התפתחות הזהות המקצועית של שתי מורות-מורים בהכשרת המורים בהולנד
מאת: Anja Swennen , M. Volman , M. van Essen
מקור:
The development of the professional identity of two teacher educators in the context of Dutch teacher education, European Journal of Teacher Education, 31(2), pp. 169-184
מבוא וסקירת ספרות
התפתחות הזהות המקצועית של מורים נחקרה לעומקה ע"י חוקרים רבים בארצות שונות
(למשל ,1996, Loughran & Kelchtermans, 2006,Lortie,1975, Goodson & Hargreaves). עם זאת, תשומת לב מועטה הוקדשה להתפתחות הזהות המקצועית של מורי-מורים. אחת הסיבות יכולה להיות טשטוש הגבולות בין העיסוק בהוראה לבין העיסוק בהכשרת מורים. ניתן לראות כי בשלושה העשורים האחרונים מורים שהחלו לעסוק בהכשרה נדרשים למלא מטלות שהן מעבר לנדרש ממורה כיתה ובית ספר. המחקר שלפנינו הוא חלק מפרויקט מחקרי הבוחן את התפתחות הזהות המקצועית של חמישה מורי מורים מדורות שונים. כל המורים היו מורי בית ספר יסודי שהפכו למורים במוסדות הכשרה במסלולים לבית הספר היסודי. מטרת המחקר לנתח את הזהות המקצועית האישית של כל נחקר ואת הזהות הקבוצתית של מורי מורים כקבוצה מקצועית לאורך שנים.
מאמר זה מתמקד בהתפתחות הזהות המקצועית של שתי מורות – מורים במעבר מהוראה בבית הספר להוראה בהכשרה בהקשר של שינויים שהוכנסו לאחרונה בהכשרת מורים לבית הספר היסודי בהולנד.
התפתחות של זהות מקצועית של מורים ומורי מורים – הולנד וחוב' ((Holland et al, 1998 רואים זהות חברתית ותרבותית כנוצרת לאורך החיים ע"י התנסויות אמיתיות וע"י שיח פנימי וחיצוני של האדם על התנסויות אלה. כל אדם חי בכמה עולמות נפרדים במידה רבה ובהם: משפחה, חברים, בית ספר או ארגון מקצועי אחר. עולמות אלה מאורגנים חברתית והולכים ונוצרים באופן מתמיד. אין הבחנה בין זהות מקצועית ואישית, אולם הזהויות הללו נבנות באורח שונה בעולמות שונים. לפי וונגר ((Wenger.1998 הזהות מתעצבת באמצעות השתתפות, מכוונת או בלתי-מכוונת, בקהיליות מעשה שונות , והיא גם מעצבת את ההשתתפות באותן קהיליות.
כותבי המאמר משתמשים בטענה שזהות המורים מתעצבת "בתהליך של פרשנות ופרשנות חוזרת של ההתנסויות" (Beijaard, Verloop&Vermunt, 2000). קלצ'טרמנס (Kelchtermans,1993) מדבר בהקשר זה על הבנת האני של המורה ועל "האני הפרופסיונלי". אחד העולמות המשפיע על התפתחות הזהות המקצועית של מורים ומורי-מורים הוא עולם החינוך. גם אם האדם מתנגד לדעות או לערכים מסוימים עדיין יש להם השפעה על עיצוב זהותו המקצועית. הכרת ההיסטוריה של החינוך והשפעותיה על ההקשר החינוכי בו עובדים מורים חשובה להבנת זהותם.
