השפעת ההתפתחות של חקר הלשון העברית – תורת הצורות – על ספרי הלימוד בלשון לבית הספר התיכון בשנים תש"ח – תש"ס

חיבור לשם קבלת תואר דוקטור לפילוסופיה, האוניברסיטה העברית

המחקר מתאר את הדרכים וההיקף שבהם עברה תורה צורות של הלשון העברית ממעבדתם של החוקרים באקדמיה אל ספרי הלימוד המשמשים את הכיתות הגבוהות של בית הספר התיכון בארץ במהלך היובל הראשון לקיום המדינה. התיזה שהמחקר מבקש להוכיחה היא שהתפתחות המחקר המדעי בלשון בתחום תורת הצורות השפיעה ומשפיעה על תכניות הלימודים ועל ספרי הלימוד בתחום זה. המחקר בודק באלו נושאים השפיע חקר הלשון יותר ובאלו פחות, מהם השינויים העיקריים שחלו בתכניות הלימודים ובספרי הלימוד בעקבות השפעה זו, ומהי ההשפעה של השינויים הללו על החינוך הלשוני.

השפעה ישירה ניכרת בכך שדברי החוקרים מועברים ישירות  אל ספר הלימוד, או שמחבר הספר מציין במפורש על אילו מקורות הוא נשען. תמיד ניתן להבחין בפרק זמן העובר מהופעת מחקרים חדשים רלוונטיים על קליטתם בספרי הלימוד. גילוייה של ההשפעה הישירה פשוטים ובהירים והמחקר סוקר כעשר דרכים כאלו.

ההשפעה העקיפה של המחקר הלשוני על ספרי הלימוד היא משוערת, לא ודאית וקשורה בידע המצטבר של מחבר ספר הלימוד. אין ספק שידע זה נשען בראש ובראשונה על דקדוק ימי הביניים ועל המדקדקים הקלאסיים שמחברי ספרי הלימוד למדו על פיהם. ההשפעה העקיפה מתגלה כאשר נושאים דומים עולים הן במחקר והן בספרי הלימוד, והיא, בעצם, ההשפעה העיקרית. מן המחקר עולה שההשפעה הגדולה ביותר היא של חוקרים מהאוניברסיטה העברית בירושלים.

ההשפעה העקיפה של חקר הלשון על ספרי הלימוד נבדקה בתחומים אחדים: חלקי הדיבר, צורני גזירה וצורני נטייה, הפועל, תצורת השם, שם התואר, הקשר בין מערכת השם ומערכת הפועל, תצורת מילים לועזיות בעברית, סינכרוני ודיאכרוני. בנוסף מוכיח המחקר שהטענות המקובלות נגד "דקדוק בית הספר" הבאות לידי ביטוי במאמרים הדנים בחינוך לשוני, נמצאו נכונות בחלקן בתקופה שבין שנות הארבעים לשנות השבעים, אך אינן נכונות לימינו.

עבודת הדוקטורט נמצאת בחדר העיון של מרכז המידע הבין-מכללתי במכון מופ"ת. מידע נוסף עליה ניתן למצוא במאגר חומרי למידה, הוראה ומחקר.