התכנית למצטיינים במכללת סמינר הקיבוצים: הישגים לימודיים ותפיסת הלימודים בעיני הסטודנטים

 ציפי ליבמן. גילה זליקוביץ. "התכנית למצטיינים במכללת סמינר הקיבוצים: הישגים לימודיים ותפיסת הלימודים בעיני הסטודנטים", בתוך: רמה קלויר, נחום כהן, רחל עבאדי, נח גרינפלד (עורכים), הלכה, מעשה וחזון: הכשרת סטודנטים מצוינים להוראה במכללות האקדמיות לחינוך, הוצאת תמה, מכון מופ"ת, 2009, ע"ע 281-294.

 

במכללת סמינר הקיבוצים פועלת תכנית מיוחדת להכשרת סטודנטים בעלי נתוני קבלה גבוהים זו השנה ה11. מכללה זו היא המוסד הראשון להכשרת מורים שפתח את שעריו לתכנית ייחודית לטיפוח סטודנטים מצטיינים. בבסיס הרעיון שהנחה את הוגי התכנית, ואשר מנחה גם היום את האנשים העוסקים בה, קיימת האמונה כי ההשקעה באיתורם ובהכשרתם של סטודנטים בעלי כישורים אקדמיים גבוהים תעלה את קרנו של מקצוע ההוראה. התכנית תמשוך את המצטיינים, ובכך תקדם את המאמץ להפוך את מקצוע ההוראה למוערך יותר ולמבוקש יותר, בבחינת "הטובים להוראה", כראוי לתחום כה חשוב בחברה מתקדמת. את תכנית המצטיינים במכללה מלווה מיום הקמתה מחקר מעקב, העוקב אחר פנים שונים ומגוונים של התכנית. המאמר הנוכחי מציג ממצאים הנוגעים להישגים הלימודיים של הסטודנטים המשתתפים בתכנית ולעמדותיהם ביחס ללימודים.

ממצאי המחקר מלמדים כי תפקודם של הסטודנטים המצטיינים במכללה מבחינת הצלחתם בלימודים עולה על תפקודם של הסטודנטים בקבוצת הביקורת, חרף העובדה שגם הסטודנטים המשויכים לקבוצת הביקורת מחזיקים בציוני כניסה גבוהים יותר מאלה של כלל המתקבלים למכללה. חשוב לציין שעליונות לימודית זו של הסטודנטים המצטיינים נצפתה בכל תחומי הלימוד, העיוניים והמעשיים כאחד. עוד נראה כי בהשוואה לסטודנטים בקבוצת הביקורת, הסטודנטים שהשתתפו בתכנית למצטיינים גילו מוטיבציה גבוהה יותר בכל הקשור בשאיפה להרחיב דעת ולהמשיך ללימודים מתקדמים. ממצא זה בולט בעיקר בקרב בוגרי תשנ"ט.

עליונות זו בהישגים לימודיים ובמוטיבציה הלימודית מוכיחה כי הליך המיון של הלומדים לתכנית המצטיינים עלה יפה, וכי אכן נבחרו לתכנית המועמדים הראויים.

דבר נוסף שניתן ללמוד מן המחקר הוא שבכל הנוגע לשביעות הרצון של הסטודנטים מהיבטים שונים הקשורים ברמת הלימודים במכללה, ההבדלים בין משתתפי התכנית למצטיינים לבין עמיתיהם בקבוצת הביקורת קטנים ביותר. מרבית הסטודנטים שבעי רצון בעיקר מהאקלים המוסדי ומהיחס לסטודנטים ובמידה פחותה מרמת המרצים ומתוכני הלימוד.

 כך לדוגמא, שביעות הרצון של הסטודנטים בוגרי מחזור תשנ"ח מרמת המרצים ומתוכני הלימוד נמוכה משביעות הרצון מן האקלים , היחס והאווירה ( ציון ממוצע בין 4.3 ל-4.6 ) . השגותיהם של הסטודנטים מתייחסות בעיקר לנטיית המרצים ל"היכנע לדרישות להורדת רמה" , כפי שניתן למשל ללמוד מדברי הסטודנטים: "אני מאד מאוכזבת מכך שמרצים רבים נוטים להוריד את רמת ההוראה שלהם בגלל סטודנטים."

ההבדלים בין הסטודנטים שהשתתפו בתכנית המצטיינים לבין עמיתיהם בקבוצת הביקורת באים לידי ביטוי רק בקרב תשנ"ט והם נוגעים להערכה של רמת הסטודנטים במכללה. מממצאי המחקר מתברר כי בהשוואה לסטודנטים בקבוצת הביקורת שאינם משתתפים בתכנית היוקרתית, הסטודנטים המצטיינים ביקורתיים הרבה יותר בהערכתם את רמת הסטודנטים במכללה. לעומת זאת מרמת עמיתיהם לתכנית, הסטודנטים המצטיינים מרוצים מאד, ומעריכים אותה כגבוהה. לסיכום , מציינות החוקרות כי שביעות הרצון של הסטודנטים הנה חשובה ביותר, שכן היא גורם מהותי בהצלחת התכנית ובפרסומה בפני קהל יעד עתידי.