התפתחות ייצוגי הזהות של סגל ההוראה בתהליך האקדמיזציה של המכללות

בן-אשר, ס' (2015). התפתחות ייצוגי הזהות של סגל ההוראה בתהליך האקדמיזציה של המכללות. דפים, 61, 31-11.

כחלק מתהליך האקדמיזציה במוסדות להכשרת מורים, תהליך שביטויו הפורמלי הוא מעבר מסמינרים לחינוך למכללות אקדמיות, נדרשים מורי המורים לאמץ זהות של חוקרים, וזאת בדומה למרצים במוסדות אחרים להשכלה גבוהה. במחקר המתואר במאמר זה* נבחנו הייצוגים החברתיים הרווחים בקרב מורי מכללה אקדמית בקשר לזהותם כמורים חוקרים. כמו כן נבחן אופן עיגונם של הייצוגים החברתיים כמורים חוקרים בפרקטיקות העבודה של מורי המורים במכללה. כפועל יוצא מהדרישה לעסוק במחקר גם נבחן באיזה אופן, לפי תפיסתם של מורי המורים, המכללה מסייעת להם או מקשה עליהם בתהליך השינוי.

מהמחקר עולה כי קיימות שלוש דרכי התמודדות של מורי המורים עם תהליך השינוי: (א) שימור הזהות הקודמת, כפי שמבטא הייצוג ההגמוני הישן, לפיו מורי המורים במכללה עוסקים רק בהוראה; (ב) שילוב קבוצתי בין הוראה למחקר. שילוב כזה מתקיים במסגרת קבוצה דיסציפלינרית מקצועית באמצעות עריכת מחקרים משותפים העוסקים גם בתחום ההוראה של מורי המורים. זהות ה"חוקר" של מורים אלה היא חלק מזהותם כחברי המסלול שהם מלמדים בו; (ג) גיבוש זהות עצמאית של מורה וחוקר באמצעות עריכת מחקרים אישיים שאינם עוסקים בהכרח רק בהוראה במכללה.

הממצאים מראים כי על מנת שהייצוג ההגמוני החדש של מורה חוקר יהיה חלק מייצוגי זהותו האישית, יש לפתח סביבת עבודה אשר תתמוך בתרבות המחקר במכללה ותסייע למורי המורים בהתאם לאישיותם ולדרכי עבודתם. בחינת שאלות המחקר מנקודת המבט של תאוריית הייצוגים החברתיים מקורה בהבנה שהתפתחות הזהות 'מורה וחוקר' היא תהליך חברתי המתעצב תוך כדי שיח מתמיד בתוך קבוצת העמיתים.

*תודה לד"ר אולז'ן גולדשטיין על סיועה ותרומתה הרבה למחקר.

המאמר המלא מופיע כקובץ PDF בטור המידע מצד שמאל ("חומרים נוספים").

ראו גם:

זהות החוקר בעיני מורי המורים