הספרות העוסקת במורי-מורים עדיין מוגבלת. יש כמה מחקרים העוסקים במעבר מהוראה בבית הספר להוראה בהכשרת מורים ובהבדלים ביניהן. הבדל משמעותי אחד הוא בכך שמורי-מורים החליטו לעזוב את בית הספר בשלב מסוים בקריירה שלהם ועברו לעבוד בהקשרים שונים של השכלה גבוהה. מורי מורים חדשים אלה עשויים להיות מורים טובים אך אינם בהכרח בעלי ידע ומיומנויות הנדרשים למכשירי-מורים טובים. במובן זה מורי-מורים יכולים להיתפש כמומחים ההופכים למתחילים עם כניסתם להכשרה(Duchram,1993, Murray,2005). יש הרואים את עבודת המורה כהוראה מסדר ראשון ואת ההכשרה כהוראה מסדר שני.בהוראה מן הסדר השני מורי-המורים מכניסים את הסטודנטים לדרכי העבודה ולשיח של בית הספר ושל ההכשרה (Murray & Male,2005). מורה –מורים מתחיל זקוק לכן לא רק לידע ולמיומנויות חדשים, הוא גם צריך להגדיר מחדש את זהותו המקצועית. הכניסה להכשרה מציבה את מורי המורים החדשים בפני ארבע בעיות בסיסיות: התנגשות של רעיונות ואידיאלים, העדר זמן, העדר משאבים ומורכבות העבודה(Swennen et al, 2008 ). יש גם כאלה החווים תחושות של בידוד בעבודה(Zeichner, 2005), תחושות שעומס העבודה רב, ומורכבות חברתית הנגרמת מהקונטקסט המורכב ומהמספר הרב של מעורבים ((Stakeholders בתהליך (למשל,סטודנטים, מורים מאמנים, תלמידים, עמיתים ועוד).
שיטת המחקר
במחקר השתתפו שתי מורות מורים.
המחקר הוא מחקר נרטיבי-ביוגרפי (,Craig, 20071993, Kelchtermans). סיפורי מורי- המורים שבמחקר הם ביוגרפיות שבהן הביוגרף מציב את חייו האישיים של הנחקר שלו בהקשר של הזמן שבו הוא חי. בהתבסס על העקרונות של מחקר מסוג זה נבנו ביוגרפיות של מורי מורים כדי להבין את הדרך שבה הזהות האישית המקצועית הדינאמית שלהם התפתחה בהקשר היסטורי וחינוכי.
כל משתתפת רואיינה והטקסטים של הראיונות היוו בסיס לבניית הביוגרפיות המקצועיות שלהן.
הביוגרפיות הללו עוגנו בהקשר של הכשרת מורים באמצעות מחקר היסטורי שאיפשר לבנות הקשר זה. החשיבות של התנסויות מקצועיות ואישיות לבנייה של זהויות מקצועיות הובילה את החוקרים לשוחח עם הנחקרות סביב שתי תמות אלה. הראיונות נבנו על-פי השלבים הכלליים המאפיינים התפתות של מורי מורים חדשים: התכשרות להוראה, הפיכה למורה-מורים, התפתחות מתמשכת כמורה-מורים.
בעמ' 174 – 180 מוצגים הממצאים וסיפורי שתי הנחקרות בפירוט וכן התפתחויות עכשוויות בהכשרה לבית הספר היסודי בהולנד כדי ליצור את ההקשר הרלוונטי.
פיתוח זהות מקצועית כמורה מורים?- סיכום ושאלות למחקר נוסף.
אחת מהשאלות המרכזיות במאמר היא כיצד התפתחו שתי הנחקרות במעבר מהיותן מורות בבית הספר להיותן מורות-מורים בקונטקסט של שינויים בהוראה בבית הספר היסודי שהוכנסו בהולנד. מתוך שני המקרים המובאים במאמר (עם הסתייגות שההישענות על שני מקרים בלבד מחלישה את תקפות המסקנות) ניתן לומר שהתהוות הזהות המקצועית של שתי הנחקרות כמורות ואף כמורות-מורים משוקעת בחלקה בחייהן הפרטיים ובקריירות של הוריהן בתחום החינוך. הבחירה בעיסוק הייתה בחלקה מתוך התלהבות מהנושא ובחלק מתוך גישה פרגמאטית.
