התפתחות מקצועית איכותית לכל המורים: הקצאת משאבים אפקטיבית – תדריך

Archibald, S., Coggshall, J.G., Croft, A., & Goe, L. (2011), High-Quality professional development for all teachers: Effectively allocating resources, National Comprehensive Center for Teacher Quality.

המאמר סוכם מאנגלית ושוכתב לעברית ע"י ד"ר פנינה כץ ממכון מופ"ת

מילות מפתח: התפתחות מקצועית של מורים, מדיניות חינוכית

המרכז ( Comprehensive Center for Teacher Quality) מניח כי קיים קונצנזוס בקרב חוקרים, קובעי מדיניות ואחרים בכך ש: (א) השפעת מורים על השיגי תלמידים היא המשמעותית ביותר בהשוואה לכל גורם אחר והיא אף מגוונת ולא אחידה (Kane et al., 2006, Nye et al., 2004); (ב) תלמידים מאוכלוסיות חלשות / אוכלוסיות מיעוטים מקבלים לרוב מורים חסרי ניסיון המלמדים שלא בתחום התמחותם או ללא תעודת הוראה, דבר שיש בו כדי להשפיע באופן שלילי על יכולתם לקיים למידה ברמה גבוהה (Clotfelter et al., 2007 ); (ג) כדי למזער את העדר השוויון הנ"ל וכדי לחזק את רמת האפקטיביות של מורים נדרש תכנון מחודש של מערכות הגיוס, ההכשרה, הבחירה, הפיתוח, השמירה, ההערכה, הקדום והתיגמול במערכות החינוך(Consortium for Policy Research, 2009, Curtis & Wurzel, 2010, Hill et al., 2010).

חיוני שלמורים תהייה נגישות מתמדת לכישורים טכניים, ידע מורכב, כלים מתוחכמים וטכניקות מבוססות-מחקר כדי להבטיח את הצלחתם בהוראה. לצורך זה נדרשת הרחבה של פעילויות איכותיות של התפתחות מקצועית והחלתן על כל המורים. המצב של כלכלות מואטות ותקציבים מתמעטים מחייב את קובעי המדיניות לחשוב מחדש על חלוקת משאבים בכיוונים אלה.

הנושאים הנסקרים בתדריך (Brief) מכוונים לסייע למדינות (ארה"ב) ולמחוזות החינוך  (districts ) לבחור פעילויות למידה מקצועית שראוי להקצות עבורן משאבים.

 נושאי התדריך הם: (1) סיכום של המחקר והמדיניות הקיימים המתייחסים להתפתחות מקצועית איכותית – על בסיס סקירת ספרות רלוונטית מציינים המחברים 5 מאפיינים של התפתחות מקצועית איכותית: (א) קשר עם מטרות בית הספר, עם הסטנדרטים וההערכות של המדינה והמחוזות, ופעילויות הכוללות הערכת מורה מעצבת, (ב) מיקוד בתכני ליבה ודיגום של אסטרטגיות הוראה התואמות לתכנים אלה, (ג) מתן הזדמנויות ללמידה פעילה של אסטרטגיות הוראה חדשות, (ד) מתן הזדמנויות לשיתופיות בין מורים, (ה) משוב עוקב ומתמיד. (2) גורמים שמקבלי החלטות צריכים לשקול בהתייחס להקצאת משאבים – כדי להבטיח יישום אפקטיבי של התפתחות מקצועית איכותית על המדינות והמחוזות לתכנן את תוכנית התקצוב של הפעילויות השונות.

פרק זה בתדריך מציג גישות לעיבוד המשאבים הנדרשים למימון הצעות להתפתחות מקצועית לאחר בחינה של ההקצאות הקיימות. הפרק גם מתייחס לצורך לקבוע לח זמנים להתפתחות המקצועית ומביא דוגמה של מה כוללת כמות הולמת של פעילויות לבית ספר נתון (Odden et al., 2008). (3) שיטות הערכה של פעילויות התפתחות מקצועית – יש רק מעט הערכות איכותיות של תוכניות ומערכות של התפתחות מקצועית, דבר המקשה על קובעי מדיניות המנסים לקבוע אילו כלים, גישות ותוכניות כדי להפעיל. פער זה ניתן ליחס בחלקו לעובדה שהשפעת הערכה על פעילויות התפתחות מקצועית על עבודת המורה ולמידת התלמידים קשה, דורשת זמן רב ויקרה. עם זאת הערכה זו חשובה שכן היא מאפשרת: עדויות על אפקטיביות ויעילות, הקלה על הכנסת שיפורים להמשך הפעלה או הפסקתה, הבטחה שזמן המורים והשקעה אחרת אינם מבוזבזים, קידום השדה.

טיפוסי ההערכה הבאים יסייעו להשגת הנ"ל: הערכות תהליך, הערכות השפעה והערכות השוקלות עלות ורווח ועלות ויעילות ( cost-benefit / cost effectiveness). צעד ראשון לכל סוגי ההערכות צריך להיות הצגת תיאורית פעולה הכוללת מערכת של הנחות העונות לשאלה הבאה: כיצד כלי/גישה/תוכנית מתייחסת למטרת הישג? תשובה לכך צריך להשלים בראשית התהליך. כדי לתאר תיאורית פועלה ולבחור את דרכי המדיד כדי לקבוע אם התיאוריה מתממשת במציאות, מסייע ליצור דגם לוגי. הכותבים מביאים את הדגם הלוגי הפשוט הבא להערכת גישות, כלים או תוכניות להערכת התפתחות מורה:

תשומות מורה (כישורים וידע קודמים) - פעילות ההתפתחות המקצועית ?-תוצרים קצרי-טווח (שינוי בידע מורה אמת שביעות רצון) - תוצרים ארוכי טווח (שינוי בהוראה, ההשפעה על התנהגויות לומדים) (Garet et al., 2008, Gersten et al., 2010). ולאחר מכן מפרטים גישות נוספות. וכן, דוגמאות של גישות מבטיחות בהתפתחות מקצועית , וכלי הערכה עצמית שניתן להשתמש בה כדי לקבוע אם אכן המדיניות המתבצעת היא הנכונה (מצורף כנספח)

ביבליוגרפיה

Clotfelter, C.T., et al., (2007). How and why do teacher credentials matter for student achievement? Cambridge, MA: National Bureau of Economic Research.
Consortium for Policy Research, (2009). Taking human capital seriously: Talented teachers in every classroom, talented principals in every school: Principals and recommendations for the strategic management of human capital in public education, Madison, WI: Author.
Curtis, R.E., & Wurzel, J. (2010). Teaching talent: A visionary framework for human capital in education, Cambridge, MA: Harvard Education Press.
Garet, M.S., et al., (2008). The impact of two professional development interventions on early reading instruction and achievement, Washington, DC: NCEE.
Gersten, R., et al., (2010). Teacher study group: Impact of the professional development model on reading instruction and student outcomes in 1st grade classrooms, American Educational Research Journal, 47(3), 694-739.
Hill, D., et al., (2010). State policy implications of the model core teaching standards, Washington, DC: Council of Chief State School Officers.
Kane, T.J., et al., (2006). What does certification tell us about teacher effectiveness? Evidence from NY City, Cambridge, MA: National Bureau of Economic Research.
Nye, B., et al., (2004). How large are teacher effects? Educational Evaluation & Policy Analysis, 26(3), 237-257.
Odden, A., et al., (2008). Using available evidence to estimate the cost of educational adequacy, Educational Finance and Policy, 3(3), 374-397.