מקור:

Communal Constructivism: Students constructing learning for as well as with others

http://en.wikipedia.org/wiki/Communal_constructivism

 בשנה האחרונה החלה התעניינות מחודשת בתיאוריה של הקונסטרוקטיביזם המשותף (Communal Constructivism’) שגובשה מחדש באוניברסיטת טרינטי באירלנד והותואמה לסביבות למידה ממוחשבות. נחיצות התיאוריה של הקונסטרוקטיביזם המשותף התעוררה בשנתיים האחרונות לאור הכניסה של פעילויות מתוקשבות מבוססות וויקי בקורסים מתוקשבים. הפעלת סטודנטים ולומדים בקורסים מתוקשבים מבוססי WIKI  מחייבת תיאוריה מוצקה של שיתוף והבנייה. ביסודה תיאורית הקונסטרוקטיביזם המשותף טוענת כי הלומדים בקורס או בסדנה חייבים להבנות מידע ולהתמחות בהפקת ידע ומידע ולא רק לשמש לומדים פאסיביים הקולטים מידע מהמרצה. על הסטודנטים מוטלת האחריות להשפיע על תכני הקורס ולבנות את התכנים בדרך משמעותית כלשהי.  על פי מודל התיאוריה הקונסטרוקטיביזם המשותף (Communal Constructivism’) הלומדים אינם מבחינה מטאפורית מים הזורמים בצינורות הקורס, אלא גורמים המטביעים את חותמם על הבניית הידע בסביבת הלמידה.

המודל של הקונסרוקטיביזים פותח מחדש במחלקה ללימודי מחשבים בחינוך באוניברסיטת טרינטי במסגרת לימודי תואר שני Master of Science in Information Technology in Education.

על פי הפילוסופיה של הקונסטרוקטיביזם המשותף (Communal Constructivism’) הלומדים חייבים להיות מעורבים בפיתוח ובהבניית ידע עבור הקהילה הלומדת שלהם. הידע יכול להתבטא במאגרי מידע משותפים שבונים הסטודנטים, במחקר פעולה משותף אשר מועלה לאתר הקורס, בפיתוח סקרים משותפים, באיסוף מידע משותף וכדומה. התיאוריה של הקונסטרוקטיביזם המשותף (Communal Constructivism) מושפעת במידה רבה מתיאורית החונכות הקוגניטיבית Cognitive Apprenticeship מבית מדרשם של (Collins, A., Brown, J. S., & Newman, S. E. (1989. הלומדים הופכים להיות חניכים המבצעים פרויקיטים והאחראים באופן מלא על הפקת המידע וחשיפת המידע מתוך הפרויקט לטובת כלל הלומדים. המרצה בקורס אחראי ליצירת חילופי הידע והמסקנות בין הלומדים ולא להעברת התכנים עצמם. המודל של החניכות אשר במהלכו הלומד משתתף באופן פעיל ביצירה של המוצר ליד החונך היה המודל החינוכי העיקרי אלפי שנים עוד בטרם קמו בתי ספר (Collins, Brown & Newman, 1989; p. 453).

 יישום התיאוריה הקונסטרוקטיביזם המשותף (Communal Constructivism’) בקורסים מחייב את המרצה להיות גמיש יותר ודינאמי מבחינת ההיערכות. חלק מן הקורס מתפתח בעקבות ממצאים שאוספים הלומדים ולכן תכנית הלימודים בקורס מתוקשב כזה אינה סטאטית אלא מתפתחת כל הזמן במהלך הקורס על פי רמת המעורבות של הסטודנטים עצמם. הסטודנטים יכולים לבנות מאגר מידע אשר תכניו מצביעים על כיוון מסוים והמרצה חייב לדעת כיצד לשתף את שאר צוותי הסטודנטים בקורס בממצאים שנאספו על עמיתיהם. בסביבת למידה כזו יש משקל רב ללמידה מבוססת פרויקטים (project-based learning) וליצירת פורטפוליו ממוחשב על ידי הסטודנטים. הסטודנטים פעילים מאד במהלך כל הקורס באיסוף ובהבניית הממצאים והם מציגים כל פעם בפני עמיתיהם את ההתקדמות שלהם. המרצה עוסק יותר בהנחיה ופחות בהרצאות. הסטודנט במהלך הקורס צובר בהדרגה מומחיות משל עצמו ומציג אותה בפני עמיתיו באתר הקורס או בפורום הקורס. התיאוריה של הקונסטרוקטיביזם המשותף (Communal Constructivism’) מיושמת כבר מזה שנתיים גם בישראל באוניברסיטת בר אילן במחלקה ללימודי מידע שם בונים הסטודנטים מאגר מידע משותף בנושאים שונים כגון ניהול ידע מבוסס תחקירים, בלוגים ככלי להפקת מידע ועוד. התיאוריה מיושמת בפועל גם בקורסים מבוססי וויקי באוניברסיטה הפתוחה ובקורסים של פרופסור שיזף רפאלי באוניברסיטת חיפה.

References

Collins, A., Brown, J. S., & Newman, S. E. (1989). Cognitive apprenticeship: Teaching the crafts of reading, writing, and mathematics. In L. B. Resnick (Ed.), Knowing, learning, and instruction: Essays in honor of Robert Glaser (pp. 453-494). Hillsdale, NJ: USA.  http://forum.swarthmore.edu/~sarah/Discussion.Sessions/Collins.html

למידע נוסף:

http://kairosnews.org/aiming-for-communal-constructivism-in-a-wiki-environment