קוגניטיביות להוראה ולמידה (Brehony, 2005).
מתודולוגיה
מטרות המחקר היו לגלות: 1. את ההתאמה של החומרים להקשרים של בתי ספר יסודיים; 2. את תפקיד הרשות המקומית (LA ) בתיווך היוזמה הלאומית הזאת; 3. מה בחומרים הוא השימושי ביותר לדעת בתי הספר והרשות המקומית?
אוכלוסייה:
כלים: שאלון לכל מורי היסודי (334 בשלב א' ו- 346 בשלב ב') בשלוש רשויות מקומיות, ראיונות עם 2 מורי רשות מקומית בעלי תפקיד אחר מהשאר, ראיונות עם מנהל ואיש צוות נוסף מ-3 -4 בתי ספר בכל רשות.
שיטה: שילוב של שיטה כמותית ושיטה איכותית.
המאמר הנוכחי מתמקד בממצאים שעלו מ-11 ראיונות עם מנהלים ומורים בכירים. נבחנו התגובות החיוביות לחומרים והמכשולים שמעכבים את השימוש בהם, ונערך דיון בסוגיות העולות מהמחקר.
ממצאים
תגובות חיוביות:החומרים החדשים מאפשרים למורים ולמנהלים:
· התמקדות בבעיות ייחודיות של הוראה ולמידה,
· הזדמנויות לרפלקציה על מה שידוע ונעשה בהוראה,
· הזדמנות להבנת הרציונל שמאחרי החידושים והקשר בין תיאוריה למעשה וחשיפה לתחומי מומחיות חדשים,
· הזדמנויות לנסות ולהתנסות ברעיונות ובגישות חדשים, תוך התאמה וסיגול לצרכים הייחודיים של המורה בבית ספרו, בכיתתו ובקהילתו,
· קבלת אימון ומשוב על העשייה המקצועית לאורך זמן כדי שהשימוש בחומרים המוצעים יהפוך לשיטתי ותיווצר תרבות של תמיכה בהוראה ובלמידה.
מכשולים ביישום התוכנית המוצעת
המכשולים המרכזיים העומדים בפני שימוש בחומרים שציינו המרואיינים היו:
· הלחץ והמתח הנגרמים מדרישות הפיקוח (Ofsted), וממבחני הסטנדרטים הנערכים בגילאי 7 ו-11 ותוצאותיהם מתפרסמות בציבור. הדבר מביא לזהירות של המורים בהתחייבות לניסיונות וללקיחת סיכונים, לנוכח החשש שהעמידה בסטנדרטים תיפגע והתלמידים לא יקבלו את הציונים המצופים ובאופן סמוי אמנם, בית הספר יאבד את הפופולאריות שלו (Vulliamy & Webb, 2006). הדבר עלול ליצור מצב שבו החומרים יחזקו את ההפרדה בין בתי ספר מצליחים שחשים חופש רב יותר לבחור מתוך החומרים המוצעים לבין בתי ספר בעלי הישגים נמוכים שאין להם ביטחון לעשות זאת.
· הקיום או ההעדר של התנסות קודמת בהפעלת תוכנית לאומית. מנהלים חסרי ניסיון מרגישים חוסר אונים לנוכח הדרישות החדשות.
· תפיסת החומרים כשינוי שהונחת על המורים מלמעלה משפיעה על מצב הרוח ועל הביטחון העצמי של המורים להשתמש בהם.
· הצורך בפינוי זמן להתנסויות חדשות ולרפלקציה בתכנית עמוסה (Goodlad et al, 2005). הקצאת זמן לתכנון, להכנות ולהערכה עשויה לעזור בכך.
ההתמודדות עם הגורמים המעכבים מחייבת מנהיגות חזקה בבית הספר, מנהיגות בעלת התלהבות ומחויבות להכניס את החומרים ולתמוך בסגל תוך הצבת אתגרים ומתן הזדמנויות להתפתח מקצועית בעזרתם.
דיון: בונוס ונטל
העדויות מראות שהחומרים מאפשרים דגם של התפתחות מקצועית מתמשכת למורים, המעודדת חידושים, נותנת מסרים עקביים וגם מאפשרת לבית הספר להתאים את התוכנית לנסיבות הייחודיות. המדגם במחקר זה היה קטן אולם גם בתוכו הייתה התלהבות מהמסר של חופש בחירה בחומרים ומהתכנים והסגנון של ההתפתחות המקצועית העצמית. אולם, מאפיינים אלה של גמישות והקשריות יכולים להיתפס כבונוס ו/או כנטל. למרות שהבונוס הוא בכך שבידי המורים ניתן כוח להחליט כיצד ללמוד, הרי שהחומרים יוצרים גם נטלהדורש מבתי הספר להתאים את החומרים לנסיבותיהם הייחודיות, לפרש ולהפיץ את החומרים בבית הספר בדרך משמעותית ונגישה ולארגן צורות שונות של למידה והוראה שתתאמנה למורים ולתלמידים. מטלה זו מציבה אתגרים רציניים והדבר נעשה מורכב יותר כתוצאה מהמבנה המרכוזי הקיים באנגליה.
