התמחויות במקצועות שונים: סקירה השוואתית

רן, ע' ויוספסברג בן-יהושע, ל' (2021). התמחויות במקצועות שונים: סקירה השוואתית. תל אביב: מכון מופ"ת

סקירה זו עוסקת שלב ההתמחות של אנשי מקצוע חדשים במקצועות שונים בישראל: חינוך, משפטים, ראיית חשבון, סיעוד, רפואה ועבודה סוציאלית. שלב ההתמחות הוא גשר בין שלב הלימודים העיוניים באקדמיה ובין הקליטה בשדה ובשוק התעסוקה, ובמהלכו מתקיימת השלמה מעשית ללימודי המקצוע. עבור סטודנטים רבים שלב ההתמחות הוא אמצעי כדי להתקבל לשוק התעסוקה, לפתח מיומנויות רכות כמו עבודת צוות, מיומנויות תקשורת בין-אישית ופתרון בעיות וכדי לצבור ניסיון מקצועי וגמול לעתיד.

לסקירה המלאה

לקריאה נוספת: כל סיכומי המאמרים בנושא התמחות מקצועית

מטרות ההתמחות

התמחות תורמת בסדרה של תחומים:

1. יישום ידע תאורטי בעבודה בשדה.
2. למידה מהתנסות.
3. הגברת המוטיבציה.
4. חיזוק תחושת האחריות לניהול הקריירה.
5. להכשיר אנשי מקצוע טובים.
6. לתמוך בקליטתם.
7. לתמוך בתהליך הפיתוח המקצועי שלהם.
8. ללוותם מבחינה אישית, מבחינה רגשית ומבחינה מקצועית באמצעות חונכות, אימון והערכה מתמשכת לאורך קליטתם בשדה המקצועי.

למידה לאורך החיים

ההתמחות היא חלק מתפיסת הלמידה לאורך החיים (lifelong learning). תפיסה זו מבוססת על המושג teacher education הכולל התייחסות לתהליכי למידה מקצועיים בשלב ההכשרה  (pre-service) ובלמידה המקצועית (in-service). מטרת ההתמחות בחינוך ובמקצועות אחרים היא להכשיר אנשי מקצוע טובים, לתמוך בקליטתם המיטבית במערכת ובשדה המקצועי, לתמוך בתהליך הפיתוח המקצועי שלהם וללוותם מבחינה אישית, מבחינה רגשית ומבחינה מקצועית באמצעות חונכות, אימון והערכה מתמשכת לאורך קליטתם בשדה המקצועי.

תובנות מרכזיות

1. ברוב המקצועות מדווח על פער בין החומרים הנלמדים בהכשרה האקדמית ובין השטח: הידע והמיומנויות הנדרשים בשדה.
2. ברוב המקצועות אין מערכת המקשרת ומגשרת בין תהליכי הלמידה השונים (הכשרה אקדמית, ולמידה לאורך החיים).
3. הלמידה לאורך החיים אינדיבידואלית ברובה.
4. לרוב אין תיאום מובנה בין המלווים המקצועיים השונים.
5. הקשר בין מוסדות ההתמחות למוסדות האקדמיים תורם ליוקרת המוסדות המכשירים הן באקדמיה הן בשדה. קשר זה תורם ללמידה ולפיתוח המקצועי, וכן להיזון חוזר של התאמת תוכני הלימוד התיאורטיים לתוכני ההתנסות בשדה, ולהפך.