התמהיל הדינאמי של יוטגוגיה וטכנולוגיה: הכנת הלומדים ללמידה לאורך החיים

Blaschke, L.M. (2021). The dynamic mix of heutagogy and technology: Preparing learners for lifelong learning. British Journal of Educational Technology, 52, 1629-1645

המעבר המהיר ללמידה מקוונת בעקבות מגפת הקורונה דרש ממורים ותלמידים לאמץ אופנים חדשים להוראה ולמידה. בין היתר, נדרשו התלמידים ללמוד באופן עצמאי. בנוסף, מתמודדים המורים עם האתגר של הכנת הלומדים לשוק העבודה וללמידה מתמשכת לאורך החיים. מיומנויות העתיד שאליהם יידרשו הלומדים של היום כוללות: למידה עצמאית, אוטונומיה, יכולת רפלקטיבית, חדשנות, מסוגלות עצמית, ניהול עצמי והיכולת להכיל עמימות, זריזות, יצירתיות, אוריינות דיגיטלית ויכולות של שיתוף פעולה ותקשורת.

אחת הגישות התאורטית לפיתוח כישורי למידה מתמשכת לאורך החיים ולטיפוח מיומנויות העתיד היא גישת היוטגוגיה (Heutagogy). יוטגוגיה היא למידה המכוונת על ידי הלומד, כלומר, הלומד מגדיר לעצמו מה הוא רוצה ללמוד וכיצד הוא רוצה ללמוד, והמורה מלווה אותו ומסייע לו בתהליך.

למאמר באנגלית

לקריאה נוספת: כל סיכומי המאמרים בנושא למידה עצמאית

עקרונות היוטגוגיה

1. לומד עצמאי. ללומד יש אוטונומיה להגדיר את מטרות הלמידה ולכוון את תהליך הלמידה שלו. תוך כדי כך הוא מפתח מיומנויות של אוטונומיה, יצירתיות, מנהיגות, הכוונה עצמית, ניהול וויסות עצמי.
2. מסוגלות עצמית ויכולת. מסוגלות עצמית היא תפיסת הלומד באשר למידת ההבנה שלו את התכנים, יכולתו להשלים משימות ספציפיות ולבצע משימות אלה בהקשר חדש. תהליך הלמידה מבוסס על הזדמנויות שונות להתנסות ועל האפשרות לטעות וללמוד מטעויות.
3. רפלקציה ומטה-קוגניציה. את הלמידה מלווים תהליכים רפלקטיביים, בהם מהרהרים התלמידים בתהליך הלמידה שלהם עצמם וכיצד הם יכולים לשפר את הלמידה. תהליכים אלה מובילים לוויסות עצמי, וכן לתרגול של חשיבה אנליטית וביקורתית.
4. למידה לא לינארית. הלמידה איננה מבוססת על תוכנית לימודים פורמלית ואחידה לכל הלומדים, אלא כל לומד מגדיר את מטרות הלמידה שלו וכיצד הוא יפעל להשגתן. הלומד בוחן באופן פעיל מגוון נתיבים כדי לממש מטרותיו. האינטרנט, ובמיוחד המדיה החברתית, תומכים בלמידה לא לינארית, בפיתוח מיומנויות טכנולוגיות וביכולת לנתח מידע באופן ביקורתי. מסלול למידה לא לינארי זה עשוי לכלול גם היבטים של שיתוף פעולה, תקשורת וחיבור עם אחרים בתוך הכיתה ומחוצה לה.

אסטרטגיית הוראה

שני האתגרים העיקריים של מימוש גישת היוטגוגיה הם העדר מיומנויות של הכוונה עצמית ללמידה בקרב הלומדים וכן העדר אסטרטגיית הוראה התומכת בפיתוח המכוונות העצמית של הלומד. לומדים עלולים להרגיש חרדים ולא בטוחים לקבל על עצמם את האחריות ללמידה שכן הם הורגלו לצורות מסורתיות של הוראה. על מנת להתמודד עם אתגרים אלה מורים יכולים ליישם אסטרטגיית הוראה התומכת בתהליך שבו הלומדים נעים מהוראה ולמידה מסורתית אל עבר למידה המוכוונת על ידי הלומד תוך כדי תמיכה וסיוע של המורה.

המאמר מתאר מקרה בוחן במכללה האקדמית להכשרת מורים ע"ש קיי אשר אימצה את גישת היוטגוגיה בתוכנית הלימודים להכשרת מורים. כיום זוהי השנה השביעית ליישום הגישה במכללה. בשנת 2016 נלמדו במכללה 6 קורסים המבוססים על גישת היוטגוגיה. בין השנים 2020-2016 הוכפל מספר הקורסים שנלמדו בגישה זו. המאמר מציג את תהליך העבודה בגישת היוטגוגיה במכללה ואת ההשלכות של הגישה על הסטודנטים. תיאור המקרה מבוסס על ראיונות שנערכו עם מפתחי הגישה ומיישמיה במכללה.

ממצאים עיקריים 

הסטודנטים מצאו את חווית הלמידה בגישה זו כמשמעותית ומרתקת, כמו גם מעודדת למידה עמוקה. עם זאת, הסטודנטים התקשו לפעמים לממש את האוטונומיה שניתנה להם (למשל, הם ביקשו הנחיות מדויקות מהמרצה). בהמשך חל שינוי בתפיסות הלמידה שלהם, והם החלו לקחת אחריות על הלמידה, למשל על ידי הגדרת מטרות ופעולות להשגתן.

המרצים עשו שימוש בשיטות שונות כדי לסייע לסטודנטים לרכוש מיומנויות של למידה עצמאית. למשל, הם עודדו את הסטודנטים לערוך רפלקציה עמוקה על תהליך הלמידה האישי ושאלו שאלות המכוונות את החקירה הרפלקטיבית.

ללמידה זו היו השלכות על ההתנסות של הסטודנטים בהוראה. הסטודנטים הופתעו לגלות שהם הצליחו לסמוך על תלמידיהם שיהיו מעורבים בלמידה עצמאית. תחילה הם לא האמינו שהגישה יכולה לעבוד עם תלמידים צעירים, והם הופתעו מהמידה שבה ילדים יכולים לכוון את הלמידה שלהם, ולרוב באופן טבעי ומהיר יותר מאשר הסטודנטים עצמם.

עם התקדמות הקורס הסטודנטים הפגינו אוטונומיה, שיתוף פעולה, חשיבה ביקורתית והכוונה עצמית, יעילות, ארגון, וניהול של הלמידה, וכן גילו מוטיבציה פנימית ללמידה.

בעת משבר הקורונה, סטודנטים שלמדו בגישה היוטגוגית חוו מעבר טבעי ללמידה מרחוק, שכן הם היו רגילים להיות אוטונומיים ועצמאיים בלמידה. ממצא זה עשוי לרמוז על כך שלהוראה בגישה זו יש פוטנציאל להכנת הלומדים ללמידה מקוונת.