סיפוריהן מלמדים שמוסדות ההכשרה לא תמכו בהתפתחות זהויותיהן המקצועיות כמורות-מורים. כלומר, אין תהליך קליטה פורמלי למקצוע במהלך השנים הראשונות ומכאן התחושות של קושי ובדידות (Swennen ,Cooper & Shagrir,2008). ראוי שתהייה תוכנית כזאת או אחרת כדי לסייע בבניית הזהויות המקצועיות של מורי מורים חדשים וכדי לסייע לאנשים להכיר את התפקידים והמטלות הרבים העומדים בפניהם. גם ההתפתחות המקצועית המתמשכת תוארה כמבוססת בעיקר על אמביציות ויוזמה אישית, עם הבלחות של סיוע מוסדי. אך תפקיד מוסדות הכשרה לרוב מוגבל ואפילו סמוי. ראוי לחקור כיצד מוסדות הכשרה יכולים לתמוך בכניסת מורי מורים חדשים למקצוע ובהתפתחות המקצועית המתמשכת שלהם.
הכשרת המורים השתנתה ב-15 השנים האחרונות ועמה תפקיד מכשירי המורים. ממורים המלמדים ידע תוכן פדגוגי ומדריכים סטודנטים בהתנסות המעשית הם הופכים למורים בעל מטלות ותפקידים רבים יותר. מן המחקר ניתן לראות כיצד ההתפתחות של הכשרת המורים כפרופסיה משתקפת בדרך ייחודית בזהויות המקצועיות המשתנות של הנחקרות: בהערכה העצמית שלהן כמורות-מורים, במה שמניע אותן בעבודה, בדרך בה הן תופשות את תפקידיהן במוסדות ההכשרה ובראיית העתיד המקצועי שלהן.
במהלך העבודה היומיומית פתחו המורות ידע וכשירויות החיוניים למכשירי-מורים ובכך עצבו את זהויותיהן המקצועיות. לאחר מכן העמיקו את מעורבותן בהתפתחות המקצועית של מוסדות ההכשרה עצמן ואף יצאו אל מחוץ להם והשתלבו ברשתות של מורי מורים ועבודה עם עמיתים ממוסדות אחרים. כיום הן משתתפות בקהילייה של ידע ונהנות ממעורבות במחקר ממוקד-שדה. מעניין לחקור אם וכיצד המעורבות של מורי-מורים ב"קהיליות של ידע" ובמחקר משפיעה על הזהות שלהם כמורי-מורים.
שתי המשתתפות רואות עצמן כבעלות אחריות רחבה להכשרת הסטודנטים שלהן, הן פועלות ומדברות כמורות מורים. אחת תופשת את ההכשרה כ"הוראה על הוראה" ואת התפקיד כצורך "ללמד כפי שאתה מטיף לעשות" (Lunenberg et al,2007,Swennen et al,2004). האחרת תופשת את ההכשרה כהוראה מסדר שני, ומדגישה את חשיבות הרפלקציה על מאפייני הפרופסיה ועל זהותה המקצועית כמורת-מורים. שאלה מעניינת למחקר נוסף היא האם וכיצד הפרופסיונליזציה המתגברת של מורי-מורים מאפשרת למורה-המורים הבודד לפתח זהויות הפועלות כ"כלים" להתפתחות מקצועית נוספת.
שני סיפורי המקרים שהובאו במאמר התמקדו במורות–מורים. שאלה נוספת למחקר היא באיזו מידה מהלך הקריירה שלהן טיפוסי למורי מורים בני דורן, והאם ייתכן שיש גורם מגדרי בהתפתחות הזהויות המקצועיות שלהן.
ביבליוגרפיה
Beijaard, D., Verloop, N., &Vermunt, J. (2000). Teachers' perceptions of professional identity: An exploratory study from a personal knowledge, Teaching and Teacher Education, 16, pp.749-764.
