התייחסות להתנהגות תלמידים בשיעורים של פרחי הוראה

מקור: כתב העת דפים, מס' 38, תשס"ד 2004. מכון מופ"ת.

למאמר המלא ראו קובץ מצורף מימין

הקושי בהתמודדות עם בעיות התנהגות הוא הסיבה העיקרית לנטישת ההוראה בשנים הראשונות לעבודת המורה. כחמישית מבוגרי הסמינרים בישראל אינם נכנסים לשוק העבודה כלל, וכשתי חמישיות אינם נותרים בשוק העבודה לאחר שלוש שנים מיום סיום לימודיהם (זקוהורוביץ. 1985 ) תופעות דומות נצפות גם במדינות אחרות במערב (Raschke et al., 1985) מתארת מצב דומה בארה"ב: שליש מן המורים עוזבים את ההוראה במהלך חמש שנות עבודתם הראשונות. חוקרים רבים סוברים, שבעיות ההתנהגות הן הסיבה העיקרית לכך.

ממצאים עיקריים ודיון

הכשרת פרחי הוראה באימוני ההוראה שלהם להתמודדות עם בעיות התנהגות מצומצמת במידה רבה בשל הטענה, שפרחי הוראה אינם מתמודדים כלל עם בעיות התנהגות בשיעוריהם, הן משום שהמורה המאמנת לוקחת עליה את התפקיד והן משום שבשיעוריהם כמעט שאין בעיות התנהגות. המחקר הנוכחי בדק שיעורים של 38 פרחי הוראה, המצויים בהנחייתם של 15 מדריכים פדגוגיים מ 8-המכללות הגדולות בארץ, ומצא כי בשיעוריהם של פרחי ההוראה יש התייחסות רבה לבעיות התנהגות. בממוצע היו בשיעוריהם 0.8 התייחסויות לבעיות התנהגות בדקה. במחקר נמנו יותר מ 1000-הערות על אודות התנהגות. המורה המאמנת אמנם לקחה חלק חשוב בהתמודדות עם בעיות ההתנהגות (38% מן ההערות), אולם 55% מן ההתייחסויות הללו היו של פרחי ההוראה.

במחקר זה, כבמחקרים דומים העוסקים בבעיות התנהגות בכיתה, הוגדרה בעיית התנהגות כמה שנחשב בעיני המורה לבעיית התנהגות (לביא וחן ) ההערות הנוגעות להתנהגות העידו על כך; שהמורה או איש חינוך אחר בכיתה זיהו בעיית התנהגות חריפה דיה כדי להפסיק את מהלך העניינים ולהתייחס אליה. עם זאת ברור, שהיו בכיתה בעיות התנהגות נוספות, שאותן לא זיהתה המורה, ובעיות התנהגות אחרות, שאותן זיהתה והעדיפה, וסיבותיה עמה, להתעלם מהן. חומרת הבעיות ועוצמתן לא נמדדו. עם זאת ברור, שהתמונה הקשה של אלימות, עוינות ובעיות התנהגות חמורות לא עלתה בשיעורים שבהם נערכו התצפיות. ההערות של פרחי ההוראה ושל אנשי החינוך האחרים, אשר נכחו בכיתה בזמן שיעוריהם של פרחי ההוראה, שהתייחסו להתנהגות התלמידים, התייחסו אל הסוג השגרתי של בעיות התנהגות: רעש, בטלנות, פטפוטים, עיסוקים בנושאים שלא ממין העניין, עימותים קלים בין תלמידים, איחורים וכו'. עניינים כבדי משקל יותר לרוב לא עלו, ובמקרים שבהם עלו נושאים כאלה, הם נדחו לטיפול מאוחר יותר של המורה המאמנת.

לשאלת המחקר הראשונה כפי שעולה ממחקר זה, מספר ההערות על אודות התנהגות בשיעורים של פרחי הוראה איננו נופל מזה המתואר במחקרו של סיבר ( Sieber, 1979)  המדווח על 87 הערות התנהגות ביום עבודה של מורה, אלא אף עולה עליו במידה ניכרת. אם נתייחס להערות פרח ההוראה בנפרד, הרי הן דומות במספרן לתוצאה העולה ממחקרו של סיבר. המספר הכולל של הערות מבוגרים בשיעור של פרחי ההוראה עולה במידה ניכרת על זה שבמחקרו.

אם כן, מספר ההתייחסויות של פרח ההוראה לבעיות התנהגות איננו מצומצם כמצופה, אלא אף עולה על המקובל בספרות באשר למורים מנוסים. טענה זו, הבאה להסביר מדוע אין מכשירים להתמודדות עם בעיות התנהגות, הוזמה, אם כן, במחקר זה. צפוי, שבשיעורים שבהם נערכו תצפיות יהיו פחות הפרעות מבשיעורים שגרתיים של פרחי הוראה, ולו משום שבכיתה נכחו בזמן התצפיות כמה מבוגרים. בכל אחד מן השיעורים נכח לפחות מבוגר אחד יותר מהמקובל בשיעורים שבהם צופה המדריך הפדגוגי ברגיל (נוכחותהשל החוקרת הצופה בשיעורים שגרתיים סביר להניח שפרח ההוראה מתמודד אף עם מספר גדול יותר של בעיות התנהגות ועם בעיות התנהגות חמורות יותר.

השלכות המחקר על הנעשה בתחום ההכשרה במכללות להכשרת עובדי הוראה

בתחום ההכשרה ממעטות המכללות להכשרת עובדי הוראה לעסוק בהתמודדות עם בעיות התנהגות בכלל, ובפרט ממעטים לעסוק בכך המדריכים הפדגוגיים (גל, . 2003; 2001) בעיות ההתנהגות מטבען הן בלתי צפויות ובעלות מבנה פעולה כאוטי. כדי להכשיר להתמודדות עמן דרושים ידע תאורטי, עבודה סדנאית וכן התמודדות בזמן אמת, בשדה ההוראה. המדריכים הפדגוגיים הם אלה הפוגשים את פרחי ההוראה בשדה והמסייעים להם לגשר בין תאוריה לעשייה בתחום החינוך. הטענה כאילו אין הם עדים לבעיות התנהגות בשיעוריהם של פרחי ההוראה הוכחה במחקר זה כלא נכונה. העובדה שהמורות המאמנות נוטלות תחת אחריותן חלק נכבד בטיפול באירועים כאלה נצפתה בבירור במחקר. עם תופעה זו יש להתמודד.