סיגול החומרים בבית הספר נוגע לדרך שבה מנהלים ומורים תופשים הוראות של קובעי מדיניות. לרוב הם מקבלים את המרכיבים המצליחים של ההתפתחות המקצועית המטפחים תחושה של בעלות על התפתחותם המקצועית. אולם הגמישות והחדשנות שהחומרים מציעים בתהליך הלמידה וההוראה מעוכבים ע"י שנים של תפישת הדרישות החיצוניות לאחריותית כדבר המגביל את האוטונומיה ויכולת השיפוט של המורים Pring, 2001)). כדי שיתקיימו יחד מצוינות והנאה צריך מורים בעלי בטחון עצמי וחופש להתנסות בשיפוט המקצועי שלהם בסביבת עבודה תומכת. כדי שמורים יוכל להשיג את מטרותיהם עליהם להתנסות בהתפתחות מקצועית המאפשרת זאת, תהליך המחייב פינוי זמן, משאב שקשה להקצותו באווירה הקיימת (Slater, 2006).
לדעת כותבות המאמר נקודות החוזק של החומרים להתפתחות מקצועית מתמשכת טמונות בשיטתיות שלהם ובדגש על רפלקציה וחקר המעשה. הן מציעות מידה של בהירות לגבי האופי של התפתחות מקצועית של מורים ועשויים לעזור בהפגת חלק מהמתחים הקיימים בין צרכי הפרט, צרכי בית הספר והצרכים הלאומיים. הדרך שבה חומרים אלה מוטמעים בחלק מתוכניות ההתפתחות המקצועית של בתי הספר מראה שהדגם שהם מציעים הוא בר-יישום בזכות הגמישות והאיכות שמתקיימים בו. אולם, בהקשר של הערכות פורמליות והפיקוח יש מתח בין סוג האוטונומיה שהחומרים הללו רואים כמרכזי לבין המציאות של מערכת החינוך כיום. מצוינות והנאה אינם מנוגדים אך יש לגישה זו מתנגדים הטוענים שיש בעניין זה מסרים כפולים הבאים מהממשלה (Alexander, 2004). אם יש רצון שהחומרים יממשו את הפוטנציאל הגלום בהם כתמיכה לשיפור בתי הספר באמצעות התפתחות מקצועית מתמשכים, צריך לאפשר למורים לחוש בטחון שהם יכולים ליישם מה שהם לומדים על הוראה חדשה ללא פחד מפיקוח חיצוני, שהם חופשיים להיות מעורבים בתהליך מתוך הנאה אישית ומקומית כדי להשיג מצוינות.
ביבליוגרפיה
Alexander, R. (2004). Still no pedagogy? Principle, pragmatism and compliance in primary education, Cambridge Journal of Education, 34(1),pp.7-33.
Association of Teachers and Lecturers, (2005).New professionalism, (London, ATL).
Bolam, R., & Weindling, D. (2006). Synthesis of research and evaluation projects concerned with capacity-building through teachers' professional development, Available online: http://www.gtce.org.uk/shared/contentlibs/126795/93128/168771/report.pdf
Brehony, K. (2005). Primary schooling under new labor: the irresolvable contradiction of excellence and enjoyment, Oxford Review of Education, 31(1).
Bubb,S., & Earley, P. (2006). Induction rite and wrongs: the 'educational vandalism' of the new teacher's professional development, Journal of In-Service Education, 32(1), pp. 5-12.
Cordingley, P., et al., (2003). The impact of collaborative CPD on classroom teaching and learning, in: Research evidence in educational library, London, EPPI Centre, Institute of education, university of London.
Craft, A. (1999). Creative development in the early years: implications of policy for practice, Curriculum Studies, 10(1), pp. 135-150.
Department for education and employment, (2001). Learning and teaching: a strategy for professional development (London, DfEE ).
Department for Education and Skills-DFES, (2004). Excellence and Enjoyment: A Strategy for Primary Schools, http://www.standads.dfes.uk/primary/publications/literacy/63553/pns_excell_enjoy037703v2.pdf
Department for Education and Skills-DFES, (2004). Excellence and Enjoyment: learning and teaching in the primary years, professional development materials, Nottingham DFES.
Goodlad, J., et al, (2005). Evaluating the impact of continuing professional development, Nottingham, DfES.
Gorard, S., et al, (2002,). 'Privileging the visible': a critique of the national learning targets, British Educational Research Journal, 28(3), pp. 309-325.
Jeffrey, B., & Woods, P. (2003). The creative school: a framework for success, quality and effectiveness, London: Routledge-Falmer.
Pring, R. (2001). Managing the professions: the case of the teachers, Political Quarterly, 72(3), pp. 278-321.
Slater, J. (2006). New staff lose time for training, Times Educational Supplement, Available online at: http;//www.tes.co.uk/search/story/?story_id=2253773.
Vulliamy, G., & Webb, R. (2006). Coming full circle? The impact of New Labor's education policies on primary school teachers' work, London: Association of Teachers and Lecturers,
Waite, S., & Davis, B. (2007). The contribution of free play and structured activities in Forest School to learning beyond cognition: an English case, in: B. Raven & N. Kryger (Eds.), Learning beyond cognition, Copenhagen: Danish University of Education.
Woods, P. (1990). Teacher skill and strategies, Lewes, Falmer.