Craig, C. J.(2007).Storyconstellation:A narrative approach to contextualizing teachers' knowledge of school reform,Teaching and Teacher Education, 23, pp.173-188.
Duchrame, E. (1993). The lives of teacher educators, NY: Teachers College Press.
Goodson, I., & Hargreaves, A. (1996). Teachers' professional lives. London / Washington: Falmer Press.
Holland, D. C., et al, (1998). Identity and agency in cultural worlds, Cambridge, Mass.: Harvard University Press.
Kelchtermans, G. (1993). Getting the story, understanding the lives: From career stories to teachers' professional development, Teaching and Teacher Education, 9, pp. 443-456.
Lortie, D. (1975). Schoolteacher: A sociological study, 2ed edition, Chicago: University of Chicago Press.
Lunenberg, M., Korthagen, F., Swennen, A. (2007). The teacher educator as a role model, Teaching and Teacher Education, 22, pp219-223.
Loughran, J. J., & Kelchtermans, G. (2006). Teachers' work life, Teachers and Teaching: Theory into Practice, 12 (Special Issue).
Murray, J. (2006).Constructions of caring professionalism: A case study of teacher educators, Gender and Education, 18, pp. 381-397.
Murray, J., & Male, T. (2005). Becoming a teacher educator: Evidence from the field, Teaching and Teacher Education, 21, pp. 125-142.
Swennen et al, (2004).
Swennen, A., Cooper, M., & Shagrir, L. (2008). Becoming a teacher educator, voices of beginning teacher educators, In: A. Swennen et al (Eds.), Becoming a teacher educator, Dordrecht: Springer Forthcoming.
Zeichner, K. (2005). Becoming a teacher educator: A personal perspective, Teacher and Teacher Education, 21, pp. 117-124.
עדיין אין תגובות לפריט זה
ביבליוגרפיה
Beijaard, D., Verloop, N., &Vermunt, J. (2000). Teachers’ perceptions of professional identity: An exploratory study from a personal knowledge, Teaching and Teacher Education, 16, pp.749-764.
Craig, C. J.(2007).Storyconstellation:A narrative approach to contextualizing teachers’ knowledge of school reform,Teaching and Teacher Education, 23, pp.173-188.
Duchrame, E. (1993). The lives of teacher educators, NY: Teachers College Press.
Goodson, I., & Hargreaves, A. (1996). Teachers’ professional lives. London / Washington: Falmer Press.
Holland, D. C., et al, (1998). Identity and agency in cultural worlds, Cambridge, Mass.: Harvard University Press.
Kelchtermans, G. (1993). Getting the story, understanding the lives: From career stories to teachers’ professional development, Teaching and Teacher Education, 9, pp. 443-456.
Lortie, D. (1975). Schoolteacher: A sociological study, 2ed edition, Chicago: University of Chicago Press.
Lunenberg, M., Korthagen, F., Swennen, A. (2007). The teacher educator as a role model, Teaching and Teacher Education, 22, pp219-223.
Loughran, J. J., & Kelchtermans, G. (2006). Teachers’ work life, Teachers and Teaching: Theory into Practice, 12 (Special Issue).
Murray, J. (2006).Constructions of caring professionalism: A case study of teacher educators, Gender and Education, 18, pp. 381-397.
Murray, J., & Male, T. (2005). Becoming a teacher educator: Evidence from the field, Teaching and Teacher Education, 21, pp. 125-142.
Swennen et al, (2004).
Swennen, A., Cooper, M., & Shagrir, L. (2008). Becoming a teacher educator, voices of beginning teacher educators, In: A. Swennen et al (Eds.), Becoming a teacher educator, Dordrecht: Springer Forthcoming.
Zeichner, K. (2005). Becoming a teacher educator: A personal perspective, Teacher and Teacher Education, 21, pp. 117-124.
yyya