התלמידים מתקשים והמורים מתקשים לסייע להם

דו"ח שפורסם באחרונה מצביע על מספרם הגבוה של התלמידים הנתקלים בקשיי למידה, ועל חוסר האונים של מוריהם בטיפול בהם

אור קשתי

22% מהתלמידים בבתי הספר היסודיים בישראל מוגדרים על ידי המורים שלהם "מתקשים". בחטיבות הביניים השיעור עולה ל-30%, כמעט כל תלמיד שלישי. כך עולה מדו"ח מחקר שפרסם לאחרונה מכון המחקר ברוקדייל, שעסק בדרכי ההתמודדות של בתי הספר עם ילדים ובני נוער הזקוקים באופן דחוף עזרה - שאינה מגיעה לרבים מהם. התמונה העולה מהדו"ח יכולה לסייע בהסבר כמה מהכשלים של מערכת החינוך, למשל בקידום ההישגים של כלל האוכלוסייה ובצמצום הפערים בין קבוצות שונות. מבחינה זו, מדובר בדו"ח מטריד, המציב מראה לא נעימה. אולי זו הסיבה לכך שמשרד החינוך, המייח"צן עצמו לדעת, לא קידם את פרסומו לציבור הרחב אלא שמר עליו בדיונים סגורים בלבד. כנראה שהוא לא מגניב מספיק.

"תלמידים מתקשים" הוגדרו במחקר ככאלה ש"רמת הישגיהם הלימודיים נמוכה באופן משמעותי מהמצופה לשכבת הכיתה ו/או יש להם בעיות התנהגות והסתגלות שמפריעות להם ללמוד". ההגדרה כוללת עולים חדשים ותלמידים הזכאים לשעות שילוב (בעלי צרכים מיוחדים הלומדים במסגרות רגילות), אך לא תלמידים בכיתות של החינוך המיוחד. המחקר, המתפרסם כאן לראשונה, הקיף כ–700 מנהלים ומורים ונערך ב–2012, בהמשך למחקר שהתקיים שש שנים קודם לכן. שיעור התלמידים המתקשים היה דומה בשני המועדים.

35% מהמורים בבתי הספר היסודיים סיפרו כי יותר מרבע מתלמידיהם הם מתקשים, ו–54% העריכו כי השיעור נע בין 10% ל–25%. התלמידים המתקשים מקבלים עזרה במספר דרכים, כמו תגבור לימודי בתוך הכיתה או מחוצה לה, סיוע טיפולי מקצועי, חונכות או פעילות עם ההורים. בממוצע, כל סוגי הסיוע השונים ניתנים במשך 1.6–3.8 שעות בשבוע, אולם רק כרבע מהמחנכים חושבים כי מספר שעות זה עונה על צורכי התלמידים במידה רבה. מלבד זאת, לפי המנהלים, נעשה שימוש רב בכוח אדם בלתי מקצועי למתן הסיוע לתלמידים.

למאמר המלא של אור קשתי בעיתון " הארץ"